菜單

1.25.2019

מבחר מתוך עשרת קטעי דבר אלוהים על "עבודה והיווכחות" חלק 3



25. אלוהים בא אל האדם כיום כדי לחולל שינוי במחשבותיו וברוחו של האדם, וכן בצלם האל שבלבו של האדם, שמצוי בו מזה אלפי שנים. באמצעות ההזדמנות הזו, הוא יהפוך את האדם למושלם.


כלומר באמצעות הידע של האדם, אלוהים ישנה את האופן שבו האדם מכיר אותו ואת גישתו של האדם כלפיו, כך שהאופן שבו הוא מכיר את אלוהים יוכל להתחיל מדף חדש, ולבו יתחדש וישתנה בעקבות זאת. טיפול ומשמעת הם האמצעים, ואילו כיבוש וחידוש הם היעדים. כוונתו של אלוהים תמיד הייתה להפריך את האמונות התפלות של האדם לגבי האל המעורפל, ולאחרונה זה הפך לעניין בהול עבורו. אני מקווה שכל בני האדם יקדישו לכך מחשבה. שנו את אופן חווייתו של כל אדם כדי שכוונתו הבהולה של האדם תוכל להתממש בקרוב וכדי שהשלב האחרון של עבודתו של אלוהים על פני האדמה יוכל לבוא על סוף פורה. הפגינו את נאמנותכם כפי שאתם צריכים, ונחמו את לבו של אלוהים בפעם אחת האחרונה. אני מקווה שאף אחד מהאחים והאחיות לא ישתמט מהאחריות הזו או יצא ידי חובה.

מתוך 'עבודה והיווכחות (7)' ב'הדבר מופיע בבשר'

26. אלוהים מתגלם כבשר ודם הפעם בהזמנה ולאור מצבו של האדם. כלומר הוא בא כדי לספק לאדם את מה שהוא צריך. הוא יאפשר לכל אדם, בכל איכות ומכל מוצא, לראות את דבר האל ומדבר האל, לראות את קיומו והתגלמותו של אלוהים ולקבל את הפיכתו למושלם בידי אלוהים. דבר האל ישנה את המחשבות והתפיסות של האדם כדי שארשת פניו האמיתית של אלוהים תכה שורש במעמקי לבו של האדם. זה רצונו היחיד של אלוהים על פני האדמה. אלוהים לא מתייחס כלל לשאלות כמה דגול אופיו של האדם, כמה עלובה מהותו של האדם, ואיך האדם התנהג בעבר. הוא רק מקווה שהאדם יחדש לגמרי את צלם האל שיש לו בלבו ויכיר את מהותה של האנושות, ובכך הוא מקווה שהשקפתו האידאולוגית של האדם תשתנה. הוא מקווה שהאדם יהיה מסוגל להשתוקק לאלוהים מעומק נפשו ולהתקשר אל אלוהים לנצח נצחים. זה כל מה שאלוהים דורש מהאדם.

מתוך 'עבודה והיווכחות (7)' ב'הדבר מופיע בבשר'

