קול של אלוהים | הפסיקו את השירות הדתי

כנסיית האל הכול יכול | קול של אלוהים | הפסיקו את השירות הדתי

מאז שאלוהים החל בעבודתו בתבל כולה, הוא ייעד בני אדם רבים כדי שישרתו אותו, כולל בני אדם מכל המעמדות. תכליתו היא למלא את רצונו שלו, ולוודא שעבודתו על פני האדמה תישא פרי. זו התכלית שמנחה את אלוהים כשהוא בוחר את בני האדם שישרתו אותו. כל אדם שמשרת את אלוהים חייב להבין את הרצון הזה של אלוהים. באמצעות העבודה הזו שלו, בני האדם מיטיבים להבין את חוכמתו וכל-יכולתו של אלוהים ואת עקרונות עבודתו של אלוהים על פני האדמה. בתכליתו של דבר, אלוהים יורד ארצה כדי לעשות את עבודתו ולבוא במגע עם בני האדם, כדי שהם יכירו טוב יותר את מעשיו. כיום, הקבוצה שאתם שייכים לה זוכה לשרת את האל המעשי. זו ברכה אדירה עבורכם. אלוהים מרומם אתכם באמת ובתמים. כשאלוהים בוחר אדם שישרת אותו, תמיד יש עקרונות לבחירתו. שירות האל לא מבוסס רק על התלהבות, כפי שבני האדם חושבים. כיום, אדם יכול לשרת את אלוהים בנוכחותו, כפי שאתם יכולים לראות, מפני שאלוהים מכוון אותו, מפני שעבודתה של רוח הקודש נמצאת ברשותו, ומפני הוא מחפש את האמת. אלו הן הדרישות הבסיסיות למשרת של אלוהים.

התנסויות בחיים | כרוניקה של רדיפות על רקע דתי בסין: לחזור מן הקצה

ברק ממזרח | התנסויות בחיים | כרוניקה של רדיפות על רקע דתי בסין: לחזור מן הקצה

Since it came to power in mainland China in 1949, the Chinese Communist Party has been relentless in its persecution of religious faith. It has frantically arrested and murdered Christians, expelled and abused missionaries operating in China, confiscated and destroyed countless copies of the Bible, sealed up and demolished church buildings, and vainly attempted to eradicate all house churches.

This documentary is a recounting of the true experience of persecution at the hands of the Chinese Communist Party suffered by Chen Wenzhong, a Chinese Christian. Chen Wenzhong was successful in his career and had a beautiful and happy family, but because he believed in God and performed his duty, he became wanted by the CCP. He was forced to leave home and was on the run for over ten years. In order to learn of his whereabouts, the CCP police constantly monitored, threatened, and intimidated his family, and wouldn't even spare his young son, Xiaoyu. In the end, they forced Xiaoyu onto the path of no return …

חוקרים את עבודתו ודבריו של האל הכול יכול, מקדמים בברכה את ישוע אדוננו בשובו. האפליקציה של כנסיית האל הכול יכול תסייע לך ללמוד את עבודתו של אלוהים באחרית הימים וללכת בעקבותיו.

עוד

הביאה השנייה של ישוע

האל הכול יכול - ביאת המשיח

שירי מלכות חדשים | שבעת הרעמים מסתחררים

ברק ממזרח | שירי מלכות חדשים | שבעת הרעמים מסתחררים

שבעת הרעמים מסתחררים, מטלטלים את העולם, מפלחים את הרקיע, משנים את השמיים ואת הארץ. צליליהם נוקבים. לאן יוכל האדם לברוח והיכן יוכל להסתתר? הרעם והברק משנים את השמיים ואת הארץ. האדם שוכב גוסס. סופה פראית מסתחררת ברחבי העולם, מהירה כמו ברק; גשם כבד זורם פנימה. הסופה שוטפת כל פינה על פני האדמה, ודבר טמא לא נשאר, הו, הו. כל העולם נשטף ודבר מזוהם לא נשאר. מי יכול להסתתר מפני הגשם הסוער? הו, הו, הו, הו, הו. כשיגיע החורבן, ייפלו כל האויבים, מובסים וחסרי אונים תחת המבול המשתולל. הם נלקחים מיד אל הסוף הראוי להם, מובסים וחסרי אונים, נשלחים אל מותם.

