קול של אלוהים | הסיפור האמיתי בנוגע לעבודה בעידן הגאולה

ברק ממזרח | קול של אלוהים | הסיפור האמיתי בנוגע לעבודה בעידן הגאולה

תוכנית הניהול המלאה שלי, המתפרסת על פני ששת אלפים שנה, כוללת שלושה שלבים, או שלושה עידנים: ראשית, עידן החוק; שנית, עידן החסד (שהוא גם עידן הגאולה); ולבסוף, עידן המלכות. עבודתי בשלושת העידנים האלה משתנה בכפוף לאופיו של כל עידן, אולם בכל שלב היא עולה בקנה אחד עם צורכי האדם – או ליתר דיוק, היא נעשית בכפוף לתחבולות שבהן משתמש השטן במהלך מלחמתי בו. תכלית עבודתי היא הבסתו של השטן, גילוי חוכמתי והיותי כל-יכול, חשיפת תחבולותיו של השטן ובכך – ישועת האנושות כולה, החיה בתחומו. המטרה היא להציג את חוכמתי ואת היותי כל-יכול ובה-בעת לחשוף את זוועות השטן. יתר על כן, המטרה היא ללמד את ברואיי כיצד להבחין בין טוב ורע, להכיר בעובדה שאני המושל בכל, לראות נכוחה שהשטן הוא אויב האנושות, השפל שבשפלים, הרע בהתגלמותו, ולהפוך את ההבדל בין טוב ורע, בין אמת ושקר, בין קדושה וזוהמה ובין גדולה לשפלות לברור כאור היום. כך תוכל האנושות הנבערת להעיד על כך שלא אני הוא זה שמשחית אותה, ושרק אני – הבורא – יכול להושיע אותה, יכול להרעיף עליה הנאות. בני האנוש יבינו שאני המושל בכל ושהשטן אינו אלא אחד מברואיי, אשר בשלב מאוחר יותר התקומם נגדי. תוכנית הניהול שלי, בת ששת אלפים השנים, מחולקת לשלושה שלבים על מנת להביא לתוצאה הבאה: לאפשר לברואיי לשמש כעדים עבורי, לדעת את רצוני, לראות שאני האמת. לפיכך, במהלך העבודה הראשונית של תוכנית הניהול שלי, בת ששת אלפים השנים, עסקתי בעבודת החוק, כלומר, הובלת העם על-ידי יהוה. השלב השני היה תחילת העבודה של עידן החסד בכפרי יהודה. ישוע מייצג את כלל העבודה של עידן החסד – הוא התגלם כבשר ודם ונצלב, ולמעשה חנך את עידן החסד. הוא עלה על הצלב כדי להשלים את העבודה הגואלת, כדי לסיים את עידן החוק ולהתחיל את עידן החסד, ולפיכך הוא מכונה "המפקד העליון," "קורבן החטא," "הגואל." עבודתו של ישוע הייתה שונה מתוכן עבודתו של יהוה, אף ששתיהן דומות באופן עקרוני. יהוה החל את עידן החוק וכונן את הבסיס, את ערש עבודתו בעולם, ומסר את דברותיו. אלה היו שני הישגיו, שמייצגים את עידן החוק. עבודתו של ישוע לא הייתה מתן דברות, אלא מימוש הדברות, וכך נתן את האות לעידן החסד וסיים את עידן החוק שנמשך אלפיים שנה. הוא היה החלוץ שהכשיר את הקרקע לעידן החסד, ועם זאת הגאולה נותרה במוקד עבודתו. ולכן הישגיו היו כפולים: פתיחתו של עידן חדשה והשלמה של העבודה הגואלת באמצעות צליבתו. לאחר מכן הוא עזב. בנקודה זו הסתיים עידן המשפט והאנושות נכנסה לעידן החסד.

קול של אלוהים | הנתיב... (4)

הברק ממזרח | קול של אלוהים | הנתיב... (4)

