ברק ממזרח | קול של אלוהים | רק על ידי חוויית ניסיונות כאובים תוכלו להכיר את חביבותו של אלוהים
עד כמה אתם אוהבים את אלוהים כיום? ועד כמה אתם מודעים לכל מה שאלוהים עשה בכם? אלה הדברים שעליכם ללמוד. כשאלוהים הגיע אל פני האדמה, כל הדברים שהוא עשה באדם וכל הדברים שאפשרו לאדם לראות היו כדי שהאדם יאהב אותו. מבחינה מסוימת, העובדה שהאדם מסוגל לסבול למען אלוהים ושהוא הצליח להגיע עד היום, נובעת מאהבתו של אלוהים, ומבחינה מסוימת היא נובעת מהישועה של אלוהים. יתרה מזאת, היא נובעת מעבודת המשפט והייסורים שאלוהים ביצע באדם. אילו הייתם נעדרים את המשפט, הייסורים והניסיונות של אלוהים, ואילו אלוהים לא היה גורם לכם לסבול, הרי שלמען האמת, לא הייתם אוהבים את אלוהים באמת. ככל שעבודתו של אלוהים באדם רבה יותר, וככל שסבלו של האדם רב יותר, כך הדברים מסוגלים להוכיח עד כמה משמעותית עבודתו של אלוהים, וכך לבו של האדם מסוגל יותר לאהוב את אלוהים באמת. כיצד לומדים איך לאהוב את אלוהים? ללא עינויים וזיכוך, וללא ניסיונות כאובים – ויתרה מזאת, אילו אלוהים היה נותן לאדן רק חסד, אהבה ורחמים – האם הייתם מסוגלים להשיג את אהבת האמת של אלוהים? מצד אחד, במהלך הניסיונות של אלוהים, האדם מתוודע לפגמים שלו עצמו ומבין שהוא חסר משמעות, בזוי ועלוב – שהוא שום דבר ושאין לו שום דבר. מצד שני, במהלך ניסיונותיו, אלוהים יוצר סביבות שונות למען האדם כדי לגרום לאדם להיות מסוגל יותר לחוות את החביבות של אלוהים. על אף שהכאב רב, ושלפעמים לא ניתן להתגבר עליו – הוא אפילו מגיע לרמה של צער משתק – לאחר שהאדם חווה אותו, הוא מבין כמה חביבה עבודתו של אלוהים בו, ורק על היסוד הזה נולדת באדם אהבה אמיתית לאלוהים. כיום, האדם רואה שעם החסד, האהבה והרחמים של אלוהים לבדם, האדם לא מסוגל להכיר את עצמו באמת, ועל אחת כמה וכמה שהוא לא מסוגל לדעת מה מהותו של האדם. רק הן באמצעות זיכוך והן באמצעות המשפט של אלוהים, ורק במהלך זיכוך כזה, אתם יכולים להכיר את הפגמים שלכם ולדעת שאין לכם שום דבר. לפיכך, אהבתו של האדם לאלוהים מושתתת על היסודות של הזיכוך והמשפט של אלוהים. אם אתם נהנים רק מחסדו של אלוהים, עם חיי משפחה שלווים או ברכות חומריות, הרי שלא זכיתם באלוהים, ואמונתכם באלוהים נכשלה. אלוהים כבר ביצע שלב אחד מעבודת החסד כבשר ודם, והוא כבר העניק לאדם ברכות חומריות, אך האדם לא מסוגל להפוך למושלם באמצעות חסד, אהבה ורחמים בלבד. בחוויותיו של האדם, הוא פוגש בחלק מאהבתו של אלוהים, ורואה את האהבה והרחמים של אלוהים, אך לאחר חוויה של זמן מה, הוא מבין שחסדו של אלוהים, אהבתו ורחמיו לא מסוגלים להפוך את האדם למושלם, ושהם לא מסוגלים לגלות את הדברים המושחתים באדם, ושהם גם לא מסוגלים לפטור את האדם מטבעו המושחת או להפוך את אהבתו ואמונתו למושלמות. עבודת החסד של אלוהים הייתה העבודה של תקופה אחת, והאדם לא יכול להסתמך על הנאה מחסדו של אלוהים על מנת להכיר את אלוהים.