רצון האל | הנתיב... (8)

ברק ממזרח | רצון האל | הנתיב... (8)

כשאלוהים בא ארצה כדי להתרועע עם האנושות ולחיות איתה, הוא לא עושה זאת רק ליום או יומיים. אולי כל הזמן הזה, בני האדם הכירו את אלוהים פחות או יותר, אולי הם זכו בתובנות משמעותיות של שירות האל, ואולי הם ממולחים מאוד באמונתם באלוהים. כך או כך, בני האדם מבינים את טבעו של אלוהים באופן כזה או אחר, וההבעות של כל מיני סוגים של טבע אנושי בהחלט מגוונות. לעניות דעתי, הבעותיהם המגוונות של בני האדם ראויות לכך שאלוהים ישתמש בהן כאות ומופת, ופעילויותיהם המחשבתיות ראויות להתייחסותו. אולי זה היבט אחד שבו האנושות משתפת פעולה עם אלוהים – זהו שיתוף הפעולה של האנושות עם אלוהים בלא יודעין, ולכן ההופעה הזו בבימויו של אלוהים היא ססגונית ומלאת חיים, חיה ושופעת מאוד. אני אומר את הדברים האלה לאחיי ולאחיותיי כבמאי הכללי של המחזה הזה – כל אחד מאיתנו יכול להעיד על מחשבותינו ורגשותינו לאחר ששיחקנו בהפקה הזו ולשוחח על האופן שבו כל אחד מאיתנו חווה את חייו במחזה הזה. עדיף שנקיים סוג חדש לגמרי של סימפוזיון, כדי לפתוח את לבנו ולדבר על אמנויות התיאטרון שלנו, כדי לראות כיצד אלוהים מכוון כל אדם ואדם על מנת שבהפקה הבאה, נהיה מסוגלים לבטא רמה גבוהה יותר של האמנות שלנו, ועל מנת שכל אחד מאיתנו יגלם את תפקידו שלו במידה הרבה ביותר שניתן, מבלי לאכזב את אלוהים. אני מקווה שאחיי ואחיותיי יוכלו להתייחס לכך ברצינות – אסור שאף אחד יתעלם מכך, משום שגילום תפקיד הוא לא דבר שאפשר להשיג ביום או יומיים. זה דבר שדורש שנחווה את החיים ונעמיק אל תוך חיינו האמיתיים בטווח הארוך, ושנחווה באופן מעשי חיים מסוגים רבים ושונים. רק אז נוכל לעלות על הבמה. כולי תקווה למען אחיי ואחיותיי, ואני מאמין שאתם לא מאבדים תקווה או מתייאשים, ובלי קשר מה שאלוהים עושה, אתם כמו סיר בוער – אתם אף פעם לא מתקררים ואתם יכולים להתמיד עד הסוף, עד שעבודתו של אלוהים תתגלה לחלוטין, ועד שהמחזה שאלוהים מביים יגיע לסופו. אין לי דרישות אחרות מכם. אני רק מקווה שתוכלו להמשיך להחזיק מעמד, שלא תחכו בקוצר רוח לתוצאות, שתשתפו איתי פעולה כדי שהעבודה שעליי לעשות תיעשה היטב, ושאף אחד לא יגרום להפרעות או שיבושים. לאחר שהחלק הזה של העבודה יושלם, אלוהים יגלה לכם הכל. לאחר שעבודתי תושלם, אציג בפני אלוהים את ההסמכות שלכם בפני אלוהים כדי לדווח לו על הכל. האין זה טוב יותר? אנחנו יכולים לעזור זה לזה להשיג את המטרות שלנו עצמנו. האין זה פתרון מושלם לכולם? זו תקופה קשה שדורשת שתשלמו מחיר. משום שאני הבמאי כעת, אני מקווה שאף אחד מכם לא מרוגז. זו העבודה שאני עושה. אולי יבוא יום שבו אעבור ל"יחידת עבודה" ראויה יותר וכבר לא אקשה עליכם. אני אראה לכם את כל מה שאתם מוכנים לראות, ואני גם אגשים את כל מה שאתם מוכנים לשמוע. אך לא כעת – זו העבודה להיום, ואני לא יכול לתת יד חופשית לאופייכם ולהתיר לכם לעשות כל דבר שאתם רוצים לעשות. כך, עבודתי לא תהיה קלה לביצוע. למען האמת, זה לא יישא כל פרי ולא יועיל לכם. על כן, כעת עליכם "לסבול קשיים", ובבוא היום שבו השלב הזה בעבודתי יושלם, אהיה חופשי. לא אשא עול כה כבד, ואיעתר לכל מה שתבקשו ממני. כל עוד הדבר יועיל לחייכם, אגשים את דרישותיכם. לקחתי על עצמי כעת אחריות כבדת משקל. אני לא יכול לצאת נגד פקודותיו של אלוהים האב, ואני לא יכול להפריע את התוכניות של עבודתי. אני לא יכול לנהל את העניינים האישיים שלי באמצעות העניינים העסקיים שלי. אני מקווה שכולכם תוכלו להבין אותי ולסלוח לי, משום שכל מה שאני עושה הוא בהתאם לכוונתו של אלוהים האב. אני עושה את כל מה שהוא אומר לי לעשות, בלי כל קשר לרצונו, ואני לא מוכן לעורר את זעמו או את חמתו. אני עושה רק את מה שעליי לעשות. על כן, בשם אלוהים האב, אני מייעץ לכם להתמודד עוד קצת זמן. אף אחד לא צריך לדאוג. לאחר השלמת מה שעליי לעשות, אתם יכולים לעשות כל מה שתרצו ולראות את כל מה שתרצו, אך עליי להשלים את העבודה שעליי לעשות.

