84. המהפך של אדם שחטא

טונג שין, מחוז פוג'יין

נולדתי באזור כפרי. אני צאצא של שושלת איכרים צנועים, ובנוסף לזה המשפחה שלנו קטנה, ולכן תכופות נהגו להתעלל בנו. כשהייתי בן 13, ילד הוכה על ידי מישהו מחוץ לכפר. תושבי הכפר האשימו את אבי שהוא כביכול הסית לכך, והם אמרו שיערכו חיפוש בביתנו ויחרימו את רכושנו, ייקחו את החזירים שלנו ואף יכו את אבי. היה גם מקרה שבו כפרי אחר ניכס לעצמו את רשת הדייגים שלנו. כשאבי הלך להחזיר אותה, הכפרי היכה אותו בהסתמכו על כוחו סמכותו והשפעתו. אבי נאלץ לאכול רק פשטידה צנועה, שכן הוא ידע שאין לו לא כסף ולא השפעה. אמי אמרה לאחיי ולי שבעתיד יהיה עלינו להילחם ולעמוד על שלנו, ולעולם לא לחיות חיי דיכוי כאלה. הייתי צעיר וסלדתי מחוסר הצדק בחברה. הייתי נחוש להתבלט בעתיד, לזכות לכבוד ולעולם לא להיכנע לדיכוי. לכן למדתי במרץ רב, אך לא הייתי חכם מספיק ולא הצלחתי להתקבל לאוניברסיטה כלשהי; לכן החלטתי להתפתח בצבא והתגייסתי בקלות באמצעות קשרים.

83. על מאמין יהיר ששינה את טבעו

ג'אנג ייטאו, מחוז חנאן

"אלי, עבודתך כה מעשית, כה מלאה בצדק ובקדושה. זמן רב כל כך שאתה עובד בסבלנות רבה למען כולנו. בעבר האמנתי באלוהים, אבל לא נהגתי כראוי לאדם. מרדתי בך ופגעתי בך ללא ידיעתי. לבי מלא בושה וחרטה, ואני חב לך חוב. רק עכשיו אני מבין זאת. ...ללא שיפוטך הקשה, לא הייתי פה היום, ואל מול אהבתך הכנה, אני מודה וחב לך. עבודתך היא שהושיעה אותי ועזרה לי לשנות את טבעי. לבי מלא באושר, בלי שום עצב או כאב" ("הו אלוהים, אתה נותן לי כל כך הרבה אהבה" מתוך 'עקבו אחר השה ושירו שירים חדשים'). בכל פעם שאני שר את השיר הזה, אני חושב כיצד אלוהים הושיע אותי לאורך כל השנים, ולבי נמלא תודה. השיפוט והייסור של אלוהים הם אלה ששינו אותי והפכו אותי מבן מורד, יהיר ושאפתן לבן אדם. אני מודה לאלוהים מכל הלב על שהושיע אותי!

81. לצאת לדרך האמונה באלוהים

רונגוואנג העיר חרבין, מחוז חיילונגג'יאנג

בשנת 1991, בחסד האל, התחלתי ללכת בדרכו של האל הכול יכול בעקבות מחלה. באותו הזמן לא ידעתי דבר על אמונה באלוהים, אבל הדבר המעניין הוא שכאשר אכלתי ושתיתי מדבריו של האל הכול יכול, נהניתי מזה. הרגשתי שדבריו היו כל כך טובים, וכאשר שרתי והתפללתי, רוח הקודש לעתים קרובות ריגשה אותי עד דמעות. חשתי מתיקות כזו בלבי והנאה כזו, כאילו דבר משמח קרה לי. במיוחד במפגשים, במהלך העבודה הגדולה של רוח הקודש, הרגשתי שהתעליתי על הבשר ושחייתי ברקיע השלישי, שכל מה ששייך לעולם הזה הושלך החוצה. אני לא יכול לתאר עד כמה הייתי שמח ומאושר בלבי. הרגשתי שאני האדם המאושר ביותר עלי אדמות. כך שבאותה התקופה האמנתי שהאמונה באלוהים משמעה ליהנות מחסדו בלבד.

