קול של אלוהים | פירושים לאמירה השמינית

הברק ממזרח | קול של אלוהים | פירושים לאמירה השמינית

כשאלוהים אומר את דברו מנקודת המבט של רוח האל, הנימה שלו מכוונת לאנושות כולה. כשאלוהים אומר את דברו מנקודת המבט של האדם, הנימה שלו מכוונת לכל חסידי מנהיגותה של רוח האל. כשאלוהים אומר את דברו מנקודת המבט של גוף שלישי (מה שבני האדם קוראים לו משקיף חיצוני), הוא מראה את דברו לבני האדם באופן ישיר, כדי שהם יראו אותו כפרשן. נדמה שבוקע מדבריו שפע של דברים שהאדם לא יודע – דברים שהאדם לא יכול לתפוס. הלא כן? כשאלוהים אומר את דברו מנקודת המבט של רוח האל, הדבר מדהים את כל האנושות: "אהבתו של האדם כלפיי עלובה מדי ואמונתו בי מעוררת רחמים. אילו עיקר דבריי לא היו מכוונים לחולשותיו של האדם, הוא היה מתרברב ומגזים, והיה מדבר גבוהה גבוהה וממציא תיאוריות מנופחות, כאילו הוא כל-יודע בכל הנוגע לעניינים שעל פני האדמה." לא זו בלבד שהמילים האלה חושפות את טיבו האמיתי של האדם וחושפות את המקום שאלוהים תופס בלבם של בני האדם, אלא שהן גם מגלות במערומיהם את כל חיי האנושות. כל אדם סבור שהוא יוצא מן הכלל, אך בני האדם אפילו לא יודעים שיש מילה שנקראת "אלוהים", ולכן הם מגבשים תאוריות שנשמעות נשגבות. עם זאת, "התאוריות שנשמעות נשגבות" הן לא "דיבור" כמו שבני האדם מבינים אותו. במקום זאת, פירוש הדבר שהשטן השחית את אנושות כך שכל דבר שבני האדם עושים ממרה את פיו של אלוהים ומתנגד לאלוהים באופן ישיר, וכך שעצם המהות של מעשי האדם נובעת מהשטן, מנוגדת לאלוהים, מהווה מעשה עצמאי וסותרת את רצונו של אלוהים. זו הסיבה לכך שאלוהים אומר שכל בני האדם מגבשים תאוריות שנשמעות נשגבות. מדוע אלוהים אומר שעיקר דבריו מכוונים אל חולשותיו של האדם? משום שבהתאם לכוונתו של אלוהים, אלמלא הוא גילה את הדברים הנסתרים בעולם הפנימי של לב האדם, אף אדם לא היה מסוגל להישמע לו, ולכן, בני האדם לא היו מבינים את עצמם ולא היו יראים את אלוהים. כלומר אם כוונותיו של האדם לא יחשפו במערומיהן, האדם לא יעז לעשות דבר, ואולי אפילו יקלל את השמיים או את אלוהים ישירות. אלה חולשותיו של האדם, ולכן אלוהים אומר את הדברים הבאים: "צעדיי פוסעים בכל קצווי עולם התבל בחיפוש תמידי אחר בני אדם כלבבי המתאימים לשימוש שלי." האמירה הזו, ביחד עם מה שנאמר בהמשך בנוגע לכך שצליל הצדעת המלכות מצלצל באופן רשמי, מוכיחה שרוח האל מבצעת עבודה חדשה על פני האדמה. העניין הוא שעיניהם המוחשיות של בני האנוש לא מסוגלות לראות זאת. מכיוון שנאמר שרוח האל נמצאת על פני האדמה ועושה עבודה חדשה, גם כל התבל עוברת שינוי רב חשיבות: לא זו בלבד שבניו ובני עמו של אלוהים מתחילים לקבל את עדותו של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם, אלא שבמידה כזו או אחרת, כל פלג ובכל זרם, בכל מעמד, בכל מקום, גם מקבל זאת. זו תנועה אדירה בעולם, במישור הרוחני. היא טלטל את העולם הדתי כולו עד יסודותיו, וזה חלק מהמשמעות של "רעידת האדמה" שהוזכרה בעבר. לאחר מכן, המלאכים מתחילים את עבודתם הרשמית, ובני ישראל חוזרים למולדתם ולא תועים עוד לעולם, וכל בני האדם הללו מתחילים לקבל רעייה. בניגוד לכך, המצרים מתחילים להתנתק מטווח הישועה שלי, כלומר הם מתחילים לקבל את הייסורים שלי (אך זה לא מתחיל עדיין באופן רשמי). לכן, במהלך השינויים האדירים המקבילים האלה בעולם, צליל הצדעת המלכות מצלצל באופן רשמי. זה מה שבני האדם קוראים לו, "הזמן שבו רוח האל המחוזקת פי שבעה מתחילה לעבוד." בכל פעם שאלוהים עושה את עבודת השחזור, בשלבים האלה (או לנוכח ההתרחשויות האלה), כל בני האדם לא מסוגלים לחוש בעבודתה של רוח הקודש. לפיכך, דבריו של אלוהים ש"כשהאדם מאבד תקווה" נשמעים נכונים. יתר על כן, בכל אחד משלבי המעבר האלה, כשהאנושות מאבדת תקווה או כשהיא חשה שהזרם הזה שגוי, אלוהים מתחיל מחדש ונוקט את הצעד הבא בעבודתו. מהבריאה ועד היום, זה האופן שבו אלוהים עושה את עבודת השחזור ומשנה את שיטת עבודתו. אף על פי שבמידות שונות, מרבית האנשים יכולים לתפוס היבטים מסוימים, בסופו של דבר, הם בכל זאת נשטפים בשטף מים, משום ששיעור קומתם נמוך מדי. הם לא מסוגלים לתפוס את שלבי עבודתו של אלוהים, ולכן הם מסולקים. עם זאת, זו גם השיטה שבה אלוהים מטהר את בני האדם, וזה האופן שבו אלוהים שופט את כל המושגים הישנים של האנושות. ככל שיש לבני האדם יסודות רבים יותר, כך יש להם מושגים דתיים רבים יותר בנוגע לאלוהים שקשה להם יותר להניח בצד. הם דבקים בדברים ישנים ומתקשים לקבל אור חדש. מצד שני, על מנת לעמוד, צריך יסודות כלשהם, אך רוב בני האדם מתקשים להניח בצד את המושגים שלהם. הדבר נכון במיוחד כשמדובר במושגיהם לגבי התגלמותו של אלוהים כיום כבשר ודם, שאותה אפשר לראות בבירור ובנקל.