דבר אלוהים | הנתיב... (7)

כנסיית האל הכול יכול | דבר אלוהים | הנתיב... (7)

כולנו יכולים לראות בחוויותינו המעשיות שיש פעמים רבות שבהן אלוהים פילס לנו נתיב באופן אישי כדי נוכל לפסוע בנתיב יציב ומציאותי יותר. הסיבה לכך היא שהנתיב הזה הוא הנתיב שאלוהים פילס לנו מאז ראשית הזמן ואשר הועבר אל הדור שלנו אחרי עשרות אלפי שנים. על כן, אנחנו יורשים את מקומם של אבותינו, שלא צעדו בנתיב עד לסופו. אנחנו אלה שאלוהים בחר בהם לצעוד בישורת האחרונה של המסלול הזה. לפיכך, הנתיב הזה הוכן במיוחד בשבילנו, ובין אם נקבל ברכות או נסבול ביש מזל, איש לא יכול לצעוד בנתיב הזה. אני מוסיף לכך את התובנה שלי עצמי: אל תתכננו לברוח לכל מקום אחר או למצוא מסלול אחר, בכמיהה למעמד, או בהכנה למלכות משלכם. אלה רק אשליות. אם יש לכם דעה קדומה מסוימת לגבי המילים האלה, אני מציע לכם שלא להתבלבל. מוטב שתהרהרו בהן לעומק – אל תנסו להיות חכמים מדי, ואל תיכשלו בהבדלה בין טוב ורע. כשתוכניתו של אלוהים תתגשם, אתם תתחרטו על כך. במילים אחרות, כשמלכותו של אלוהים תבוא, הוא ירסק לרסיסים את הלאומים על פני האדמה, ובשלב הזה, אתם תראו שגם התוכניות שלכם הושמדו, ושאלה שחוו ייסורים הם אלה שמנותצים. בשלב הזה, אלוהים יגלה לחלוטין את טבעו. אני מניח שעליי לספר לכם על כך מכיוון שאני מודע היטב לעניין הזה, כדי שבעתיד לא תתלוננו לגביי. אלוהים קבע את עצם העובדה שהיינו מסוגלים לצעוד בנתיב הזה עד היום, ולכן אני לא חושב שאתם מיוחדים או שאין לכם מזל – אף אחד לא רשאי לטעון טענות בנוגע לעבודתו הנוכחית של אלוהים פן תיקרעו לגזרים. אור בא אליי באמצעות עבודתו של אלוהים, ויהיה אשר יהיה, אלוהים ישלים את קבוצת בני האדם הזו, ועבודתו לא יכולה להשתנות לעולם – הוא עתיד להביא את בני האדם האלה אל סוף דרכם ולהשלים את עבודתו על פני האדמה. זה דבר שכולנו צריכים להבין. רוב בני האדם מביטים קדימה ללא-הרף ולא יודעים שובע. הם כולם לא מבינם את כוונתו החרדה הנוכחית של אלוהים, ולכן הם כולם חשבו על בריחה. הם תמיד רוצים לצאת אל הערבה ולתעות כסוס פרא שהשתחרר מהרסן, אך נדיר שיש בני אדם שרוצים להשתקע בארץ כנען הטובה כדי לחפש את אורח החיים האנושי – מדוע הם לא חושבים ליהנות, בהיותם בארץ זבת חלב ודבש? למען הכנות, מחוץ לארץ כנען הטובה, הכל ערבה פרועה. אפילו לאחר שבני האדם מגיעים למקום של מנוחה, הם לא מסוגלים לעמוד בחובתם. האין הם פשוט פרוצים? אם איבדתם את ההזדמנות לכך שאלוהים יהפוך אתכם למושלמים בסביבה הזו, זה יהיה שבגינו תכו על חטא כל ימיכם. אתם תחושו חרטה לאין ערוך. סופכם יהיה כמו משה, שרק הביט בארץ כנען מבחוץ אך לא היה מסוגל ליהנות ממנה, הידק את אגרופיו הריקים ומת מלא בחרטה. האם אתם לא חושבים שזה מביש? האם אתם לא חושבים שלעג מהזולת הוא דבר מביך? האם אתם מוכנים שישפילו אתכם? האם אין לכם לב לחתור להצליח? האם אתם לא מוכנים להיות בני אדם מכובדים וישרים שאלוהים יהפוך אותם למושלמים? האם באמת אין לכם שום נחישות? אתם לא מוכנים לצעוד בנתיבים האחרים, אך אתם גם לא מוכנים לצעוד בנתיב שאלוהים הועיד לכם? האם אתם מעזים לפעול במנוגד לרצון שמיים? בלי קשר לאיכות כישוריכם, האם אתם יכולים לפגוע בשמיים באמת? אני מאמין שמוטב שנכיר את עצמנו היטב – אפילו חלק קטן מדבר האל יכול לשנות את השמיים והארץ, ולכן מהו אדם קטן וצנום בעיניו של אלוהים?