27. הידיעה של היסטוריה ותרבות עתיקים של כמה אלפי שנים סגרו את חשיבתו, את תפיסותיו ואת השקפתו המנטלית של האדם באופן כה הדוק עד שדעתו של האדם בלתי חדירה ובלתי ניתנת לפירוק. האדם חי ברמה השמונה עשר של הגיהינום, כאילו שאלוהים גירש אותם אל הצינוק, כך שהם לא יראו עוד את אור היום. חשיבה פאודלית דיכאה את האדם עד כדי כך שהאדם בקושי מצליח לנשום והוא הולך ונחנק. אין לו כוח כלל להתנגד והוא רק סובל וסובל בשקט... איש מעולם לא העז להיאבק או להגן על צדיקות ועל צדק. בני האדם פשוט חיים את חייהם, בדיוק כמו בעלי חיים, תחת התעללותם והתקפתם של אדונים פאודליים, שנה אחרי שנה, יום אחרי יום. האדם מעולם לא חשב לחפש את אלוהים כדי ליהנות מאושר על פני האדמה. נדמה שהאדם הוכה אפיים ארצה כמו עלי שלכת, קמול וחום. האדם איבד את זיכרונו ואת חייו האומללים זה מכבר בגיהינום הידוע בשם "העולם האנושי". הוא ממתין ליום האחרון, כדי שכל בני האדם יוכלו להירקב ביחד עם הגיהינום שלהם, כאילו היום האחרון שהוא מחכה לו הוא היום שבו הוא ייהנה משלווה רגועה. מוסר פאודלי הוביל את חיי האדם אל השאול, כדי שהאדם יתקשה אפילו עוד יותר להתנגד. מבחר רחב של דרכי דיכוי הורידו את האדם בהדרגה עמוק ועמוק יותר אל תוך השאול, והרחיקו אותו בהדרגה מאלוהים. כעת, אלוהים זר לגמרי לאדם, והאדם עדיין ממהר להימנע ממנו כשהם נפגשים. האדם לא מכיר באלוהים ומבודד את אלוהים כאילו שהאדם מעולם לא הכיר אותו או ראה אותו מימיו. ...הידע של האדם על תרבות עתיקה גנב מהאדם בשקט את נוכחותו של אלוהים, והפך את האדם לשר השדים ולבניו. ארבעת הספרים וחמשת קובצי הדברים הקלאסיים לקחו את החשיבה והתפיסות של האדם אל עידן אחר של מרד, וגרמו לאדם להמשיך לעבוד את בני האדם שכתבו את הספרים ואת קובצי הדברים הקלאסיים, ולהוסיף על תפיסותיו לגבי אלוהים. שר השדים גירש את אלוהים באכזריות מלבו של האדם ללא ידיעתו, בעודו משתלט על לבו של האדם בעליזות. מאותו רגע ואילך, האדם התאפיין בנפש מכוערת ומרושעת ובפנים של שר השדים. שנאת אל מילאה את חזהו של האדם והזדוניות של שר השדים התפשט באדם יום אחרי יום, עד שהאדם התכלה כליל. האדם כבר לא היה בן חורין, והוא לא היה מסוגל להתנתק מהסתבכותו עם שר השדים. לפיכך, האדם יכול היה רק להישאר במקומו ולהילכד, להיכנע לשר השדים, ולהפוך לנתין שלו. שר השדים נטע זה מכבר את זרעו של הגידול ששמו אתאיזם בלבו הצעיר של האדם, ולימד את האדם את רעיונות מופרכים, כגון "למדו מדע וטכנולוגיה, ממשו את ארבע המודרניזציות של דנג שיאופינג, אין אלוהים בעולם". יתר על כן, הוא שוב ושוב קרא, "בואו נבנה מולדת יפהפייה באמצעות עמלנו וחריצותנו," ודרש מכולם להתכונן מילדותם לשרת את מדינתם. האדם הועמד בפניו באופן לא מודע, ושר השדים ניכס את ההצלחה לעצמו ללא היסוס (והתייחס לכך שאלוהים מחזיק את האנושות בידיו). הוא מעולם לא התבייש או חש בושה. יתרה מזאת, הוא לכד את בני האדם של אלוהים ללא בושה בביתו שלו, תוך שהוא זינק כמו עכבר על השולחן וגרם לאדם לעבוד אותו כאילו היה אלוהים. הוא כזה פושע נואש! הוא קורא דברים כה שערורייתיים, כמו "אין אלוהים בעולם. הרוח נובעת מחוקי הטבע. הגשם הוא לחות שמתעבה ונופלת אל פני האדמה. רעידת אדמה היא רעידה של פני האדמה משום שינויים גאולוגיים. בצורת נובעת מיובש באוויר שנגרם מהפרעה גרעינית על פני השמש. אלה הן תופעות טבעיות. איזה חלק הוא מעשה ידיו של אלוהים?" הוא אפילו צועק[א] אמירות מבישות כגון: "האדם התפתח מקופי אדם עתיקים, והעולם של היום התקדם מחברה פרימיטיבי מלפני כמיליארד שנה. השאלה אם מדינה תשגשג או תקרוס נתונה בידי אזרחיה." מאחור, הוא גורם לאדם לתלות אותו מרגליו על הקירות ולהניח אותו על שולחנות כדי לקדש אותו ולעבוד אותו. בעודו קורא, "אין אלוהים," הוא מתייחס אל עצמו כאל אלוהים, ודוחף את אלוהים אל מחוץ לגבולות פני האדמה ללא לאות. הוא עומד במקומו של אלוהים ומתנהג כשר השדים. כמה מגוחך עד מאוד! הוא גורם לבני האדם להתמלא בשנאה ארסית. נדמה שאלוהים הוא אויבו המושבע ושאלוהים סותר אותו. הוא זומם להבריח את אלוהים תוך שהוא עצמו נשאר ללא עונש וחופשי.[13] הוא כזה שר שדים! איך ייתכן שנסבול את קיומו? הוא לא ינוח עד שהוא יפריע את עבודתו של אלוהים, יחריב אותה ויהרוס אותה,[14] כאילו הוא רוצה להתנגד לאלוהים עד הסוף, עד שימות הדג או שתיקרע הרשת. הוא מתנגד לאלוהים במכוון ומתקרב יותר ויותר. פרצופו הדוחה נחשף זה מכבר וכעת הוא חבול והלום[15] ובמצוקה אדירה, אך הוא לא מוותר על שנאתו לאלוהים, כאילו הוא רוצה שהוא יוכל לטרוף את אלוהים לגמרי בנגיסה אחת ולשחרר את השנאה שבלבו. איך ייתכן שנסבול זאת, את האויב השנוא הזה של אלוהים?! רק השמדתו וחיסולו הגמורים יביאו את משאלת חיינו לסופה. איך ייתכן שניתן לו להמשיך להשתולל כפרא? הוא השחית את האדמה עד רמה כזו שהאדם לא מכיר את שמש השמיים ושהוא קהה חושים ועמום. האדם איבד את ההיגיון האנושי הרגיל. מדוע שלא נקריב את כל כולו כדי להרוס אותו ולשרוף אותו, על מנת להסיר את הפחד הנוכחי שלנו מסכנה ולאפשר לעבודתו של אלוהים להגיע לתפארת חסרת תקדים מוקדם יותר? חבורת הנבלים האלה הגיע אל בני האדם וגרמה למתיחות ומהומה גמורות. הם הביאו את כל בני האדם אל סף תהום, והם מתכננים בסתר לדחוף אותם מטה כדי שהם ייקרעו לגזרים וכדי שהם יוכלו לטרוף את גופותיהם. הם מקווים לשווא להפריע את תוכניתו של אלוהים ולהתחרות באלוהים בהימור קלוש.[16] זה לא קל בשום אופן! אחרי הכל, הצלב מוכן לשר השדים, שאשם בפשעים הנתעבים ביותר. אלוהים לא שייך לצלב והוא כבר השאיר אותו לשטן. אלוהים נחל ניצחון זה מכבר והוא כבר לא חש צער על חטאי האנושות. הוא יביא ישועה לאנושות כולה.