רצון האל | פירושים לאמירה השישית

הברק ממזרח | רצון האל | פירושים לאמירה השישית

האנושות מוכה בתימהון למשמע אמירותיו של אלוהים, כשבני האדם מבינים שאלוהים עובד רבות במישור הרוחני, דבר שהאדם לא מסוגל לעשות, ואשר רק אלוהים עצמו יכול להשיג. זו הסיבה לכך שאלוהים מפרסם דברים שמקלים עם האנושות. כשלבם של בני האדם מלא בסתירות, והם תוהים, "אלוהים הוא אל ללא רחמים או אהבה, אלא אל שמקדיש את עצמו להכאת האנושות אפיים ארצה. אפ כך, מדוע שהוא יגלה אלינו מחילה? האם ייתכן שאלוהים עבר עוד פעם לשיטה חדשה?", ברגע שהתפיסה הזו – המחשבה הזו – תופסת מקום בדעתם, הם נאבקים בה בכל מאודם. אף על פי כן, אחרי שעבודתו של אלוהים תתקדם פרק זמן נוסף, רוח הקודש תיקח על עצמה עבודה אדירה בתוך הכנסייה, וכל בן אנוש יתחיל לעבוד כדי למלא את תפקידו, האנושות כולה תיווכח בשיטה הזו של אלוהים. זאת משום שאיש לא יכול למצוא כל פגם במה שאלוהים אומר ועושה, ואיש לא יכול לדעת או אפילו לנחש מה הצעד הבא של אלוהים. כפי שאלוהים עצמו אמר: "מבין כל בני האדם החיים מתחת לשמיים, האם יש מישהו שלא נמצא בתוך כף ידי? האם יש מישהו שלא פועל לפי הכוונתי?" אך אני מציע לכם עצה קטנה: בעניינים שאתם לא מבינים לגמרי, לעולם על תדברו או תפעלו. מה שאמרתי זה עתה לא מועד לדכא את ההתלהבות שלכם, אלא לעודד אתכם לצעוד בכיוונו של אלוהים במעשיכם. אסור לכם בשום אופן לאבד תקווה או להיתקף בספקות משום מה שאמרתי לגבי "פגמים": מטרתי היא בעיקר להזכיר לכם לשים לב לדברי האל. כשאלוהים אומר: "בענייני הרוח, עליכם לנהוג ברגישות עדינה; לדבריי עליכם להיות קשובים היטב. עליכם לשאוף למצב שבו תוכלו לראות את רוחי ואת בשרי ודמי, וכן את דבריי ואת בשרי ודמי כשלמות שלא ניתנת לחלוקה, ולדאוג לכך שהאנושות כולה תוכל לְרַצות אותי בפניי", כשהאנושות קוראת את המילים האלה, היא שוב מוכה בתימהון. מה שבני האדם ראו אתמול הוא מילת אזהרה – דוגמה למחילתו של אלוהים – אך היום, הדיבור עבר פתאום לענייני רוח. מה פירוש הדבר, לכל הרוחות? מדוע אלוהים משנה שוב ושוב את אופן הדיבור שלו? ומדוע ההתייחסות לכל זה היא כאל שלם אחד שלא ניתן לחלוקה? האם ייתכן שדברי האל לא מציאותיים? בהרהור בדברים האלה, מגיעים לתובנה הבאה: כשרוחו של אלוהים ובשרו ודמו של אלוהים נפרדים, הבשר והדם האלה הם גוף מוחשי עם מאפיינים של גוף מוחשי. במילים אחרות, הם מהווים את מה שבני האדם מכנים "גופה". מקורה של ההתגלמות כבשר בדם הוא ברוח האל: הבשר והדם הם התגלמותה של רוח האל, כלומר זו התגלמות הדבר כבשר ודם. במילים אחרות, אלוהים עצמו חי בבשר והדם. מכאן אפשר להבין ממה נובעת הטעות החמורה בניסיון להפריד בין הרוח לבין האדם. משום כך, אפילו שהוא מכונה "אדם", הוא לא שייך לאנושות, ואין לו מאפיינים אנושיים: זה האדם שאלוהים לובש את גופו, וזה האדם שאלוהים מאשר. בתוך דברי האל טמונה רוחו של אלוהים, ודברי האל מתגלים ישירות בבשר והדם. זה מבהיר יותר את העובדה שאלוהים חי כבשר ודם ושהוא אל מעשי יותר. מכך אפשר להוכיח שאלוהים קיים, ובכך לשים קץ לעידן המרדנות של האנושות נגד אלוהים. לאחר מכן, אחרי שאלוהים מדריך את אלוהים בנוגע לנתיב המוביל להכרת האל, הוא משנה את הנושה שוב, ומתייחס להיבט אחר של הבעיה.