קול של אלוהים | הנתיב... (6)

ברק ממזרח | קול של אלוהים | הנתיב... (6)

הגענו עד הלום בזכות עבודתו של אלוהים. על כן, כולנו הניצולים של תוכנית הניהול של אלוהים, והעובדה שאלוהים הצליח לשמר אותנו עד היום נובעת מכך שאלוהים רומם אותנו גבוה. על פי תוכניתו של אלוהים, יש להחריב את ארצו של התנין הגדול האדום כאש, אך אני חושב שאולי הוא יצר תוכנית אחרת, או שהוא רוצה לבצע חלק נוסף של עבודתו. על כן, עד היום, לא הצלחתי להסביר זאת בבירור – נדמה שזו חידה בלתי פתורה. אולם בסך הכל, אלוהים הועיד מראש את הקבוצה הזו שלנו, ואני ממשיך להאמין שיש לאלוהים עוד עבודה בנו. מי ייתן וכולנו נפציר בשמיים כך: "מי ייתן ורצונך יוגשם, ומי ייתן ושוב תופיע בפנינו ולא תסתיר את עצמך, כדי שנוכל לראות את כבודך ואת ארשת פניך ביתר בירור." אני תמיד מרגיש שהנתיב שאלוהים מכוון אותנו עליו לא נע בקו ישר למעלה, אלא שהוא דרך מפותלת ומלאה במהמורות, ואלוהים אומר שככל שהנתיב הוא יותר דרך חתחתים, כך הוא יכול לחשוף יותר את הלב האוהב שלנו, אך אף אחד מאיתנו לא יכול לפלס נתיב כזה. בחוויותיי, צעדתי לאורך נתיבים שהיו דרך לא דרך ודרך חתחתים, וסבלתי כאב אדיר. היו זמנים שבהם הייתי כה מוכה צער עד שרציתי לפרוץ בבכי, אך צעדתי בנתיב הזה עד היום. אני חושב שזה הנתיב שאלוהים סולל, ולכן אני סובל את הייסורים של כל הכאב וממשיך לצעוד. זאת משום שזה מה שאלוהים הועיד מראש, ולכן מי יכול להימלט מכך? אני לא מבקש לקבל שום ברכה. כל מה שאני מבקש הוא להיות מסוגל לצעוד בנתיב שעליי לצעוד בו לפי רצונו של אלוהים. אני לא שואף לחקות אחרים, או לצעוד בנתיב שהם צועדים בו – אני רק שואף להגשים את המחויבות שלי לצעוד עד הסוף בנתיב שהועד לי מראש. אני לא מבקש את עזרת הזולת. למען האמת, אני גם לא יכול לעזור לאף אחד. נדמה שאני רגיש עד מאוד מהבחינה הזו. אני לא יודע מה אחרים חושבים. הסיבה לכך היא שתמיד האמנתי שאלוהים הוא זה שקובע כמה על כל אדם לסבול וכמה עליו לצעוד בנתיבו, ושאף אחד לא יכול לעזור לאף אחד אחר באמת. ייתכן שחלק מאחינו ואחיותינו הנלהבים יאמרו שחסרה לי אהבה. אולם זה פשוט מה שאני חושב. בני האדם צועדים בנתיבם בהסתמך על הכוונתו של אלוהים, ואני חושב שרוב אחיי ואחיותיי יבינו את לבי. אני מקווה גם שאלוהים יספק לנו הרבה יותר נאורות בהיבט הזה, כדי שהאהבה שלנו תוכל להפוך לטהורה יותר וכדי שחברותנו תוכל להפוך ליקרה יותר. מי ייתן ולא נתבלבל בעניין הזה, אלא שהדבר רק יתבהר לנו, כדי שהקשרים הבין-אישיים שלנו יוכלו להתבסס על סמך מנהיגותו של אלוהים.