ברק ממזרח | דבר אלוהים | מה אתם מבינים בנוגע לברכות
אף על פי שבני האדם שנולדים בעידן הזה נתונים להשחתה מצד השטן ושדים מטונפים, נכון גם שהם מסוגלים לזכות בישועה אדירה בזכות ההשחתה הזו – השחתה רבה אף יותר מכמות הבהמות המאכלסות את ההרים והמישורים, ומהנכסים המשפחתיים שאיוב זכה בהם, והיא גם רבה יותר מהברכות שאיוב קיבל מיהוה לאחר הניסיונות שהוא עבר. רק אחרי שאיוב עבר את ניסיון המוות, הוא יכול היה לשמוע את דברי יהוה ויכול היה לשמוע את קולו המרעים מהענן. עם זאת, הוא לא ראה את פניו של יהוה ולא הכיר את טבעו. מה שאיוב זכה בו היה הרכוש המוחשי שמסב עונג גשמי והילדים היפים ביותר מכל ילדי הסביבה וכן הגנה ממלאכי השמיים. הוא מעולם לא ראה את יהוה, ועל אף שהוא היה צדיק, הוא מעולם לא הכיר את טבעו של יהוה. על אף שבני האדם של ימינו עניים באופן זמני בכל הנוגע להנאות חומריות או חווים סביבה חיצונית עוינת גיליתי לבני האדם העלובים ביותר את טבעי, שאותו מעולם לא חשפתי בפני האנושות בעידני העבר, ואשר תמיד היה סודי, וכן גיליתי להם את התעלומות שלי עוד מלפני העידנים ואף הענקתי להם את הישועה האדירה ביותר. זו הפעם הראשונה שעשיתי זאת. מעולם לא עשיתי עבודה כזו בעבר, ועל אף שאתם ירודים מאוד בהשוואה לאיוב, הדברים שזכיתם בהם והדברים שראיתם מתעלים בהרבה על הדברים שאיוב נחשף אליהם. על אף שסבלתם כל מיני סוגים של סבל ועינוי, הסבל הזה שונה מהניסיונות שאיוב עבר, אלא שהוא המשפט והייסורים שבני האדם קיבלו משום מרדנותם והתנגדותם, ומשום טבעי הצודק. אלה משפט צודק, אלה ייסורים צודקים וקללה צודקת. איוב היה אחד שייך לבני ישראל – הוא היה אחד מהצדיקים שקיבלו את אהבתו ורחמיו האדירים של יהוה. הוא לא עשה שום מעשים רעים ולא התנגד ליהוה. במקום זאת, הוא היה מסור ליהוה בנאמנות, והוא עבר ניסיונות כתוצאה מהצדיקות שלו, וחווה ניסיונות יוקדים משום שהוא היה משרת נאמן של יהוה. בני האדם היום כפופים למשפט ולקללה שלי משום הטינופת והרשע שלהם. אף על פי שהסבל שלהם שונה לחלוטין ממה שעבר על איוב כשהוא איבד את מקנהו, את רכושו, את משרתיו, את ילדיו ואת כל יקירי לבו, מה שבני האדם סובלים הוא הזיכוך והבערה היוקדים. מה שחמור יותר ממה שאיוב חווה הוא שסוג הניסיון הזה לא פוחת או מבוטל משום חולשתם של בני האדם, אלא שהוא מתמשך זמן רב עד היום האחרון של חייהם. מדובר בעונש, משפט, קללה – זוהי בערה חסרת רחמים, ומעבר לכך, זו ה"ירושה" שהאנושות זכאית לה. זה מה שמגיע לבני האדם, וזה המקום שבו אני מבטא את הטבע הצודק שלי. זו עובדה ידועה. אולם הדברים שבני האדם זכו בהם מתעלים בהרבה על מה שהם סבלו כעת. הדברים שסבלתם הם בסך הכל עכבות שנובעות מטיפשות, אך הרווח שלהם גדול פי מאה מהסבל שלכם. על פי חוקי ישראל בתנ"ך, כל מי שיתנגד לי, כל מי שימתח עליי ביקורת בגלוי וכל מי שלא יצעד בדרכי אך יעלה לי בתעוזה קורבנות גסים יושמד ללא ספק באש המקדש, או שכמה מבני העם הנבחר יסקלו אותו למוות. אפילו צאצאי ביתם וקרובים ישירים אחרים שלהם יסבלו את הקללה שלי, ובעולם הבא, הם לא יהיו בני חורין, אלא עבדי עבדיי, ואני אגלה אותם אל בין הגויים, והם לא יהיו מסוגלים לחזור למולדתם. על סמך מעשיהם והתנהגותם, חומרת הסבל שעוברים בני האדם כיום לא קרובה לחומרת הענישה שסבלו בני ישראל. האמירה שמה שאתם סובלים כעת הוא עונש אינה חסרת שחר, והסיבה לכך היא שבאמת חציתם את הגבול, ואם הייתם שייכים לעם ישראל, הייתם מצטרפים לשורותיהם של החוטאים הנצחיים, ובני ישראל היו קורעים אתכם לגזרים לפני זמן רב, וכן הייתם נשרפים באש משמיים בבית מקדשו של יהוה. ובמה זכיתם כעת? מה קיבלתם, וממה נהניתם? גיליתי את הטבע הצודק שלי בכם, אך הדבר החשוב ביותר שגיליתי הוא הסבלנות שלי לגאולת האנושות. אפשר לומר שכל מה שעשיתי בכם הוא עבודה של סבלנות, שהכל נועד למען הניהול שלי, ושמעבר לכך, הכל נועד למען הנאתה של האנושות.
