הנתיב... (2)
ייתכן שיש לאחינו ואחיותינו מתווה כלשהו של רצף העניינים, השלבים והשיטות שמאפיינים את עבודתו של אלוהים בסין היבשתית, אך אני תמיד סבור שמוטב להזכיר או לסכם בקצרה את המצב למען אחינו ואחיותינו. אני פשוט מנצל את ההזדמנות הזו כדי לומר מעט מהדברים שעל לבי. אני לא מדבר על שום דבר מחוץ לעבודה הזו. אני מקווה שהאחים והאחיות יוכלו להבין את מצב רוחי, ואני גם מבקש בצניעות שכל מי שקורא את דבריי יבין ויסלח לי על שיעור קומתי העלוב, על כך שחוויות חיי בהחלט לא ראויות, ועל כך שאני בהחלט לא יכול לשמור על ראש מורם בפני אלוהים. יחד עם זאת, אני תמיד מרגיש שאלה רק סיבות אובייקטיביות. בקצרה, יהיה אשר יהיה, אף אדם, אף אירוע ושום דבר לא יכול לעכב את השיתוף שלנו בנוכחותו של אלוהים, ואני מקווה שאחינו ואחיותינו יהיו מסוגלים לעבוד קשה יותר בפני אלוהים ביחד איתי. ברצוני להעניק לאלוהים את התפילה הבאה: "הו אלוהים! אנא רחם עלינו, כדי שאני, ואחיי ואחיותיי נוכל להתמודד ביחד תחת הריבונות של האידיאלים המשותפים שלנו, כדי שנהיה נאמנים לך עד המוות, וכדי שלעולם לא נחזור בנו!" המילים האלה הן מה שגמרתי בדעתי לפני אלוהים, אך אפשר גם לומר שזה המוטו שלי כאדם העשוי בשר ודם שאלוהים משתמש בו. סיפרתי על כך פעמים רבות בשיתוף שלי עם האחים והאחיות שנמצאים לצדי, ונתתי זאת לבני האדם שנמצאים לצדי כהודעה. אני לא יודע מה בני האדם חושבים על כך, אך יהיה אשר יהיה, אני סבור שלא זאת בלבד שיש להם היבט של מאמץ סובייקטיבי, אלא שהם מכילים גם היבט של תיאוריה אובייקטיבית.