דבר אלוהים | הנתיב... (5)

הברק ממזרח | דבר אלוהים | הנתיב... (5)

פעם, אף אחד לא הכיר את רוח הקודש, ובפרט, אף אחד לא ידע מה נתיבה של רוח הקודש. זו הסיבה לכך שבני האדם תמיד השטתו בפני אלוהים. אפשר לומר שכמעט כל בני האדם שמאמינים באלוהים לא מכירים את רוח האל, אלא שיש להם אמונה מבולבלת שכזו. ניכר מכך שבני האדם לא מבינים את אלוהים, ועל אף שהם אומרים שהם מאמינים בו, באופן מהותי, על סמך מעשיהם, הם מאמינים בעצמם ולא באלוהים. מהניסיון האישי שלי בפועל, אני רואה שאלוהים עד לאלוהים כבשר ודם, ומהחוץ, כל בני האדם נאלצים להכיר בעדותו, ובקושי אפשר לומר שהם מאמינים שרוח האל לגמרי חפה משגיאות. יחד עם זאת, אני אומר שמה שבני האדם מאמינים בו הוא לא האדם הזה, ובפרט, הוא לא רוח האל, אלא שהם מאמינים בתחושה שלהם עצמם. האין זו רק אמונה עצמית? כל המילים האלה שאני אומר הן נכונות. זה לא רק תיוג של בני האדם, אלא שאני צריך להבהיר דבר אחד – עצם העובדה שבני האדם יכולים להגיע ליום הזה, בין שיש להם בהירות או שהם מבולבלים, נובעת מעבודתה של רוח הקודש, ואינה דבר שבני אנוש יכולים להכתיב. זו דוגמה למה שהזכרתי בעבר בנוגע לכך שרוח הקודש מאלצת את בני האדם להאמין. זה אופן עבודתה של רוח הקודש, וזה נתיב אחד שבו רוח הקודש פועלת. בלי קשר לשאלה במי מבני האדם מאמינים באופן מאותי, רוח הקודש כופה על בני האדם תחושה מסוימת כדי שהם יאמינו באל שבלבם שלהם. האין זה סוג האמונה שיש לכם? האם אתם לא מרגישים שאמונתכם באלוהים היא דבר משונה? האם אתם לא חושבים שמשונה שאתם לא מסוגלים להימלט מהזרם שלו? האם לא השקעתם כל מאמץ בהרהור בכך? האין זה האות והמופת הגדולים ביותר? אפילו אם היה לכם הדחף להימלט פעמים רבות, תמיד יש כוח חיים אדיר שמושך אותך וגורם לכם להסתייג מעזיבה. ובכל פעם שאתם נתקלים בזה, תמיד יש לכם דמעות בגרון ואתם בוכים, ואתם לא יודעים מה לעשות. יש כאלה מבינכם שמנסים לעזוב, אך כשאתם מנסים ללכת, נדמה שיש סכין בלבכם, ושרוח רפאים לוקחת מכם את נפשכם על פני האדמה, כך שלבכם לא מוצא מנוח ושלווה. לאחר מכן, אין לכם ברירה אלא לאזור עוז ולחזור אל אלוהים... האם לא חוויתם את החוויה הזו? אני חושב שהאחים והאחיות הצעירים שמסוגלים לפתוח את לבם יאמרו: "כן! היו לי כל כך הרבה חוויות כאלה. אני כל כך מתבייש לחשוב עליהן!" בחיי היום-יום שלי עצמי, אני תמיד שמח לראות באחים והאחיות הצעירים ידידים קרובים, משום שהם מלאים בתמימות – הם טהורים וכה חביבים. נדמה שהם בני הלוויה האישיים שלי. זו הסיבה לכך שאני תמיד מחפש הזדמנות לקבץ את כל ידידיי הקרובים כדי לדבר על האידיאלים והתוכניות שלנו. מי ייתן ורצונו של אלוהים יתגשם בנו, כדי שכולנו נהיה