11. מהות הנקמה האישית

ז'או לי העיר שינטאי, מחוז שאנדונג

לפני זמן מה, היינו צריכים לתכנן מחוזות באזור שלנו, ועל פי עקרונות בחירת המנהיגים שלנו, היה אח אחד שהיה מועמד מתאים יחסית. התכוננתי לקדם אותו להיות מנהיג מחוז. יום אחד כשפטפטתי עם האח הזה, הוא ציין כי הוא חש שאני משתלט מדי בעבודתי, אינטנסיבי מדי, ושאין הנאה רבה במפגש אתי... כששמעתי זאת, חשתי שמזלזלים בי. הרגשתי נורא; מיד פיתחתי דעה מסוימת כלפי האח הזה, ולא תכננתי עוד לקדם אותו להיות מנהיג מחוז.

הנתיב... (7)

כולנו יכולים לראות בחוויותינו המעשיות שיש פעמים רבות שבהן אלוהים פילס לנו נתיב באופן אישי כדי נוכל לפסוע בנתיב יציב ומציאותי יותר. הסיבה לכך היא שהנתיב הזה הוא הנתיב שאלוהים פילס לנו מאז ראשית הזמן ואשר הועבר אל הדור שלנו אחרי עשרות אלפי שנים. על כן, אנחנו יורשים את מקומם של אבותינו, שלא צעדו בנתיב עד לסופו. אנחנו אלה שאלוהים בחר בהם לצעוד בישורת האחרונה של המסלול הזה. לפיכך, הנתיב הזה הוכן במיוחד בשבילנו, ובין אם נקבל ברכות או נסבול ביש מזל, איש לא יכול לצעוד בנתיב הזה. אני מוסיף לכך את התובנה שלי עצמי: אל תתכננו לברוח לכל מקום אחר או למצוא מסלול אחר, בכמיהה למעמד, או בהכנה למלכות משלכם. אלה רק אשליות. אם יש לכם דעה קדומה מסוימת לגבי המילים האלה, אני מציע לכם שלא להתבלבל. מוטב שתהרהרו בהן לעומק – אל תנסו להיות חכמים מדי, ואל תיכשלו בהבדלה בין טוב ורע. כשתוכניתו של אלוהים תתגשם, אתם תתחרטו על כך. במילים אחרות, כשמלכותו של אלוהים תבוא, הוא ירסק לרסיסים את הלאומים על פני האדמה, ובשלב הזה, אתם תראו שגם התוכניות שלכם הושמדו, ושאלה שחוו ייסורים הם אלה שמנותצים. בשלב הזה, אלוהים יגלה לחלוטין את טבעו. אני מניח שעליי לספר לכם על כך מכיוון שאני מודע היטב לעניין הזה, כדי שבעתיד לא תתלוננו לגביי. אלוהים קבע את עצם העובדה שהיינו מסוגלים לצעוד בנתיב הזה עד היום, ולכן אני לא חושב שאתם מיוחדים או שאין לכם מזל – אף אחד לא רשאי לטעון טענות בנוגע לעבודתו הנוכחית של אלוהים פן תיקרעו לגזרים. אור בא אליי באמצעות עבודתו של אלוהים, ויהיה אשר יהיה, אלוהים ישלים את קבוצת בני האדם הזו, ועבודתו לא יכולה להשתנות לעולם – הוא עתיד להביא את בני האדם האלה אל סוף דרכם ולהשלים את עבודתו על פני האדמה. זה דבר שכולנו צריכים להבין. רוב בני האדם מביטים קדימה ללא-הרף ולא יודעים שובע. הם כולם לא מבינם את כוונתו החרדה הנוכחית של אלוהים, ולכן הם כולם חשבו על בריחה. הם תמיד רוצים לצאת אל הערבה ולתעות כסוס פרא שהשתחרר מהרסן, אך נדיר שיש בני אדם שרוצים להשתקע בארץ כנען הטובה כדי לחפש את אורח החיים האנושי – מדוע הם לא חושבים ליהנות, בהיותם בארץ זבת חלב ודבש? 

הנתיב... (2)

הנתיב... (2)

ייתכן שיש לאחינו ואחיותינו מתווה כלשהו של רצף העניינים, השלבים והשיטות שמאפיינים את עבודתו של אלוהים בסין היבשתית, אך אני תמיד סבור שמוטב להזכיר או לסכם בקצרה את המצב למען אחינו ואחיותינו. אני פשוט מנצל את ההזדמנות הזו כדי לומר מעט מהדברים שעל לבי. אני לא מדבר על שום דבר מחוץ לעבודה הזו. אני מקווה שהאחים והאחיות יוכלו להבין את מצב רוחי, ואני גם מבקש בצניעות שכל מי שקורא את דבריי יבין ויסלח לי על שיעור קומתי העלוב, על כך שחוויות חיי בהחלט לא ראויות, ועל כך שאני בהחלט לא יכול לשמור על ראש מורם בפני אלוהים. יחד עם זאת, אני תמיד מרגיש שאלה רק סיבות אובייקטיביות. בקצרה, יהיה אשר יהיה, אף אדם, אף אירוע ושום דבר לא יכול לעכב את השיתוף שלנו בנוכחותו של אלוהים, ואני מקווה שאחינו ואחיותינו יהיו מסוגלים לעבוד קשה יותר בפני אלוהים ביחד איתי. ברצוני להעניק לאלוהים את התפילה הבאה: "הו אלוהים! אנא רחם עלינו, כדי שאני, ואחיי ואחיותיי נוכל להתמודד ביחד תחת הריבונות של האידיאלים המשותפים שלנו, כדי שנהיה נאמנים לך עד המוות, וכדי שלעולם לא נחזור בנו!" המילים האלה הן מה שגמרתי בדעתי לפני אלוהים, אך אפשר גם לומר שזה המוטו שלי כאדם העשוי בשר ודם שאלוהים משתמש בו. סיפרתי על כך פעמים רבות בשיתוף שלי עם האחים והאחיות שנמצאים לצדי, ונתתי זאת לבני האדם שנמצאים לצדי כהודעה. אני לא יודע מה בני האדם חושבים על כך, אך יהיה אשר יהיה, אני סבור שלא זאת בלבד שיש להם היבט של מאמץ סובייקטיבי, אלא שהם מכילים גם היבט של תיאוריה אובייקטיבית.