מתוך 'עבודה והיווכחות (7)' ב'הדבר מופיע בבשר'

28. מלמטה עד למעלה ומראשית ועד תכלית, הוא הפריע את עבודתו של אלוהים ופעל באופן שסותר אותו. כל הדיבור על מורשת תרבותית עתיקה, על ידע רב ערך על תרבות עתיקה, על תורות דאואיסטיות וקונפוציאניות ועל קלאסיקות קונפוציאניות וטקסים פאודליים הביא את האדם לגיהינום. מדע וטכנולוגיה מודרניים מתקדמים, כמו גם תעשייה, חקלאות ועסקים מתקדמים לא נראים בשום מקום. במקום זאת, הוא פשוט מדגיש את הטקסים הפאודליים שהפיצו "קופי האדם העתיקים" כדי להפריע את עבודתו של אלוהים, להתנגד לה ולהשמיד אותה במכוון. לא רק שהוא מייסר את האדם עד היום, אלא שהוא רוצה לטרוף[17] את האדם לגמרי. הוראת מוסר פאודלי והנחלת ידע על תרבות עתיקה זיהמו את האדם זה מכבר והפכו את בני האדם לשדים בכל מיני גדלים. יש רק בני אדם מעטים שמוכנים לקבל את אלוהים ולברך את בואו ברינה. פניו של האדם מלאים ברצח, ובכל מקום, יש מוות באוויר. בני האדם רוצים לגרש את אלוהים מהארץ הזו. עם סכינים וחרבות בידיהם, הם ניצבים בעמדות קרב ומוכנים להשמיד את אלוהים. אלילים מתפשטים בארץ השטן, שבה נאמר לאדם ללא-הרף שאין אלוהים. הארץ הזו אפופה בריח מבחיל של נייר שרוף וקטורת, והריח כה חזק עד שקשה לנשום. נדמה שדי בריח הרפש שעולה באוויר כשהנחש מתפתל ומתעקל כדי לגרום לאדם להקיא בעל כורכו. חוץ מזה, אפשר לשמוע חלושות שדים רעים מדקלמים מכתבי הקודש. נדמה שהקול בוקע מהגיהינום המרוחק, והאדם לא יכול שלא להרגיש צמרמורת לאורך עמוד השדרה. ברחבי הארץ הזו, פזורים אלילים בכל צבעי הקשת שהופכים את הארץ הזו לעולם ססגוני, ושר השדים מגחך ללא-הרף, כאילו מזימתו המרושעת מצליחה. במקביל לכך, האדם לגמרי לא מודע לכך, והאדם גם לא יודע שהשטן כבר השחית אותו עד כדי כך שהוא חסר תחושה ומובס. הוא רוצה למחות את כל כולו של אלוהים במכה אחת, לפגוע בו ולהתנקש בו, והוא מנסה לפרק את עבודתו ולהפריע אותה. איך ייתכן שהוא יניח לאלוהים להיות במעמד שווה לו? איך ייתכן שהוא יסבול שאלוהים "מפריע" לעבודתו בקרב בני האדם על פני האדמה? איך ייתכן שהוא יניח לאלוהים לחשוף את פרצופו הדוחה? איך ייתכן שהוא יניח לאלוהים להפריע את עבודתו של השטן? איך ייתכן שהשטן הזה, הרותח מזעם, יניח לאלוהים להחזיק עוצמה על פני האדמה? איך ייתכן שהוא יודה מרצונו בתבוסה? ארשת פניו הדוחה התגלתה במערומיה, ולכן אי-אפשר לדעת אם לצחוק או לבכות, ובאמת קשה לדבר על כך. זו מהותו, הלא כן? יש לו נשמה מכוערת, אך הוא עדיין מאמין שהוא יפהפה במיוחד. החבורה הזו של שותפים לפשע! הם באים אל קרב בני התמותה כדי להתענג על הנאות ולעורר אי סדר. הפרעתם גורמת להפכפכות בעולם[18] ומעוררת בהלה בלב האדם, והם עיוותו את האדם כך שבני האדם דומים לחיות מכוערות באופן קשה מנשוא, והם כבר לא ניחנים בשמץ מקדושתו של האדם המקורי. הם אפילו רוצים לתפוס את השלטון על פני האדמה כעריצים. הם מסכלים את עבודתו של אלוהים כדי שהיא בקושי תוכל להתקדם, וכולאים את האדם כמו בתוך חומות של נחושת ופלדה. לאחר שהם עשו כל כך הרבה חטאים וגרמו לכל כך הרבה צרות, איך הם מצפים לדבר מלבד המתנה לייסורים? שדים ורוחות רעות משתוללים ללא רסן על פני האדמה והם סוגרים על רצונו ומאמציו הקפדניים של אלוהים והופכים אותם לבלתי חדירים. איזה חטא קטלני! איך ייתכן שאלוהים לא ידאג? איך ייתכן שאלוהים לא יתמלא בחמה? הם גורמים לעיכוב והתנגדות חמורים לעבודתו של אלוהים. הם מרדנים מדי! אפילו השדים האלה בכל מיני הגדלים הופכים ליהירים לאור הכוח של השטן העוצמתי יותר והם מתחילים לעשות גלים. הם מתנגדים לאמת במכוון על אף שניכר שהם מודעים אליה. בני מרד! נדמה שכעת, כשמלך הגיהינום שלהם הומלך על כס מלכות, הם נעשים זחוחים ומתייחסים לכולם בבוז. כמה בני אדם מחפשים אמת וכמה בני אדם הם חסידים של צדק? הם כולם בעלי חיים כגון חזירים וכלבים הגורמים לכנופיה של זבובים מסריחים בערימת זבל לנער את ראשם ולעורר אי-סדר.[19] הם מאמינים שמלך הגיהינום שלהם הוא מלך המלכים, מבלי להבין שהם אינם אלא זבובים על ריקבון. לא רק זאת, אלא שהם גם משמיצים את קיומו של אלוהים ומסתמכים על הוריהם החזירים והכלבים. זבובים זערוריים חושבים את הוריהם לגדולים כלווייתני שיניים.[20] הם לא מבינים שהם קטנטנים ושהוריהם הם חזירים וכלבים טמאים הגדולים מהם עצמם פי מיליארד? ללא מודעות לעליבותם שלהם, הם משתוללים על סמך הסירחון המצחין של החזירים והכלבים האלה ויש להם מחשבות שווא שהם ילדו את דורות העתיד. הם ממש חסרי כל בושה! עם כנפיים ירוקות על הגב (זה מתייחס לטענתם שהם מאמינים באלוהים), הם מתחילים להיות יהירים ולהתרברב בכל מקום ביופי ובמשיכה שלהם עצמם, בעודם משליכים בסתר את הפגמים שלהם על האדם. הם אפילו זחוחים, כאילו זוג כנפיים בצבעי הקשת יכול להסתיר את הפגמים שלהם, ולכן הם רודפים את קיומו של האל האמיתי (זה מתייחס לסוד של עולם הדת). האדם לא יודע שעל אף שכנפי הזבוב יפהפיות ושובות לב, הוא אינו אלא זבוב זערורי מלא בזוהמה ומכוסה בחיידקים. באמצעות כוחם של הוריהם החזירים והכלבים, הם משתוללים ברחבי הארץ (זה מתייחס לאנשי הדת שרודפים את אלוהים על סמך תמיכה חזקה מהמדינה, הבוגדת באלוהים האמיתי ובאמת) באכזריות מעל לכל דמיון. נדמה שרוחות הרפאים של הפרושים היהודים חזרו ביחד עם אלוהים אל אומת התנין הגדול האדום כאש, ושבו אל קנם הישן. הם התחילו שוב את עבודת הרדיפה שלהם, והם ממשיכים את עבודתם המקיפה כמה אלפי שנים. אין ספק שקבוצת בני האדם המנוונים האלה תירקב על פני האדמה בסופו של דבר! נראה שלאחר כמה אלפי שנים, הרוחות הטמאות הפכו לערמומיות ונכלוליות אף יותר. הן חושבות ללא-הרף על דרכים לערער את עבודתו של אלוהים בסתר. הן תככניות וערמומיות, והן רוצות לשחזר במולדתן את הטרגדיה של לפני אלפי שנים. הדבר כמעט מדרבן את אלוהים לזעוק בקול רם, והוא מתקשה להתאפק מלחזור לרקיע השלישי ולהשמיד אותם. כדי שהאדם יאהב את אלוהים, עליו להבין את רצונו ואת שמחתו ואת צערו, וכן את מה שהוא מתעב. הדבר הזה יקדם טוב יותר את היווכחות האדם. ככל שהיווכחות האדם תהיה מהירה יותר, כך לבו של אלוהים יתרצה עוד יותר. ככל שתשתפר יכולתו של האדם להבחין בשר השדים, כך האדם יתקרב לאלוהים, כדי שרצונו של אלוהים יוכל להתגשם.