בכל פעם שמוזכר יעד, אתם מתייחסים אליו ברצינות מיוחדת. כולכם רגישים במיוחד לנושא הזה. יש כאלה שלא יכולים לחכות להתרפס בפני אלוהים על מנת להשיג יעד טוב. אני יכול להזדהות עם הלהיטות שלכם, שאותה אתם לא צריכים לבטא במילים. אתם לא רוצים בשום אופן שיקרה אסון לבשרכם ודמכם, ומעבר לכך, אתם לא רוצים לרדת בעתיד אל בור הענישה הנצחית. אתם רק מקווים לחיות בחופש ובקלות רבים יותר. על כן, אתם חרדים במיוחד בכל פעם שמוזכר יעד, בפחד עז שאם לא תהיו מספיק קשובים, תפגעו באלוהים ותיענשו על כך. לא היססתם להתפשר למען היעד שלכם, ואפילו רבים מכם שהיו פעם נלוזים וקלי דעת הפכו פתאום לעדינים וכנים. הכנות שלכם אפילו מצמררת. כך או כך, לכולכם יש לב ישר, ומראשית ועד תכלית, נפתחתם בפניי מבלי להסתיר אף אחד מהסודות שבלבכם, בין שהם נוגעים לרגשות אשם, להונאה או למסירות. בסך הכל, "התוודיתם" בפני באופן גלוי מאוד בנוגע לדברים החיוניים האלה שבמעמקי נפשכם. כמובן, מעולם לא נמנעתי מדברים כאלה, משום שהם הפכו לשכיחים עבורי. אתם מעדיפים להיכנס לים האש למען יעדכם הסופי על פני אובדן שיערה אחת כדי לזכות באישורו של אלוהים. אני לא דוגמטי מדי איתכם, אלא שלבכם המסור לא כשיר בשום אופן להתמודד עם כל הדברים שאני עושה. יכול להיות שאתם לא מבינים למה אני מתכוון, אז אספק לכם הסבר פשוט: מה שאתם צריכים הוא לא האמת והחיים; הוא לא עקרונות להתנהל לפיהם, והוא במיוחד לא עבודתי הקפדנית. מה שאתם צריכים הוא כל רכושכם כבשר ודם – עושר, מעמד, משפחה, נישואין וכו'. אתם מתייחסים בביטול מוחלט לדבריי ולעבודתי, ולכן אני יכול לסכם את אמונתכם בשתי מילים: חוסר התלהבות. אתם לא תבחלו באמצעים כדי להשיג את הדברים שאתם מסורים אליהם לחלוטין, אך גיליתי שאתם לא מתעלמים מהכל למען עניינים הנוגעים לאמונתכם באלוהים. במקום זאת, אתם פשוט נאמנים יחסית ורציניים יחסית. זו הסיבה לכך שאני אומר שבני האדם שאין להם לב של כנות מלאה נכשלים באמונתם באלוהים. חשבו בזהירות – האם יש ביניכם כישלונות רבים?
מאז שאלוהים החל בעבודתו בתבל כולה, הוא ייעד בני אדם רבים כדי שישרתו אותו, כולל בני אדם מכל המעמדות. תכליתו היא למלא את רצונו שלו, ולוודא שעבודתו על פני האדמה תישא פרי. זו התכלית שמנחה את אלוהים כשהוא בוחר את בני האדם שישרתו אותו. כל אדם שמשרת את אלוהים חייב להבין את הרצון הזה של אלוהים. באמצעות העבודה הזו שלו, בני האדם מיטיבים להבין את חוכמתו וכל-יכולתו של אלוהים ואת עקרונות עבודתו של אלוהים על פני האדמה. בתכליתו של דבר, אלוהים יורד ארצה כדי לעשות את עבודתו ולבוא במגע עם בני האדם, כדי שהם יכירו טוב יותר את מעשיו. כיום, הקבוצה שאתם שייכים לה זוכה לשרת את האל המעשי. זו ברכה אדירה עבורכם. אלוהים מרומם אתכם באמת ובתמים. כשאלוהים בוחר אדם שישרת אותו, תמיד יש עקרונות לבחירתו. שירות האל לא מבוסס רק על התלהבות, כפי שבני האדם חושבים. כיום, אדם יכול לשרת את אלוהים בנוכחותו, כפי שאתם יכולים לראות, מפני שאלוהים מכוון אותו, מפני שעבודתה של רוח הקודש נמצאת ברשותו, ומפני הוא מחפש את האמת. אלו הן הדרישות הבסיסיות למשרת של אלוהים.
