טונג שין, מחוז פוג'יין
נולדתי באזור כפרי. אני צאצא של שושלת איכרים צנועים, ובנוסף לזה המשפחה שלנו קטנה, ולכן תכופות נהגו להתעלל בנו. כשהייתי בן 13, ילד הוכה על ידי מישהו מחוץ לכפר. תושבי הכפר האשימו את אבי שהוא כביכול הסית לכך, והם אמרו שיערכו חיפוש בביתנו ויחרימו את רכושנו, ייקחו את החזירים שלנו ואף יכו את אבי. היה גם מקרה שבו כפרי אחר ניכס לעצמו את רשת הדייגים שלנו. כשאבי הלך להחזיר אותה, הכפרי היכה אותו בהסתמכו על כוחו סמכותו והשפעתו. אבי נאלץ לאכול רק פשטידה צנועה, שכן הוא ידע שאין לו לא כסף ולא השפעה. אמי אמרה לאחיי ולי שבעתיד יהיה עלינו להילחם ולעמוד על שלנו, ולעולם לא לחיות חיי דיכוי כאלה. הייתי צעיר וסלדתי מחוסר הצדק בחברה. הייתי נחוש להתבלט בעתיד, לזכות לכבוד ולעולם לא להיכנע לדיכוי. לכן למדתי במרץ רב, אך לא הייתי חכם מספיק ולא הצלחתי להתקבל לאוניברסיטה כלשהי; לכן החלטתי להתפתח בצבא והתגייסתי בקלות באמצעות קשרים.