מתוך 'עבודה והיווכחות (7)' ב'הדבר מופיע בבשר'

29. אמרתי כל כך הרבה פעמים שעבודתו של אלוהים באחרית הימים נועדה לשנות את רוחו של כל אדם ואדם – לשנות את נפשו של כל אדם ואדם – כך שישוקם לבו, שסבל טראומה קשה. כך תשוחרר נפשו, שרוע פגע בה באופן כה עמוק. הדבר נועד לעורר את רוחם של בני האדם, להפשיר את לבם הקפוא ולאפשר להם להשיב לעצמם את הנעורים. זה רצונו הגדול ביותר של אלוהים. הניחו בצד דיבורים על המידה שבה חייו וחוויותיו של האדם נשגבים ועמוקים. כשלבם של בני האדם יתעורר, כשהם יתעוררו מחלומם ויבינו היטב את הנזק שגרם התנין הגדול האדום כאש, עבודת כהונתו של אלוהים תושלם. היום שבו עבודתו של אלוהים תושלם הוא גם היום שבו האדם יתחיל באופן רשמי לצעוד בנתיב של אמונה נכונה באלוהים. במקביל לכך, כהונתו של אלוהים תגיע לסופה: עבודתו של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם תיגמר לגמרי, והאדם יתחיל באופן רשמי למלא את החובה שעליו לבצע – הוא ימלא את כהונתו. אלה שלבי עבודתו של אלוהים. לפיכך, עליכם לגשש בחיפוש אחר נתיב ההיווכחות שלכם על בסיס ידיעת כל הדברים האלה. זה כל מה שעליכם להבין.