אמירותיו של המשיח של אחרית הימים "אנחתו של האל הכול יכול" (סרטי הקראה)

הברק ממזרח | אמירותיו של המשיח של אחרית הימים "אנחתו של האל הכול יכול" (סרטי הקראה)

האל הכול יכול אומר,"עיני האל הכול יכול מביטות סביב באנושות המיוסרת קשות. הוא שומע את יללותיהם של הסובלים, רואה את חוסר הבושה של המיוסרים וחש בייאוש ובאימה של האנושות שאיבדה את הישועה . האנושות דוחה את טיפולו. היא הולכת בנתיב משלה ומתחמקת מעיניו המחפשות. בני האדם מעדיפים לטעום את כל המרירות של הים העמוק, ביחד עם האויב. אנחתו של האל הכול יכול כבר לא יכולה להישמע. ידי האל הכול יכול כבר לא מוכנות לגעת באנושות הטרגית. הוא חוזר על עבודתו, וזוכה בבני אדם ומאבד אותם מחדש, פעם אחר פעם. מאותו רגע, הוא מתעייף ונהיה תשוש, ולכן הוא מפסיק את העבודה בידיו, וכבר לא נודד בין בני האדם... בני האדם לא מודעים כלל ועיקר לשינויים האלה. הם לא מודעים לתנועותיו של האל הכול יכול, או לצערו ואכזבתו." 

מתוך 'הדבר מופיע בבשר'

עוד

כנסיית האל הכול יכול - הבשורה של ממלכת השמים

הממתין לשובו של ישוע האדון

הדרך להכיר את אלוהים

מזמור דברי אלוהים | האל בהתגלמותו מוביל את האנושות לעבר עידן חדש

הברק ממזרח | מזמור דברי אלוהים | האל בהתגלמותו מוביל את האנושות לעבר עידן חדש

I

האל בהתגלמותו מסיים עידן בו רק "גב יְהוָה" נגלה לאנושות,

ומסיים את עידן אמונת האדם ב-'אֶל המְעוּרפָּל'.

ובפרט, התגלמות האֶל האַחֲרוֹנה - מביאה את כלל האנושות, 

מביאה את כלל האנושות לעידן, לעידן יותר מציאותי, 

לעידן יותר מציאותי, מעשי ונעים, מעשי ונעים בהרבה.

מוסיקת גוספל | אלוהים חס על האנושות

הברק ממזרח | מוסיקת גוספל | אלוהים חס על האנושות

I

חמלה, משמעויות רבות יש למילה.

לאהוב, לדאוג ולהגן.

חמלה, חיבור עמוק מהנפש.

אינה מאפשרת לפגוע, גם לא במחשבה.

היא מעידה על רוך ועל אהבה,

שלא תגרום לזנוח או לוותר על אף אדם.

היא מעידה על רוך ועל אהבה,

שלא תגרום לזנוח או לוותר על אף אדם.

אלו רחמי האל, כלפי האדם.

האל השתמש במילה שגורה בפי כל,

אך מבטאת את רחשי ליבו ויחסו אל האדם.

שנגלה במלואו כשהוא דיבר.