כולנו יכולים לראות בחוויותינו המעשיות שיש פעמים רבות שבהן אלוהים פילס לנו נתיב באופן אישי כדי נוכל לפסוע בנתיב יציב ומציאותי יותר. הסיבה לכך היא שהנתיב הזה הוא הנתיב שאלוהים פילס לנו מאז ראשית הזמן ואשר הועבר אל הדור שלנו אחרי עשרות אלפי שנים. על כן, אנחנו יורשים את מקומם של אבותינו, שלא צעדו בנתיב עד לסופו. אנחנו אלה שאלוהים בחר בהם לצעוד בישורת האחרונה של המסלול הזה. לפיכך, הנתיב הזה הוכן במיוחד בשבילנו, ובין אם נקבל ברכות או נסבול ביש מזל, איש לא יכול לצעוד בנתיב הזה. אני מוסיף לכך את התובנה שלי עצמי: אל תתכננו לברוח לכל מקום אחר או למצוא מסלול אחר, בכמיהה למעמד, או בהכנה למלכות משלכם. אלה רק אשליות. אם יש לכם דעה קדומה מסוימת לגבי המילים האלה, אני מציע לכם שלא להתבלבל. מוטב שתהרהרו בהן לעומק – אל תנסו להיות חכמים מדי, ואל תיכשלו בהבדלה בין טוב ורע. כשתוכניתו של אלוהים תתגשם, אתם תתחרטו על כך. במילים אחרות, כשמלכותו של אלוהים תבוא, הוא ירסק לרסיסים את הלאומים על פני האדמה, ובשלב הזה, אתם תראו שגם התוכניות שלכם הושמדו, ושאלה שחוו ייסורים הם אלה שמנותצים. בשלב הזה, אלוהים יגלה לחלוטין את טבעו. אני מניח שעליי לספר לכם על כך מכיוון שאני מודע היטב לעניין הזה, כדי שבעתיד לא תתלוננו לגביי. אלוהים קבע את עצם העובדה שהיינו מסוגלים לצעוד בנתיב הזה עד היום, ולכן אני לא חושב שאתם מיוחדים או שאין לכם מזל – אף אחד לא רשאי לטעון טענות בנוגע לעבודתו הנוכחית של אלוהים פן תיקרעו לגזרים. אור בא אליי באמצעות עבודתו של אלוהים, ויהיה אשר יהיה, אלוהים ישלים את קבוצת בני האדם הזו, ועבודתו לא יכולה להשתנות לעולם – הוא עתיד להביא את בני האדם האלה אל סוף דרכם ולהשלים את עבודתו על פני האדמה. זה דבר שכולנו צריכים להבין. רוב בני האדם מביטים קדימה ללא-הרף ולא יודעים שובע. הם כולם לא מבינם את כוונתו החרדה הנוכחית של אלוהים, ולכן הם כולם חשבו על בריחה. הם תמיד רוצים לצאת אל הערבה ולתעות כסוס פרא שהשתחרר מהרסן, אך נדיר שיש בני אדם שרוצים להשתקע בארץ כנען הטובה כדי לחפש את אורח החיים האנושי – מדוע הם לא חושבים ליהנות, בהיותם בארץ זבת חלב ודבש? למען הכנות, מחוץ לארץ כנען הטובה, הכל ערבה פרועה. אפילו לאחר שבני האדם מגיעים למקום של מנוחה, הם לא מסוגלים לעמוד בחובתם. האין הם פשוט פרוצים? אם איבדתם את ההזדמנות לכך שאלוהים יהפוך אתכם למושלמים בסביבה הזו, זה יהיה שבגינו תכו על חטא כל ימיכם. אתם תחושו חרטה לאין ערוך. סופכם יהיה כמו משה, שרק הביט בארץ כנען מבחוץ אך לא היה מסוגל ליהנות ממנה, הידק את אגרופיו הריקים ומת מלא בחרטה. האם אתם לא חושבים שזה מביש? האם אתם לא חושבים שלעג מהזולת הוא דבר מביך? האם אתם מוכנים שישפילו אתכם? האם אין לכם לב לחתור להצליח? האם אתם לא מוכנים להיות בני אדם מכובדים וישרים שאלוהים יהפוך אותם למושלמים? האם באמת אין לכם שום נחישות? אתם לא מוכנים לצעוד בנתיבים האחרים, אך אתם גם לא מוכנים לצעוד בנתיב שאלוהים הועיד לכם? האם אתם מעזים לפעול במנוגד לרצון שמיים? בלי קשר לאיכות כישוריכם, האם אתם יכולים לפגוע בשמיים באמת? אני מאמין שמוטב שנכיר את עצמנו היטב – אפילו חלק קטן מדבר האל יכול לשנות את השמיים והארץ, ולכן מהו אדם קטן וצנום בעיניו של אלוהים?