מתוך 'עבודה והיווכחות (8)' ב'הדבר מופיע בבשר'

30. היווכחותו של אלוהים תשתפר רק כשיהיו שינויים במעמקי לבו, מכיוון שעבודתו של אלוהים היא ישועתו המלאה של האדם ממקום ההתקהלות הזה לשדים – האדם שנגאל, שעדיין חי תחת כוחות החושך, ואשר מעולם לא הצליח להתעורר. הדבר נועד לכך שהאדם ישתחרר מאלפי שנות חטא ושאלוהים יאהב את האדם, יכה אפיים ארצה את התנין הגדול האדום כאש, יקים את מלכות האל ויביא נחת ללבו של אלוהים מוקדם יותר. הוא נועד לתת דרור ללא גבול לשנאה שממלאת את חזכם, להשמיד את החיידקים המעופשים האלה, לאפשר לכם לעזוב את החיים האלה שזהים לחייהם של פר או סוס, לא להיות עוד עבדים, לא להיות אסקופה נדרסת או עבד נרצע של התנין הגדול האדום כאש. אתם כבר לא תהיו שייכים לאומה הנכשלת הזו, כבר לא תהיו שייכים לתנין התנין הגדול האדום כאש והמרושע, וכבר לא תהיו עבדיו. אלוהים יקרע את קן השדים לגזרים ללא ספק, ואתם תעמדו לצדו של אלוהים – אתם שייכים לאלוהים ולא שייכים לאימפריית העבדים הזו. אלוהים מתעב את החברה החשוכה הזו זה מכבר עד לשד עצמותיו. הוא חורק בשיניו ברצון נואש לדרוס ברגלו את הנחש הישן הזה, המרושע והנתעב, כדי שהוא לעולם לא יקום שוב, ולעולם לא יתעלל שוב באדם. הוא לא יסלח לו על מעשיו בעבר, הוא לא יסבול את האופן שבו הוא הונה את האדם, והוא יתחשבן איתו על כל אחד מחטאיו לאורך העידנים. אלוהים לא יהיה רחמן כלל ועיקר כלפי ראש כנופיית הרוע הזה.[21] הוא ישמיד אותו כליל.

מתוך 'עבודה והיווכחות (8)' ב'הדבר מופיע בבשר'