כמו בשר ודם, ללא מחסומים וללא פערים. מי ייתן וכולנו נתפלל לאלוהים: "הו אלוהים! אם זה רצונך, אנחנו מתחננים בפניך שתספק לנו סביבה ראויה כדי שכולנו נוכל לממש את משאלות לבך. מי ייתן ותהיה רחום עם אלה מאיתנו שצעירים וחסרים היגיון, כדי שנוכל להתאמץ בכל טיפת כוח שיש בלבנו!" אני מאמין שאין ספק שזהו רצונו של אלוהים, משום שלפני זמן רב, הפצרתי בפני אלוהים כך: "אבי! אנחנו, על פני האדמה, קוראים אליך כל הזמן, ואנחנו מקווים שרצונך יתגשם בקרוב על פני האדמה. אני מוכן לחפש את רצונך. מי ייתן ותעשה את מה שאתה רוצה לעשות, ושתשלים את מה שהטלת עליי לעשות בהקדם האפשרי. כל עוד ניתן יהיה להגשים את רצונך בהקדם האפשרי, אני אפילו מוכן שתפתח נתיב חדש למעננו. תקוותי היחידה היא שעבודתך תוכל להסתיים בקרוב. אני מאמין שאף כלל לא יכול לעצור מבעדך!" זו העבודה שאלוהים עושה כעת. האם לא ראיתם את הנתיב שרוח הקודש צועדת בו? כשאני נתקל באחים ואחיות מבוגרים יותר, תמיד יש הרגשה של דיכוי שאני לא יכול לזהות בדיוק. רק כשאני איתם, אני רואה שהם מדיפים צחנה של החברה, ושהתפיסות הדתיות שלהם, הניסיון שלהם בהתמודדות עם דברים, אופן הדיבור שלהם, המילים שהם משתמשים בהן וכו' כולם מרתיחים. נדמה שהם מלאים בחוכמה, ואני תמיד שומר מהם מרחק, משום שבאופן אישי, תורת החיים שלי לקויה מאוד. כשאני איתם, אני תמיד ברגיש מותש ותשוש, ולפעמים המצב מחמיר עד כדי כך, ונהיה כה מדכא, עד שאני מתקשה לנשום. על כן, ברגעי המשבר האלה, אלוהים נותן לי את דרך המילוט הטובה ביותר. אולי זו תפיסה שגויה שלי עצמי. אכפת לי רק ממה שמועיל לאלוהים. הגשמת רצונו של אלוהים היא הדבר החשוב ביותר. אני מתרחק כמה שיותר מבני האדם האלה, ואם אלוהים דורש ממני לטפל בהם, אני נשמע לו. העניין הוא ממש לא שהם מתועבים, אלא ש"חוכמתם", תפיסותיהם ותורות חייהם מרגיזות מדי. אני כאן כדי להשלים אתה מה שאלוהים הטיל עליי לעשות, ולא כדי ללמוד מחוויותיהם בטיפול בעניינים. אני זוכר שאלוהים פעם אמר לי את הדברים הבאים: "על פני האדמה, חפש את רצונו של האב והשלם את מה שהוא הטיל עליך לעשות. כל השאר לא רלוונטי עבורך." כשאני חושב על כך, אני מרגיש מעט שלווה. הסיבה לכך היא שאני תמיד מרגיש שהעניינים הארציים יותר מדי מורכבים, ושאני לא יכול להבין אותם – אני אף פעם לא יודע מה לעשות. על כן, אני לא יודע כמה פעמים הייתי כל כך מוטרד מכך ושנאתי את האנושות – מדוע בני האדם כל כך מורכבים? מה הבעיה להיות קצת יותר פשוט? מה הטעם בניסיון להיות חכמים? כשאני מטפל בבני האדם, ברוב המקרים, אני עושה זאת על סמך המשימה שאלוהים הטיל עליי, ואפילו שהיו פעמים ספורות שבהן לא כך היה הדבר, מי יכול לדעת בכלל מה נסתר בלבי?