80. רק אם תבין את האמת, תכיר את עצמך באמת

ון-ון צ'אנגצ'ון, מחוז ג'ילין

תמיד חשבתי שכל עוד ההתנהגות החיצונית שלנו נראית הולמת ואנשים אינם רואים אותה כמושחתת, זה השינוי שנדרש מאתנו. לכן בכל דבר שעשיתי, הקפדתי במיוחד על התנהגות חיצונית. היה חשוב לי רק אם ההתנהגות שלי נכונה או לא, וכל עוד המעשים שלי כלפי חוץ היו מקובלים, הכול היה בסדר מבחינתי. 

75. סוף סוף אני פועל מעט כמו בן אדם

שיאנג וונג מחוז סצ'ואן

אני חש ייסורים עמוקים בליבי בכל פעם שאני רואה את דבריו של אלוהים: "אנושות אכזרית, ברוטלית! המזימות והתחבולות, המאבק אחד עם השני, המרדף אחר מוניטין ועושר, הטבח ההדדי – מתי כל זה ייגמר? אלוהים דיבר מאות אלפי מילים, אך אף לא אחד התעשת. הם פועלים למען משפחותיהם, ובניהם ובנותיהם, למען הקריירה שלהם, שאיפותיהם, מעמדם, יהירותם וכספם, למען בגדים, מזון והבשר – מיהו זה שמעשיו באמת למען אלוהים? גם בקרב אלה שמעשיהם הם למען אלוהים, רק מתי מעט מכירים את אלוהים. כמה אנשים אינם פועלים למען האינטרסים שלהם עצמם? כמה לא מדכאים ומפלים אחרים למען שימור המעמד שלהם? לפיכך, נגזר על אלוהים גזר דין מוות בעל כורכו פעמים אין ספור; שופטים ברבריים רבים מספור גזרו את דינו של אלוהים ושוב צלבו אותו" ('על הרשעים להיענש' ב'הדבר מופיע בבשר'). אני נזכר איך נמנעתי מלחפש את האמת, איך בזמן מילוי חובתי התחריתי שוב ושוב בשותפיי לעבודה, איך למען מוניטין והטבות דיכאתי או דחיתי את האחר - איך גרמתי להפסדים שפגעו הן בחיי שלי והן בעבודה של משפחת האל. אך אלוהים המשיך לרחם עליי, להציל אותי, ורק אחרי ייסור ושיפוט חוזרים ונשנים התעוררתי והבנתי את רצונו של אלוהים להציל אותנו, ושמתי בצד את העיסוק שלי בחיפוש מוניטין ומעמד והתחלתי לפעול מעט כבן אדם.

73. מדוע הלכתי בדרכם של הפרושים?

סושינג, מחוז שנחי

אני אדם שחצן ויהיר, ומעמדי היה נקודת התורפה שלי. במשך שנים רבות במסגרת אמונתי, הייתי כבולה למוניטין ולתפקיד, ולא יכולתי להיחלץ מכך. קודמתי בתפקידי והוחלפתי תדיר, ולאורך הדרך נתקלתי במכשולים ובמהמורות רבות. לאחר שנים רבות שבהן טופלתי וזוככתי, חשתי שאינני לוקחת את תפקידי ברצינות. לא רציתי להיות כפי שהייתי בעבר – כשנהגתי לחשוב שכל עוד אהיה מנהיגה אוכל לבוא לידי שלמות בידי האל, ושאם לא אהיה מנהיגה לא תהיה לי כל תקווה.

72. למדתי לעבוד עם אחרים

ליו הנג, מחוז ג'יאנגשי

בזכות חסדו של אלוהים, לקחתי על עצמי את האחריות להיות מנהיגה בכנסייה. בזמנו הייתי נלהבת מאד וגמלה בי החלטה בפני אלוהים: לא משנה במה אתקל, לא אזנח את חובותיי. אעבוד היטב עם האחות האחרת ואהיה אדם המבקש את האמת. אולם הייתי בסך הכול נחושה, ולא ידעתי כיצד להיווכח במציאות של יחסי עבודה הרמוניים.