31. במשך אלפי שנים, זו הייתה ארץ של זוהמה. היא מטונפת באופן בלתי נסבל ומוכה באומללות. רוחות רפאים משוטטות בה בכל פינה, משטות בבני האדם, מוליכות אותם שולל ומעלות האשמות חסרות שחר.[22] הן אכזריות וחסרות רחמים, והן דורסות את עיר הרפאים הזו ומותירות אותה גדושה בגוויות. צחנת הריקבון ממלאת את הארץ ומתפשטת באוויר, והיא מוגנת היטב.[23] מי יכול לראות את העולם מעל הרקיע? השטן כורך את גופו של האדם באופן הדוק, עוקר את שתי עיניו וחותם היטב את פיו. שר השדים השתולל במשך כמה אלפי שנים, ממש עד היום. הוא עדיין משגיח מקרוב על עיר הרפאים, כאילו הייתה ארמון שדים בלתי חדיר. בו-בזמן, חבורת כלבי השמירה הזו נועצת מבטים בוהקים, בפחד עמוק שאלוהים יתפוס אותם באופן לא צפוי, ימחה אותם לגמרי ויותיר אותם ללא מקום של שלווה ואושר. איך ייתכן שתושבי עיר רפאים כזו ראו אי-פעם את אלוהים? האם הם אי-פעם נהנו מקסמו ומחביבותו של אלוהים? איזו הערכה יש להם לעניינים של העולם האנושי? מי מהם יכול להבין את רצונו הנלהב של אלוהים? אם כן, מה הפלא שאלוהים בהתגלמותו כבשר ודם נשאר חבוי לגמרי? בחברה חשוכה כמו זו, שבה שדים הם חסרי רחמים ואכזריים, איך ייתכן ששר השדים, שהורג בני אדם כהרף עין, יסבול את קיומו של אלוהים, שהוא חביב, אדיב וגם קדוש? כיצד ייתכן שהוא יריע וימחא כפיים לבואו של אלוהים? המשרתים האלה! הם גומלים לאדיבות בשנאה, הם בזים לאלוהים זה מכבר, הם עולבים באלוהים, הם פראיים עד מאוד, הם לא מתייחסים לאלוהים כהוא זה, הם בוזזים ושודדים, הם איבדו כל תודעה, ואין להם זכר לאדיבות, והם מפתים אנשים תמימים להיות חסרי דעת. אבותיהם של הקדמונים? זכויות והעניין הלגיטימיים של האזרחים? אלה כולם תכסיסים לחיפוי על חטא! מי אימץ לחיקו את עבודתו של אלוהים? מי הקריב את חייו או דימם למען עבודתו של אלוהים? במשך דורות רבים, מהורים לילדים, האדם העבד הפך את אלוהים לעבד ללא גינונים מיותרים – איך ייתכן שזה לא יעורר זעם? אלפי שנות שנאה מרוכזות בלב, אלפי שנות חטאים חקוקות בלב – איך ייתכן שזה לא יעורר תיעוב? התנקמו בשם אלוהים, חסלו לגמרי את אויבו, אל תניחו לו עוד להשתולל ללא רסן, ואל תתירו לו עוד לעורר צרות כאוות נפשו! עכשיו הוא הזמן: האדם אזר את כוחותיו זה מכבר, הוא הקדיש את כל מאמציו ושילם כל מחיר לשם כך – כדי לקרוע את פרצופו הדוחה של השד הזה ולאפשר לבני האדם שהתעוורו ואשר עברו כל סבל ומצוקה, להתעלות על כאבם ולהפנות עורף לשטן המרושע הזה. מדוע להציב מכשול כה בלתי חדיר לעבודתו של אלוהים? מדוע לנקוט תכסיסים שונים כדי להוליך שולל את עמו של אלוהים? איפה החירות האמיתית, הזכויות והעניין הלגיטימיים? איפה ההגינות? איפה הנוחות? איפה החום? מדוע להשתמש במזימות של רמאות כדי לשטות את עמו של אלוהים? מדוע להשתמש בכוח כדי להסתיר את בואו של אלוהים? מדוע לא להתיר לאלוהים לשוטט בחופשיות על פני האדמה שהוא ברא? מדוע לרדוף את אלוהים עד שאין לו מקום להניח את ראשו? איפה החום בקרב בני האדם? איפה קבלת הפנים בקרב בני האדם? מדוע לגרום לכמיהה נואשת כזו באלוהים? מדוע לגרום לאלוהים לזעוק פעם אחר פעם? מדוע לכפות על אלוהים לדאוג לבנו האהוב? מדוע החברה החשוכה הזו וכלבי השמירה העלובים שלה לא מאפשרים לאלוהים לבוא ולהתהלך בעולם שהוא ברא? מדוע האדם שחי בכאב ובסבל לא מבין? למענכם, אלוהים סבל ייסורים אדירים. בכאב אדיר, הוא העניק לכם את בנו האהוב, את בשרו ודמו – אם כן, מדוע אתם ממשיכים להעלים עין? מול כולם, אתם דוחים את בואו של אלוהים ומסרבים להיות חברים של אלוהים. מודע אתם כל כך חסרי מצפון? האם אתם מוכנים לסבול את העוולות בחברה חשוכה כזו? מדוע במקום למלא את בטנכם באלפי שנות עוינות, אתם מתמלאים בשטויות של "שר השדים"?

מתוך 'עבודה והיווכחות (8)' ב'הדבר מופיע בבשר'