מזמור דברי אלוהים עבודתו של אלוהים ממשיכה להתקדם

מזמור דברי אלוהיםעבודתו של אלוהים ממשיכה להתקדם

I

עבודת האל ממשיכה להתקדם; למרות שמטרתה נותרת ללא שינוי, אמצעי עבודתו תמיד משתנים, וכך משתנים גם חסידיו. ככל שעבודתו רבה יותר, כך לומד האדם להכירו בשלמות, כך משתנה טבעו של האדם, יחד עם עבודתו בהתאמה. עבודת האל ממשיכה להתקדם; לא מתיישנת, תמיד חדשה. הוא לעולם לא חוזר על עבודה ישנה, ויעשה רק עבודה שמעולם לא נעשתה.

קול של אלוהים | האמירה העשרים ושתיים

הברק ממזרח | קול של אלוהים | האמירה העשרים ושתיים

האדם חי בתוך האור, אך הוא לא מודע לערכו הרב של האור. הוא לא יודע את מהותו של האור ואת מקורו של האור, ויתרה מזו, הוא לא יודע למי האור שייך. מיד לאחר שהענקתי לאדם את האור, בחנתי את מצבו של האדם: משום האור, כל בני האדם משתנים וגדלים, והם עזבו את החושך. אני מביט בכל פינה בתבל ורואה שההרים נבלעים בערפל, שהמים קפאו מהקור, ושמשום בואו של האור, בני האדם מביטים למזרח בתקווה לגלות משהו יותר יקר ערך – אך האדם עדיין לא מסוגל לזהות כיוון ודאי בתוך הערפל. מפני שהעולם כולו מכוסה בערפל, כשאני מביט מתוך העננים, האדם אף פעם לא מגלה את קיומי. האדם מחפש משהו על פני האדמה; נדמה שהוא תר אחר מזון; נדמה שהוא מתכוון להמתין לבואי, אך הוא לא מכיר את יומי, וכל מה שהוא יכול לעשות הוא להביט לעתים תכופות בנצנוץ האור במזרח. מבין כל העמים, אני מחפש בני אדם שהם באמת כלבבי. אני מהלך בקרב כל העמים וחי בקרב כל העמים, אך האדם בריא ושלם על פני האדמה, ולכן איש לא באמת כלבבי. בני האדם לא יודעים איך לדאוג לרצוני, הם לא יכולים לראות את מעשיי, הם לא יכולים לנוע באור והאור לא יכול להאיר אותם. על אף שהאדם תמיד נצר את דבריי בלבו, הוא לא מסוגל לזהות את מזימותיו הערמומיות של השטן. מפני ששיעור קומתו של האדם עלוב מדי, הוא לא מסוגל לעשות כל מה שהוא רוצה. האדם מעולם לא אהב אותי בכנות. כשאני מרומם אותו, הוא מרגיש לא ראוי לכך, אך זה לא גורם לו לנסות לְרַצות אותי. הוא בסך הכל מחזיק בידו את המעמד שנתתי לו ובוחן אותו בקפידה. משום שהוא אדיש לחביבותי, הוא מתעקש במקום זאת לזלול את הברכות שמעמדו טומן בחובו. האין זה הליקוי של האדם? כשההרים זזים, האם הם יכולים לשנות את מסלולם כדי לא לפגוע במעמדכם? כשהמים זורמים, האם הם יכולים לעצור לפני מעמדכם? האם מעמדכם יכול להניע את השמיים והארץ לאחור? פעם הייתי רחום כלפי האדם שוב ושוב, אך איש לא הוקיר זאת או נצר זאת בלבו – הוא בסך הכל הקשיב לכך כאל סיפור או קרא זאת כרומן. האם דבריי באמת לא מרגשים את לבו של האדם? האם לאמירותיי אין כל השפעה? האם ייתכן שאיש לא מאמין בקיומי? האדם לא אוהב את עצמו – במקום זאת, הוא עושה יד אחת עם השטן כדי לתקוף אותי ומשתמש בשטן כ"נכס" כדי לשרת אותי. אני אחדור לכל מזימותיו הערמומיות של השטן ואמנע מבני האדם על פני האדמה ללכת שולל אחרי השטן, כדי שהם לא יתנגדו לי משום קיומו של השטן.