העובדה שבני האדם מסוגלים לגלות את חביבותו של אלוהים ולחפש את הדרך לאהוב את אלוהים בעידן הזה, והעובדה שהם מוכנים לקבל את ההדרכה של המלכות היום – כל הדברים האלה נובעים מחסדו של אלוהים, ויתרה מזאת, הם נובעים מכך שאלוהים מרומם את האנושות. בכל פעם שאני חושב על כך, יש לי תחושה עזה של חביבותו של אלוהים. אלוהים אוהב אותנו באמת. אחרת, מי היה מסוגל לגלות את חביבותו? רק מכך אני רואה שאלוהים עצמו עושה את כל העבודה הזו ושאלוהים מכוון ומנחה את בני האדם. אני מודה לאלוהים על כך, ואני מבקש מאחיי ואחיותיי להצטרף אליי באמירת דברי הלל לאלוהים: "כל הכבוד לכך, האל העליון עצמו! מי ייתן וכבודך יתגבר ויתגלה באלה מביננו שאותם בחרת ושבהם זכית." זכיתי בנאורות מאלוהים – לפני העידנים, אלוהים כבר הועיד אותנו מראש ורצה לזכות בנו באחרית הימים, ולכן הגרימה לכל הדברים בתבל לראות את כבודו של אלוהים נעשית לגמרי דרכנו. לפיכך, אנחנו ההתממשות של ששת אלפי שנים של תוכנית הניהול שלנו. אנחנו האותות והמופתים של עבודתו של אלוהים בתבל כולה. רק עתה גיליתי כמה אלוהים באמת אוהב אותנו, ושהעבודה שהוא עושה בנו והדברים שהוא אומר כולם מתעלים על עידני העבר פי מיליון. אפילו בישראל ובפטרוס, אלוהים מעולם לא עשה כל כך הרבה עבודה כה רבה או דיבר כל כך הרבה באופן אישי. זה מוכיח שאנחנו, קבוצת בני האדם הזו, באמת מבורכים עד מאוד – מבורכים לאין ערוך יותר מאשר הקדושים של ימי העבר. זו הסיבה לכך שאלוהים תמיד אמר שבני האדם של העידן הסופי מבורכים. בלי קשר לדבריהם של אחרים, אני מאמין שאנחנו אלה שאלוהים מברך יותר מכל. עלינו לקבל את הברכות שאלוהים מרעיף עלינו. ייתכן יש בני אדם מסוימים שמתלוננים בפני אלוהים, אבל אני מאמין שברכות באות מאלוהים, וזה מוכיח שהן מה שמגיע לנו. אפילו אם אחרים מתלוננים או לא מרוצים מאיתנו, אני תמיד חושב שאף אחד לא יכול לקבל את הברכות שאלוהים נתן לנו או לקחת אותן מאיתנו. מפני שעבודתו של אלוהים מתבצעת עלינו ומפני שהוא מדבר אלינו פנים אל פנים – אלינו ולא אל אחרים – אלוהים עושה כל דבר שהוא רוצה לעשות, ואם בני האדם לא משוכנעים, הם רק מחפשים צרות, הלא כן? האין זו חיזור אחר השפלה? מדוע אני אומר זאת? הסיבה לכך היא שחוויתי את הדברים באופן יסודי. בדיוק כמו העבודה שאלוהים עושה עליי, שאותה רק אני יכול לקבל – האם מישהו אחר יכול לעשות זאת? התמזל מזלי שאלוהים מפקיד זאת בידיי – האם מישהו אחר היה יכול לעשות זאת ללא אבחנה? אולם אני מקווה שאחיי ואחיותיי יוכלו להבין את לבי. הדבר לא נועד להוכיח את ההסמכות שלי ולהתרברב בפני בני אדם, אלא להסביר עניין. אני מוכן להעניק את כל כבודי לאלוהים ולהניח לו לבחון את הלב של כל אחד מאיתנו כדי שהלב של כולנו יהיה מטוהר לחלוטין בפני אלוהים. אני רוצה להביע משאלה מעומק לבי: אני מקווה ליפול לחלוטין בנחלתו של אלוהים, להפוך לבתולה טהורה המועלה לקורבן על המזבח, ויתרה מזאת, להיות צייתן כמו שה ולהופיע בקרב כל בני האנוש כגוף רוחני קדוש. זו הבטחתי, הנדר שאני נודר בפני אלוהים. אני מוכן להגשים אותה ולגמול לאלוהים על אהבתו באמצעות כך. האם אתם מוכנים לעשות זאת? אני סבור שההבטחה הזו שלי תמריץ אחים ואחיות צעירים רבים יותר ותעניק תקווה לצעירים רבים יותר. אני מרגיש שנדמה שאלוהים שם דגש מיוחד על צעירים. ייתכן שזו דעה קדומה שלי, אבל אני תמיד מרגיש שיש לצעירים תקווה לעתיד. נדמה שאלוהים עושה עבודה יתרה בצעירים. על אף שחסרות להם תובנות וחוכמה, ושהם חיוניים וחמומי מוח יתר על המידה, ממש כמו עגל בן יומו, אני סבור שגם לצעירים יש ערך. אפשר לראות בהם את תמימות הנעורים, וקל להם יותר לקבל דברים חדשים. על אף שצעירים נוטים להיות יהירים, נועזים ואימפולסיביים, הדברים האלה לא משפיעים על יכולתם לקבל אור חדש. הסיבה לכך היא שככלל, צעירים לא נצמדים לדברים מיושנים. זו הסיבה לכך שאני רואה פוטנציאל בלתי מוגבל בצעירים ובחיוניות שלהם. זו הסיבה לרגש החם שאני רוחש אליהם. על אף שאין לי שום בעיה עם האחים והאחיות המבוגרים יותר, אני גם לא מעוניין בהם. יחד עם זאת, אני מתנצל מעומק לבי בפני האחים והאחיות המבוגרים יותר. ייתכן שמה שאמרתי חצוף או לא מתחשב, אבל אני מקווה שכולכם תוכלו לסלוח לפזיזות שלי, משום שאני צעיר מדי ומשום שאני לא שם יותר מדי דגש על אופן הדיבור שלי. יחד עם זאת, למען האמת, אחרי הכל, יש לאחים והאחיות המבוגרים יותר תפקידים שעליהם למלא – הם לא חסרי תועלת כלל וכלל. הסיבה לכך היא שיש להם ניסיון בטיפול בעניינים, שיש להם גישה יציבה להתמודדות בדברים, ושהם לא עושים כל כך הרבה טעויות. האין אלה המעלות שלהם? אני רוצה שכולנו נאמר בפני אלוהים: "הו אלוהים! מי ייתן וכולנו נמלא את תפקידנו שלנו במשרות שונות, ומי ייתן וכולנו נעשה את כל שביכולתנו למען רצונך!" אני סבור שזה ודאי רצונו של אלוהים!