32. שלבי עבודתו של אלוהים על פני האדמה כרוכים במצוקה רבה: אלוהים מתכנן בקפדנות ושוקל במדויק את חולשתו, חסרונותיו, ילדותיותו, בורותו וכל כולו של האדם. האדם הוא כמו נמר של נייר שאיש לא מעז להציק לו או להתגרות בו. לנוכח המגע הקל שבקלים, הוא נושך בחזרה, או נופל ארצה ומאבד את דרכו, ונדמה שעם אובדן הריכוז הקל שבקלים, הוא חוזר לסורו, או מתעלם מאלוהים, או רץ אל אביו החזיר ואל אמו הכלבה כדי להתענג על הדברים הטמאים של הגוף. איזו משוכה אדירה! הלכה למעשה בכל שלב בעבודתו, אלוהים עובר ניסיון, וכמעט כל שלב מביא איתו סכנה אדירה. דבריו כנים וישרים והם ללא רשעות, אך מי מוכן לקבל אותם? מי מוכן להישמע לו לגמרי? זה שובר את לבו של אלוהים. הוא עמל יומם וליל למען האדם, הוא חרד לחייו של האדם, והוא אוהד את האדם בחולשתו. הוא סבל התפתלויות רבות בדרך בכל שלב בעבודתו, למען כל דבר שהוא אומר. הוא נמצא תמיד בין הפטיש והסדן, וחושב על חולשתו, מרדנותו, ילדותיותו ופגיעותו של האדם יומם וליל ... פעם אחר פעם. מי ידע זאת מעולם? במי הוא יכול לבטוח לספר לו את סודותיו? מי יהיה מסוגל להבין זאת? אלוהים מתעב בכל מאודו את חטאיו של האדם, ואת חוסר עמוד השדרה וחוסר חוט השדרה של האדם, והוא דואג בכל מאודו לפגיעות של האדם, ושוקל את הנתיב שנפרש לפני האדם. כשהוא מביט בדבריו ובמעשיו של האדם, הדבר תמיד ממלא אותו ברחמים ובכעס, והמראה הזה תמיד ממלא את לבו בכאב. אחרי הכל, האנשים התמימים הפכו למחוספסים ואדישים. מדוע אלוהים תמיד חייב להקשות עליהם? האדם החלוש נעדר כל התמדה. מדוע אלוהים תמיד חייב להחזיק כעס כה עז כלפיו? כבר אין לאדם החלש וחסר האונים כל חיות. מדוע אלוהים תמיד חייב לגעור בו על מרדנותו? מי יכול לעמוד באיומים של אלוהים שבשמיים? אחרי הכל, האדם שברירי, ומתוך מצוקה אדירה, אלוהים דחף את כעסו לעומק לבו, כדי שהאדם יוכל להרהר בעצמו לאט-לאט. אולם האדם, המצוי בצרה כזו חמורה, לא מעריך כהוא זה את רצונו של אלוהים. שר השדים הזקן רמס את האדם תחת רגליו, אך האדם כלל לא מודע לכך, והוא תמיד מציב את עצמו במנוגד לאלוהים, או שיחסו לאלוהים פושר. אלוהים אמר דברים כה רבים, אך מי התייחס אליהם אי-פעם ברצינות? האדם לא מבין את דברי האל, אך הוא נותר רגוע וללא כמיהה, והוא מעולם לא הכיר באמת את מהותו של השטן הזקן. בני האדם חיים בשאול, בגיהינום, אך הם סבורים שהם חיים בארמון שעל קרקעית הים. התנין הגדול האדום כאש רודף אותם, אך הם חושבים שמדינת התנין אוהדת[24] אותם. השטן לועג להם אך הם נהנים מהאמנויות העילאית של הבשר והדם. אילו מסכנים מטונפים ועלובים הם אלה! האדם נקלע למצב מצער, אך הוא לא יודע זאת, ובחברה החשוכה הזו, הוא סובל תאונה אחר תאונה,[25] אך הוא מעולם לא היה ער לכך. מתי הוא ייפטר מאדיבותו כלפי עצמו ומטבעו המשועבד? מדוע כל כך לא אכפת לו מלבו של אלוהים? האם הוא מאשר בשקט את הדיכוי והמצוקה שהוא סובל מהם? האם הוא לא מייחל ליום שבו הוא יוכל לשנות את החושך לאור? האם הוא לא מייחל לתקן שוב את העוולות לכיוון של צדק ואמת? האם הוא מוכן להביט מבלי לנקוף אצבע בזמן שבני אדם נוטשים את האמת ומעוותים את העובדות? האם הוא מוכן להמשיך לסבול את היחס האכזרי הזה? האם הוא מוכן להיות עבד? האם הוא מוכן לרדת לטמיון בידיו של אלוהים ביחד עם כל נכסיה של המדינה הנחשלת הזו? איפה הנחישות שלכם? איפה השאפתנות שלכם? איפה הכבוד העצמי שלכם? איפה היושר שלכם? איפה החירות שלכם? האם אתם מוכנים להקריב את חייכם למען התנין הגדול האדום כאש, שר השדים? האם אתם מוכנים להניח לו לענות אתכם למוות? תוהו ובוהו וחושך על פני תהום, ובני האדם הרגילים, הסובלים צרה כזו, זועקים לשמיים ומתלוננים על פני האדמה. מתי האדם יהיה מסוגל להרים את ראשו? האדם כחוש וצנום – איך ייתכן שהוא מקבל את השטן האכזרי והעריצי הזה? מדוע הוא לא נותן את חייו לאלוהים בהקדם האפשרי? מדוע הוא עדיין מהסס כשהוא יכול לסיים את עבודתו של אלוהים? לפיכך, מאחר שהוא סובל מהתעמרות ודיכוי חסרי מטרה, הוא מעביר את כל חייו לריק. מדוע הוא כל כך ממהר להגיע וכל כך נחפז ללכת? מדוע הוא לא מחזיק בדבר מה יקר כדי לתת אותו לאלוהים? האם הוא שכח את אלפי שנות השנאה?

מתוך 'עבודה והיווכחות (8)' ב'הדבר מופיע בבשר'

33. אלוהים התגלם כבשר ודם הפעם כדי לעשות את העבודה הזו, כדי לחתום את העבודה שהוא טרם השלים, כדי לסגור את העידן, לשפוט את העידן, להושיע את החוטאים הגדולים מהעולם של ים הצרה וכדי לחולל בהם שינוי גמור. היהודים צלבו את אלוהים, ובכך הם שמו סוף למסעותיו של אלוהים ביהודה. זמן קצר לאחר מכן, אלוהים חזר והופיע בקרב בני האדם, והגיע בשקט למדינה של התנין הגדול האדום כאש. למעשה, הקהילה הדתית במדינה היהודית תלתה זה מכבר את צלמו של ישוע על קירותיה, ומפיה קראו בני אדם "האדון ישוע המשיח". הם לא ידעו שישוע קיבל זה מכבר את ציוויו של אביו לחזור אל בני האדם כדי לסיים את השלב השני של עבודתו שלא הושלמה. כתוצאה מכך, בני האדם הופתעו כשהם ראו אותו: הוא נולד בעולם שבו חלפו תקופות רבות, והוא הופיע בקרב בני האדם כאדם בעל מראה רגיל ביותר. למעשה, בחלוף העידנים, בגדיו וכל מראהו השתנו, כאילו הוא נולד מחדש. איך בני האדם יכלו לדעת שזהו אותו אדון ידוע המשיח שירד מהצלב וקם לתחייה? אין בו זכר לפציעה, כפי שישוע לא דמה כלל ליהוה. ישוע של היום כבר מזמן לא נושא את הזכר לזמנים שעברו. איך ייתכן שבני האדם יכירו אותו? "תומא" הדו-פרצופי תמיד מפקפק בכך שהוא ידוע שקם לתחייה – הוא תמיד רוצה לראות את הצלקות מהמסמרים בידיו של ישוע כדי להניח את דעתו. מבלי לראות אותן, הוא תמיד יעמוד על עננה של חשד, והוא לא מסוגל למקם את רגליו על "קרקע מוצקה" ולהיות חסיד של ישוע. "תומא" המסכן – איך הוא יכול היה לדעת שישוע בא לעשות את העבודה שהטיל עליו אלוהים האב? מדוע ישוע צריך לשאת את צלקות הצליבה? האם צלקות הצליבה הן האות של ישוע? הוא בא לעבוד למען רצונו של אביו. מדוע שהוא יהיה לבוש ומעוטר כיהודי מלפני כמה אלפי שנים? האם הדמות שאלוהים לובש כבשר ודם יכולה לעכב את עבודתו של אלוהים? של מי התיאוריה הזו? אם כך, כשאלוהים עובד, האם הוא חייב לפעול בהתאם לדמיונו של האדם? הדבר היחיד שאלוהים חותר אליו הוא שתהיה לעבודתו השפעה. הוא לא מציית לחוקים, ועבודתו לא כפופה לכללים – איך ייתכן שהאדם יעלה זאת בדעתו? איך ייתכן שתפיסותיו של האדם יאפשרו הבנה של עבודתו של אלוהים? לכן מוטב שתירגעו כראוי: אל תדאגו מזוטות ועל תעשו עניין מדברים שחדשים לכם – הדבר ימנע מכם לשים את עצמכם ללעג ולגרום לאנשים לצחוק עליכם. אתם מאמינים אלוהים מזה כל השנים, אך אתם עדיין לא מכירים את אלוהים. בסופו של דבר, צנחתם אל תוך הייסורים – אתם, "התלמידים המצטיינים,"[26] שייכים לדרג של מי שמקבל ייסורים. מוטב שלא תשתמשו באמצעים מתחכמים כדי להפגין את התכסיסים חסרי החשיבות שלכם. האם קוצר הראייה שלכם יכול באמת לתפוס את אלוהים, שיכול לראות מעולם לעולם? האם החוויות השטחיות שלכם יכולות לחשוף לגמרי את רצונו של אלוהים? אל תהיו יהירים. אחרי הכל, אלוהים לא שייך לעולם הזה – לכן, איך ייתכן שעבודתו תהיה כפי שאתם מצפים שהיא תהיה?

מתוך 'עבודה והיווכחות (8)' ב'הדבר מופיע בבשר'

הערות שוליים:

13. המילים "הוא עצמו נשאר ללא עונש וחופשי" מתייחסות לכך שהשטן משתולל ומתפרע.

14. המילים "יהרוס אותה" מתייחסות לאופן שבו התנהגותו האלימה של השטן בלתי נסבלת לבני האדם.

15. המילים "חבול והלום" מתייחסות לפרצופו המכוער של שר השדים.

16. המילים "הימור קלוש" מהוות מטאפורה למזימות הבוגדניות והזדוניות של השטן. הן משמשות בלעג.

17. המילה "לטרוף" מתייחסת להתנהגות האלימה של שר השדים, שבוזז בני אדם במלואם.

18. המילים "הפכפכות בעולם" מתייחסות לכך שאם מישהו עשיר ובעל סמכות, בני האדם מתחנפים אליו, ואם מישהו עני מרוד וחסר סמכות, בני האדם מתעלמים ממנו. הביטוי הזה מתייחס לחוסר הצדק בעולם.

19. המילים "לעורר אי-סדר" מתייחסות לאופן שבו בני האדם השטניים משתוללים, מפריעים לעבודתו של אלוהים ומתנגדים אליה.

20. המילים "לווייתני שיניים" משמשות בלעג. זו מטאפורה לאופן שבו זבובים כל כך קטנים עד שחזירים וכלבים נראים להם גדולים כלווייתנים.

21. המילים "ראש כנופיית הרוע" מתייחסות לשטן הזקן. הביטוי הזה מביע שנאה עזה.

22. המילים "מעלות האשמות חסרות שחר" מתייחסות לשיטות שבהן השטן פוגע בבני אדם.

23. המילים "מוגנת היטב" מציינות שהשיטות שבהן השטן פוגע בבני האדם אכזריות במיוחד, ושהן שולטות בבני האדם עד כדי כך שהם לא יכולים לזוז לשום כיוון.

24. המילה "אוהדת" משמשת כדי ללעוג לבני אדם שנראים כאילו הם עשויים מעץ ושאין להם מודעות עצמית.

25. המילים "סובל תאונה אחר תאונה" מציינות שבני האדם נולדו בארץ של התנין הגדול האדום כאש ושהם לא מסוגלים להרים את ראשיהם.

26. המילים "התלמידים המצטיינים" משמשות כדי ללעוג לבני האדם שעוסקים בחיפוש אחר אלוהים בקנאות.

א. בטקסט המקורי נכתב "יש כאלה שאפילו צועקים."

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה