菜單

6.15.2018

מזמור דברי אלוהים | כֵּיוָן שֶׁאלוהים מציל את האדם, הוא יציל אותו בשלמות


I
מכיוון שאלוהים ברא את האדם, הוא יוביל אותו,
מכיוון שהוא מציל את האדם, הוא יציל אותו ויזכה בו לחלוטין,
מכיוון שהוא מוביל את האדם, הוא יביא אותו ליעד הנכון.
מכיוון שהוא ברא את האדם, מכיוון שהוא מנהל את האדם,
הוא מוכרח להיות אחראי לסיכויי האדם וגורלו.
זאת העבודה הנעשית על ידי הבורא.
למרות שעבודת הכיבוש מושגת
על ידי הסרת סיכוייו של המין האנושי,
בסוף, האדם עדיין יובא ליעד הנכון שאלוהים הכין לו.

6.14.2018

ברק ממזרח | דרמה מוסיקלית | סיפורה של סייאושן 'אבן נייר ומספריים'


קבוצת ילדים עליזים וחמודים שיחקו במשחק תמים, ולפתע, מבלי לחשוב על כך, הם העלו שאלה נוקבת: "מאין בא המין האנושי"? האם אתם יודעים את התשובה לשאלה זו?



דרמה מוסיקלית | סיפורה של סייאושן 'המלחמה על הזהב'


כשסייאושן מצאה גוש זהב גדול, היא קראה לחבריה כדי לחלוק בו. מה שהיא לא הבינה הוא שכאשר בני אדם רואים זהב, הטוב והרע שבטבע האנושי יוצאים לאור...

עוד

האל הכול יכול - ביאת המשיח

חיפוש אחר עקבות האל - הברק ממזרח

כנסיית האל הכול יכול - הבשורה של ממלכת השמים

אלבום מזמורים - "עקבו אחר השה ושירו שירים חדשים"










6.13.2018

ברק ממזרח | עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו ג' חלק 4

עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו ג' חלק 4
כעת, בואו נקרא את הפסוקים הבאים.

6. הדרשה על ההר

1) הברכות (מתי ה' 3-12)

2) מלח ואור (מתי ה' 13-16)

3) חוק (מתי ה' 17-20)

4) זעם (מתי ה' 21-26)

5) ניאוף (מתי ה' 27-30)

6) גירושין (מתי ה' 31-32)

7) נדרים (מתי ה' 33-37)

8) עין תחת עין (מתי ה' 38-42)

9) אהוב את אויביך (מתי ה' 43-48)

10) הוראות לגבי נתינה (מתי ו' 1-4)

11) תפילה (מתי ו' 5-8)

7. משלי האדון ישוע

1) משל הזורע (מתי י"ג 1-9)

2) משל החיטים והעשבים הרעים (מתי י"ג 24-30)

3) משל גרגר החרדל (מתי י"ג 31-32)

4) משל החמץ (מתי י"ג 33)

5) משל החיטים והעשבים הרעים מוסבר (מתי י"ג 36-43)

6) משל האוצר (מתי י"ג 44)

7) משל הפנינה (מתי י"ג 45-46)

8) משל הרשת (מתי י"ג 47-50)

8. הדברות

(מתי כ"ב 37-39) ישוע אמר לו, 'ואהבת את יהוה אלוהיך בכל לבך ובכל נפשך ובכל מאודך. זו המצווה הגדולה הראשונה. והשנייה דומה לה: ואהבת לרעך כמוך.

בואו נתסכל תחילה על כל חלק ב"דרשה על ההר" למה כל הקטעים האלה מתקשרים? ניתן לומר בבטחה שהם כולם נעלים יותר, ממשיים יותר וקרובים יותר לחייהם של אנשים מאשר התקנות של עידן החוק. במונחים מודרניים, הדברים רלוונטיים יותר לנוהג של האנשים בפועל.

בואו נקרא את תוכנם הספציפי של הדברים הבאים: כיצד עליכם להבין את הברכות? מה עליכם לדעת לגבי החוק? כיצד יש להגדיר חרון אף? כיצד יש להתמודד עם נואפים? מה נאמר ואילו סוגי חוקים קיימים לגבי גירושין ולמי מותר או אסור להתגרש? מה לגבי נדרים, עין תחת עין, אהוב את אויביך, הוראות לגבי נתינה וכו'? כל הדברים הללו נוגעים לכל היבט של הנוהג של אמונת האנושות באלוהים ושל היותם של בני האדם חסידים של אלוהים. חלק מהנוהגים הללו עדיין ישימים כיום, אך הם בסיסיים יותר מהדרישות הנוכחיות מהאנשים. אלה אמיתות יסודיות למדי שאנשים נתקלים בהן באמונתם באלוהים. מהזמן שהאדון ישוע החל בעבודתו, הוא כבר החל לעבוד על טבע החיים של בני האדם, אך העבודה הזו התבססה על יסוד החוקים. האם לכללים ולאמירות בנושאים הללו יש קשר כלשהו לאמת? מובן שכן! כל התקנות הקודמות, העקרונות והדרשה בעידן החסד היו כולם קשורים לטבעו של אלוהים ולמה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו, וכמובן לאמת. בלי קשר למה שאלוהים מביע, לאופן שבו הוא מביע זאת ולשפה שהוא משתמש בה, היסודות, המקור ונקודת ההתחלה מבוססים כולם על העקרונות של טבעו ושל מה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו. איך בכך כל רבב. כך שעל אף שעכשיו הדברים הללו שהוא אמר נראים מעט שטחיים, בכל זאת אינכם יכולים לומר שהם אינם אמת, מכיוון שהם היו דברים שהיו חיוניים לאנשים בעידן החסד כדי לספק את רצון האל ולהשיג שינוי בטבע חייהם. האם אתם יכולים לומר שמשהו מהדברים שבדרשה לא עולה בקנה אחד עם האמת? לא תוכלו! כל אחד מהם הוא האמת, מכיוון שכולם היו דרישות של אלוהים מהאנושות. כולם היו עקרונות ותחום מוגדר שאלוהים נתן לאופן שבו יש להתנהל והם מייצגים את טבעו של אלוהים. עם זאת, בהסתמך על רמת גדילתם בחיים ב אותו הזמן, הם יכלו להבין ולקבל רק את הדברים הללו. מכיוון שחטאה של האנושות עדיין לא נפתר, האדון ישוע יכול היה רק לומר את הדברים הללו והוא יכול היה להשתמש רק בלימוד פשוט שכזה בגדר התחום הזה כדי לומר לאנשי התקופה כיצד עליהם לנהוג, מה עליהם לעשות, במסגרת אילו עקרונות ואיזה תחום עליהם לעשות דברים, וכיצד עליהם להאמין באלוהים ולעמוד בדרישותיו. כל זאת נקבע על סמך שיעור הקומה של האנושות באותה העת. לא היה קל לאנשים שחיו תחת החוק לקבל את הלימוד הזה, ולכן הדברים שהאדון ישוע לימד היו צריכים להישאר בגדר התחום הזה.

כעת, בואו נביט במה שב"משלי האדון ישוע".

הראשון הוא משל הזורע. זהו משל מעניין ביותר. זריעה היא אירוע שכיח בחייהם של אנשים. השני הוא משל החיטים והעשבים הרעים. אשר לעשבים הרעים, כל מי שזרע יבול והוא מבוגר ידע מה הם. השלישי הוא משל גרגר החרדל. כולכם יודעים מהו חרדל, נכון? אם אינכם יודעים, תוכלו לעיין בכתבי הקודש. ביחס לרביעי, משל החמץ, מרבית האנשים יודעים שמדובר בהתפחת בצק. זהו דבר שאנשים משתמשים בו בחיי היום-יום. כל המשלים להלן, לרבות השישי, משל האוצר, השביעי, משל הפנינה, והשמיני, משל הרשת, לקוחים כולם מחייהם של אנשים. כולם באים מהחיים האמיתיים של אנשים. איזו תמונה מציירים המשלים הללו? זו תמונה של אלוהים הנהפך לאדם רגיל וחי לצד האנושות, תוך שימוש בשפת היום-יום, בשפה אנושית, כדי לתקשר עם בני אדם ולספק להם את צורכיהם. כשאלוהים התגלם כבשר ודם וחי זמן רב בקרב האנושות, לאחר שהוא חווה את סגנונות החיים השונים של אנשים וראה אותם, החוויות הללו הפכו לספר הלימוד שלו לשינוי שפתו האלוהית לשפה אנושית. כמובן הדברים הללו שהוא ראה ושמע בחיים גם העשירו את החוויה האנושית של בר האנוש. כשהוא רצה לגרום לאנשים להבין אמיתות מסוימות, להבין חלק מרצון האל, הוא יכול היה להשתמש במשלים דומים לאלו המופיעים לעיל כדי לספר לאנשים על רצון האל ועל דרישותיו מהאנושות. המשלים הללו היו כולם קשורים לחייהם של אנשים. אף לא אחד מהם היה מנותק מחיי האדם. כשהאדון ישוע חי בקרב האנושות, הוא ראה חקלאים מטפחים את שדותיהם, הוא ידע מהם עשבים ומהו חמץ. הוא הבין שבני אדם אוהבים אוצרות, ולכן הוא השתמש במטאפורות של האוצר ושל הפנינה. לעתים קרובות ראה דייגים פורשים את רשתותיהם, וכן הלאה. האדון ישוע ראה את הפעילויות האלה בחיי האנושות והוא גם חווה חיים כאלה. הוא היה כמו כל אדם רגיל אחר שחווה שלוש ארוחות ביום ואת שגרת יומם של בני האדם. הוא חווה בעצמו את חייו של אדם ממוצע והוא חזה בחייהם של אחרים. כשהוא חווה בעצמו את כל זה וכשהוא ראה את כל זה, מה שהוא חשב עליו לא היה איך לחיות חיים טובים או באופן חופשי ונוח יותר. כשהוא חווה חיים אנושיים אמיתיים, האדון ישוע ראה את הקשיים בחייהם של אנשים – הוא ראה את הקושי, האומללות והעצב של האנשים תחת השפעתו המשחיתה של השטן, החיים בתחומו של השטן, חיים בחטא. בעת שהוא חווה אישית חיים אנושיים, הוא חווה גם את חוסר האונים של אנשים החיים בקרב שחיתות, והוא ראה וחווה את אומללותם של החיים בחטא אשר אבודים בעינויי השטן והרוע. כשהאדון ישוע ראה את הדברים הללו, האם ראה אותם באמצעות אלוהיותו או אנושיותו? אנושיותו הייתה קיימת באמת – היא הייתה חיה מאוד – הוא יכול היה לחוות ולראות כל זאת, וכמובן, הוא גם ראה זאת במהותו ובאלוהותו. כלומר המשיח עצמו, האדון ישוע האיש, ראה זאת וכל מה שהוא ראה גרם לו להרגיש את החשיבות והכורח בעבודה שהוא לקח על עצמו כבשר ודם באותה העת. על אף שהוא עצמו ידע שהאחריות שעליו לקחת על עצמו כבשר ודם כה עצומה, ועל אף שהוא ידע כמה אכזר הכאב שיהיה עליו לשאת, כשהוא ראה את האנושות חסרת ישע בחטא, כשהוא ראה את אומללות חייהם של בני האדם ואת מאבקיהם הקלושים תחת החוק, הוא חש יגון הולך וגובר והשתוקק יותר ויותר להציל את האנושות מחטא. בלי קשר לשאלה אילו קשיים עמדו בפניו או איזה כאב הוא יסבול, הוא הלך ונעשה יותר נחוש לגאול את האנושות החייה בחטא. לאורך התהליך הזה, ניתן לומר שהאדון ישוע החל להבין יותר ויותר בבירור את העבודה שעליו לעשות ואת מה שהופקד בידיו. הוא גם נעשה להוט יותר ויותר להשלים את העבודה שהוא עתיד לקחת על עצמו – לקחת על עצמו את כל חטאי האנושות, ולכפר על האנושות, כדי שהיא לא תחיה עוד בחטא, וכדי שאלוהים יוכל לשכוח את חטאי האדם בזכות קורבן החטאת, מה שיאפשר לו לקדם את עבודתו של הושעת האנושות. ניתן לומר שבלבו, האדון ישוע היה מוכן למסור את עצמו למען האנושות – להקריב את עצמו. הוא היה מוכן גם לשמש קורבן חטאת ולהיצלב, והוא היה להוט להשלים את העבודה הזו. כשראה את התנאים העלובים של חיי בני האדם, הוא רצה עוד יותר להגשים את שליחותו מהר ככל האפשר, ללא עיכוב אפילו של דקה או שנייה. כשהייתה לו התחושה הזו של דחיפות, הוא לא חשב על עוצמת הכאב שיחווה בעצמו ולא חשב עוד על ההשפלה שיהיה עליו לסבול – בלבו היה משוכנע בדבר אחד בלבד: כל עוד הוא יקריב את עצמו, כל עוד ייצלב כקורבן חטאת, רצון האל יתבצע והוא יוכל להתחיל עבודה חדשה. חייהם של בני האדם בחטא ומצב קיומם בחטא ישתנו לחלוטין. אמונתו ומה שהוא היה נחוש לעשות נגעו להושעת האדם, ומטרתו הייתה אחת: להוציא אל הפועל את רצונו של אלוהים, כדי שהוא יוכל להתחיל בהצלחה את השלב הבא בעבודתו. זה מה שהיה בדעתו של האדון ישוע באותו הזמן.

בחייו כבשר ודם, אלוהים בהתגלמותו היה בעל אנושיות רגילה. היו לו רגשות ומסקנות של אדם רגיל. הוא ידע מהו אושר, מהו כאב, וכשהוא ראה את האנושות בחיים כאלה, הוא חש תחושה עמוקה שלימוד בלבד – לתת לאנשים דבר מה או ללמד אותם דבר מה –, לא יוביל אותם מן החטא. גם אם הוא יגרום להם לציית לדיברות, הוא לא יגאל אותם מן החטא. רק כאשר ייקח על עצמו את חטאי האנושות ויהפוך לדמות של בשר ודם חוטא, הוא יוכל להמיר זאת בחירות לאנושות ובמחילת אלוהים לאנושות. כך, לאחר שהאדון ישוע חווה את חיי בני האדם בחטא וחזה בהם, התגלמה בלבו תשוקה עזה – לאפשר לבני האדם להתפטר מחיי המאבק בחטא. התשוקה הזו גרמה לו להרגיש יותר ויותר שעליו ללכת אל הצלב ולקחת על עצמו את חטאי האנושות בהקדם האפשרי, במהירות האפשרית. אלה היו מחשבותיו של האדון ישוע באותו הזמן, לאחר שהוא חי עם אנשים וראה, שמע והרגיש את האומללות של חייהם בחטא. העובדה שאלוהים בהתגלמותו יכול לרצות דבר כזה עבור האנושות, שהוא יכול להביע ולגלות טבע שכזה – האם לאדם ממוצע יכול להיות דבר כזה? מה יראה אדם ממוצע שחי בסביבה כזו? מה הוא יחשוב? אילו אדם ממוצע היה ניצב בפני כל זאת, האם הוא היה מביט בבעיות מנקודת מבט מוגבהת? בהחלט לא! על אף שהופעתו של אלוהים בהתגלמותו הייתה זהה בדיוק לזו של בן אדם, ועל אף שהוא למד ידע אנושי ודיבר בשפת בני אדם, ושלפעמים הוא אף הביע את רעיונותיו באמצעים וביטויים אנושיים, האופן שבו הוא ראה את בני האדם, את מהות הדברים היה שונה לחלוטין מהאופן שבו אנשים מושחתים רואים את האנושות ואת מהות הדברים. נקודת המבט שלו והגובה שבו הוא ניצב אינם בני השגה לאדם מושחת. זאת משום שמכיוון שאלוהים הוא האמת, הבשר שהוא עוטה מכיל גם הוא את המהות של אלוהים ומחשבותיו ושל מה שהוא מביע באמצעות אנושיותו – כולם אמת גם כן. עבור אנשים מושחתים, הדברים שהוא הביע כבשר ודם הם אספקות של האמת ושל החיים. האספקה הזו לא מיועדת לאדם אחד בלבד, אלא לאנושות כולה. עבור כל אדם מושחת, בלבו ניצבים רק אותם אנשים מעטים המקורבים אליו. רק אותם אנשים מעטים שיקרים לו, שהוא דואג להם. כאשר אסון ניצב באופק, הוא חושב ראשית על ילדיו, על אשתו, או על הוריו, ואדם נדיב יותר יחשוב לכל היותר על קרוב משפחה או חבר טוב. האם הוא יחשוב על נוספים? לעולם לא! מכיוון שאחרי הכל, בני אדם הם בני אדם, והם מסוגלים להביט בכל רק מנקודת המבט של אדם ומגובה של אדם. עם זאת, אלוהים בהתגלמותו שונה לחלוטין מאדם מושחת. בלי קשר לשאלות כמה רגיל, כמה שגרתי, וכמה נחות גופו של אלוהים בהתגלמותו, או אפילו כמה אנשים מתנשאים עליו, מחשבותיו וגישתו לאנושות הם דברים שאיש לא יוכל להחזיק או לחקות. הוא תמיד צופה באנושות מנקודת מבט אלוהית, ממרומי מעמדו כבורא העולם. הוא תמיד רואה את האנושות דרך המהות ודפוס החשיבה של אלוהים. הוא בפירוש אינו יכול לראות את האנושות מגובהו של אדם ממוצע ומנקודת המבט של אדם מושחת. כשאנשים מביטים באנושות, הם מסתכלים בראייה אנושית והם משתמשים בדברים כמו ידע אנושי וכללים והשערות אנושיים כמדד. זה בתחום שאנשים יכולים לראות בעיניהם – בתחום שאנשים מושחתים יכולים להשיג. כשאלוהים מביט באנושות, הוא מביט בראייה אלוהית ומשתמש במהותו ובמה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו כמדד. התחום הזה כולל דברים שאנשים לא יכולים לראות וזו הנקודה שבה אלוהים בהתגלמותו ובני אדם מושחתים נבדלים לחלוטין. ההבדל הזה נקבע על פי המהויות השונות של אלוהים ושל בני האדם. המהויות השונות הללו הן אלה שקובעות את זהויותיהם ועמדותיהם, כמו גם את נקודות המבט והגבהים שמהם הם רואים את הדברים. האם אתם רואים את ההבעה והגילוי של אלוהים עצמו באדון ישוע? ניתן לומר שמה שהאדון ישוע עשה ואמר היה קשור לכהונתו של אלוהים עצמו ולעבודת הניהול שלו, שהכל היה הבעה וגילוי של מהותו של אלוהים. על אף שהייתה לו התגלמות אנושית, לא ניתן להכחיש את מהותו האלוהית ואת גילוי אלוהיותו. האם ההתגלמות האנושית הזו הייתה באמת ביטוי של אנושיות? התגלמותו האנושית הייתה במהותה שונה לחלוטין מההתגלמות האנושית של אנשים מושחתים. האדון ישוע היה אלוהים בהתגלמותו, ואילו היה באמת אחד מהאנשים הרגילים, המושחתים, האם יכול היה לראות את חיי האנושות בחטא מנקודת מבט אלוהית? בהחלט לא! זה ההבדל בין בר האנוש לבין אנשים רגילים. אנשים מושחתים חיים כולם בחטא וכשמישהו רואה חטא, אין לו רגשות ספציפיים בעניין. כולם אותו הדבר, בדיוק כמו חזיר שחי בבוץ וכלל אינו מרגיש מלוכלך או שלא בנוח – הוא אוכל לשובע וישן היטב. אם מישהו ינקה את דיר החזירים, החזיר יחוש לא בנוח והדיר לא יישאר נקי. בתוך זמן קצר, החזיר יתגלגל שוב בבוץ, בנוחות מלאה, מכיוון שהוא יצור מטונף. כשבני אדם רואים חזיר, הם מרגישים שהוא מטונף ואם תנקו אותו, החזיר לא ירגיש טוב יותר – זו הסיבה לכך שאיש לא מגדל חזיר בתוך הבית. הדרך שבה בני אדם רואים חזירים תמיד תהיה שונה ממה שהחזירים עצמם מרגישים, מכיוון שבני אדם וחזירים אינם מאותו מין. ומכיוון שבר האנוש בהתגלמותו אינו מאותו מין כמו אנשים מושחתים, רק אלוהים בהתגלמותו יכול לעמוד בנקודת מבט אלוהית ובמרומי מעמדו של אלוהים לראות את האנושות – לראות הכל.

כשאלוהים מתגלם כבשר ודם וחי בקרב האנושות, איזה סבל הוא חווה בגופו? האם מישהו מבין באמת? יש אנשים שאומרים שאלוהים סובל רבות ועל אף שהוא אלוהים עצמו, אנשים לא מבינים את מהותו ותמיד מתייחסים אליו כאל אדם, מה שגורם לו להרגיש פגוע – הם אומרים שסבלו של אלוהים גדול באמת. אנשים אחרים אומרים שאלוהים תמים וחף מחטא, אך הוא סובל בדיוק כמו האנושות והוא נרדף, מוכפש ונעלב ביחד עם האנושות. הם אומרים שהוא גם סובל את אי-ההבנות ואת חוסר הציות של חסידיו – סבלו של אלוהים באמת לא ניתן להערכה. נראה שאינכם מבינים באמת את אלוהים. למעשה, הסבל הזה שאתם מדברים עליו אינו נחשב לסבל אמיתי בעיני אלוהים, מכיוון שיש סבל גדול מזה. אם כך, מהו סבל אמיתי בעיני אלוהים עצמו? מהו סבל אמיתי עבור בשרו של אלוהים בהתגלמותו? עבור אלוהים, האופן שבו האנושות לא מבינה אותו לא נחשב לסבל, והעובדה שאנשים חסרים הבנה מסוימת של אלוהים ולא רואים אותו כאל אינה נחשבת לסבל. עם זאת, אנשים מרגישים לעתים קרובות שאלוהים ודאי סבל עוול חמור, שבזמן שאלוהים מתגלם כבשר ודם הוא אינו יכול להראות את ישותו האמיתית לאנושות ולאפשר לה לראות את גדולתו, ושאלוהים חבוי בענווה בבשר חסר משמעות, כך שזה ודאי עינוי עבורו. אנשים לוקחים ללבם את מה שהם מבינים ואת מה שהם יכולים לראות מסבלו של אלוהים וכופים סוגים שונים של חמלה על אלוהים, ולעתים קרובות הם גם משבחים זאת מעט. במציאות, ישנו הבדל – ישנו פער בין מה שאנשים מבינים מסבלו של אלוהים לבין מה שהוא חש באמת. אני אומר לכם את האמת. בעיני אלוהים, גם אם מדובר ברוחו או בגופו הממשי, הסבל הזה אינו סבל אמיתי. אם כן, ממה אלוהים סובל באמת? בואו נדבר על סבלו של אלוהים רק מנקודת המבט של אלוהים בהתגלמותו.

כשאלוהים מתגלם כבשר ודם, כאדם רגיל, ממוצע, החי בקרב האנושות לצד בני האדם, האם הוא אינו יכול לראות ולחוש את השיטות, החוקים ופילוסופיות החיים של האנשים? כיצד חוקי החיים ושיטות החיים הללו גורמים לו להרגיש? האם הוא חש תיעוב בלבו? למה לו לחוש תיעוב? מהם חוקי החיים ושיטות החיים של האנושות? באילו עקרונות הם נטועים? על מה הם מבוססים? השיטות, החוקים וכו' לחיי האנושות – כל הללו נוצרים על סמך היגיון, ידע ופילוסופיה שטניים. בני אדם החיים תחת חוקים כאלה הם חסרי אנושיות ואמת – כולם מתריסים נגד האמת ועוינים את אלוהים. אם נביט במהותו של אלוהים, נראה שהיא הפוכה בדיוק להיגיון, לידע ולפילוסופיה השטניים. מהותו מלאת צדק, אמת וקדושה ואמיתות אחרות של כל הדברים החיוביים. אלוהים, שלו המהות הזו והוא חי בקרב אנושות כזו – מה הוא מרגיש בלבו? האין הוא נמלא כאב? לבו דואב והכאב הזה הוא משהו שאף אדם אינו יכול להבין או לתפוס. מכיוון שכל מה שהוא ניצב בפניו, פוגש, שומע, רואה וחווה הוא כל שחיתותה של האנושות, ואת כל רשעותה ומרדנותה והתנגדותה לאמת. כל מה הנובע מבני אדם הוא מקור סבלו. כלומר מכיוון שמהותו אינה כמו זו של בני אדם מושחתים, שחיתות בני האדם הופכת למקור סבלו הגדול ביותר. כשאלוהים מתגלם כבשר ודם, האם הוא מסוגל למצוא מישהו שחולק עמו שפה משותפת? לא ניתן למצוא זאת בקרב האנושות. לא ניתן למצוא איש המסוגל לתקשר, המסוגל לנהל חילופי דברים אלו עם אלוהים – איזו הרגשה יש לאלוהים לדעתכם? הדברים שאנשים מדברים עליהם, שהם אוהבים, שהם עוסקים בהם ומייחלים להם, כולם קשורים לחטא ולנטיות רעות. כשאלוהים ניצב בפני כל זאת, האין הדבר כמו סכין בלבו? כשהוא ניצב בפני הדברים הללו, האם יכול להיות אושר בלבו? האם הוא יכול למצוא נחמה? בני האדם שחיים עמו מלאי מרדנות ורוע – כיצד ייתכן שלבו לא יסבול? עד כמה גדול הסבל הזה באמת, ולמי אכפת ממנו? מי מקשיב? ומי יוכל להעריך זאת? לאנשים אין כל יכולת להבין את לבו של אלוהים. סבלו הוא דבר שאנשים במיוחד אינם מסוגלים להעריך והאדישות וקהות החושים של האנושות מעמיקים את סבלו של אלוהים עוד יותר.

ישנם אנשים המזדהים לעתים קרובות עם מצוקתו של המשיח, מפני שיש פסוק בכתבי הקודש שאומר: "לשועלים יש מאורות ולעוף השמיים קנים, אבל לבר האנוש אין מקום להניח ראשו." כשאנשים שומעים זאת, הם לוקחים זאת ללבם, ומאמינים שזהו הסבל הגדול ביותר שאלוהים סובל והסבל הגדול ביותר שהמשיח סובל. כעת, אם נביט בכך מנקודת המבט של העובדות, האם זה המצב? אלוהים אינו מאמין שהקשיים האלה הם סבל. הוא מעולם לא הזדעק משום האי-צדק של קשיי הגוף והוא מעולם לא הכריח את בני האדם לגמול לו או לפצות אותו בשום צורה. עם זאת, כשהוא חוזה בכל הדברים של האנושות, בחיים המושחתים וברוע של בני אדם מושחתים, כשהוא חוזה באנושות בידיו של השטן, כשהיא כלואה בידי השטן ללא יכולת בריחה, בכך שאנשים החיים בחטא אינם יודעים מה האמת – הוא אינו יכול לשאת את כל החטאים הללו. תיעובו כלפי בני האדם גובר מדי יום, אך הוא חייב לשאת כל זאת. זהו סבלו הגדול של אלוהים. אלוהים לא יכול להביע באופן מלא את קול לבו או את רגשותיו בקרב חסידיו, ואיש מקרב חסידיו אינו יכול להבין באמת את סבלו. איש אינו מנסה אפילו להבין או לנחם את לבו – לבו נושא את הסבל הזה יום אחר יום, שנה אחר שנה, שוב ושוב. מה אתם רואים בכל זאת? אלוהים אינו דורש מבני האדם דבר בתמורה למה שהוא נתן, אך משום מהותו של אלוהים, הוא לחלוטין אינו מסוגל לסבול את הרוע, השחיתות והחטא של האנושות, אלא חש תיעוב ושנאה קיצוניים, מה שמוביל לכך שלבו וגופו של אלוהים סובלים סבל בלתי נגמר. האם תוכלו לראות את כל זאת? סביר להניח שאיש מכם לא יוכל לראות זאת, מכיוון שאיש מכם אינו יכול באמת להבין את אלוהים. עם הזמן, תוכלו בהדרגה לחוות זאת בעצמכם.

6.12.2018

ברק ממזרח | קדימון לסרט התעודה המשיחי "הריבון על הכול" | חיקוק החוקים


לא רק שלמצוות ולחוקים שיהוה אלוהים מסר לבני ישראל הייתה השפעה עמוקה על החוק האנושי, אלא הם גם מילאו תפקיד קריטי בכינונה של ציביליזציה מוסרית וביצירת מוסדות דמוקרטיים בחברות אנושיות. סרט התעודה המוסיקלי המשיחי – "הריבון על הכול" – יציג בקרוב את האמת ההיסטורית!

עוד

כנסיית האל הכול יכול - הבשורה של ממלכת השמים

הברק ממזרח - בשורת אחרית הימים של האל הכול יכול 




6.11.2018

מזמור דברי אלוהים | הברכה הגדולה ביותר שאלוהים העניק לאדם


I
עם השלמת דברי האל, המלכות מתגבשת.
עם חזרת האדם לשגרה מלכות האל כאן.
אנשי האל במלכות תשיבו את החיים שנועדו לאנושות.
היום אתם חיים לפני האל, מחר תחיו במלכותו.
העולם כולו מלא באושר וחום.
מלכות האל כאן בעולם. מלכות האל כאן בעולם.

6.10.2018

עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו ג' חלק 1


השיתופים הספורים האלה היו בעלי השפעה רבה על כל אדם ואדם. החל מעכשיו, בני האדם יכולים סוף-סוף לחוש ממש בקיומו האמיתי של אלוהים, ולהרגיש שאלוהים למעשה קרוב אליהם מאוד. על אף שבני האדם האמינו באלוהים שנים רבות, הם מעולם לא הבינו באמת את מחשבותיו ורעיונותיו כמו שהם מבינים אותן כעת, והם לא חוו באמת את מעשיו בפועל כמו שהם חווים אותם כעת. בין אם מדובר בידע או בנוהג מעשי, מרבית האנשים למדו משהו חדש והשיגו הבנה נעלה יותר, והם הבינו את השגיאות של עיסוקיהם בעבר, הבינו את השטחיות של חוויותיהם ושיותר מדי דברים לא תואמים את רצון האל, והבינו שמה שהאדם לוקה בו יותר מכל הוא הכרת טבעו של אלוהים. ההבנה הזו של בני האדם היא סוג של ידע רגשי. התעלות לרמה של ידע רציונלי דורשת העמקה וחיזוק הדרגתיים באמצעות חוויותיהם. לפני שבני האדם מבינים באמת את אלוהים, ניתן לומר באופן סובייקטיבי שהם מאמינים בקיומו של אלוהים בלבם, אך אין להם הבנה אמיתית של שאלות מסוימות, כגון איזה מין אל הוא באמת, מה רצונו, מה טבעו, ומה גישתו האמיתית כלפי האנושות. הדבר מערער קשות את אמונם של בני האדם באלוהים – אמונתם פשוט אינה יכולה להשיג טוהר או שלמות. אפילו אם אתם ניצבים פנים אל פנים מול דבר האל, או מרגישים שנפגשתם עם אלוהים באמצעות חוויותיכם, עדיין לא ניתן לומר שאתם מבינים אותו לחלוטין. מכיוון שאינכם יודעים את מחשבות האל, או מה הוא אוהב ומה הוא שונא, מה מכעיס אותו ומה גורם לו אושר, אתם לא מבינים אותו באמת. אמונתכם נבנית על יסודות של ערפול ודמיון, על סמך מאווייכם הסובייקטיביים. האמונה הזו עדיין רחוקה מאמונה אמיתית ואתם עדיין רחוקים מלהיות חסידים אמיתיים. הסברים לדוגמאות מהסיפורים האלה מכתבי הקודש אפשרו לבני האדם להכיר את לבו של אלוהים, להבין מה הוא חשב בכל שלב בעבודתו ומדוע הוא עשה את העבודה הזו, ולהבין מה היו כוונתו המקורית ותוכניתו כשהוא עשה זאת, כיצד הוא הגשים את רעיונותיו ואיך התכונן ופיתח את תוכניתו. באמצעות הסיפורים האלה, באפשרותנו לקבל הבנה ספציפית ומפורטת של כל אחת מכוונותיו של אלוהים, של כל מחשבה אמיתית במהלך ששת אלפי השנים של עבודת הניהול שלו, ושל יחסו אל בני האדם בזמנים שונים ובעידנים שונים. הבנה של מה חשב אלוהים, מה הייתה גישתו, והטבע שהוא חשף בהתמודדות עם כל מצב, יכולה לסייע לכל אדם להבין יותר לעומק את קיומו האמיתי של אלוהים ולחוש בצורה עמוקה יותר את ממשיותו ואמינותו. כשאני מספר את הסיפורים הללו, המטרה שלי היא לא שאנשים יבינו את ההיסטוריה של כתבי הקודש, או שהם יכירו את ספרי הקודש ואת האנשים שבהם, והיא בהחלט לא שהם יבינו את הרקע למעשיו של אלוהים במהלך עידן החוק. מטרתי היא לסייע לאנשים להבין את רצון האל, את טבעו וכל חלק קטן בו, ולהשיג הבנה והיכרות מדויקות ואמיתיות יותר של אלוהים. כך לב האנשים יכול, טיפין טיפין, להיפתח אל אלוהים ולהתקרב לאלוהים, והם יכולים להבין טוב יותר אותו, את טבעו ואת מהותו, ולהכיר טוב יותר את אלוהים האמיתי עצמו.

ההכרה של טבעו של אלוהים, של מה ששייך לאלוהים ושל מה שאלוהים הינו, יכולה להשפיע לטובה על בני האדם. היא יכולה לסייע להם לתת אמון רב יותר באלוהים, ולסייע להם להשיג משמעת וייראה אמיתית כלפיו. אז הם לא ילכו עוד בעקבותיו כעיוורים ולא יעבדו אותו בעיוורון. לאלוהים אין כל רצון בשוטים או בבני האדם הנוהרים בעיוורון אחרי ההמון, אלא קבוצה של אנשים שיש להם בלבם הבנה והכרה ברורות של טבעו של אלוהים ואשר יכולים לשמש לו עדים, אנשים שלעולם לא יפקירו את אלוהים משום מופלאותו, משום מה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו, ומשום טבעו הצודק. כחסידי האל, אם עדיין יש בלבכם חוסר בהירות, או שיש לכם עמימות או בלבול לגבי קיומו האמיתי של אלוהים, טבעו, מה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו, ותוכניתו להושיע את האנושות, אמונתכם לא תזכה לשבחיו של אלוהים. אלוהים אינו רוצה שאנשים כאלה יהיו חסידיו, והוא אינו אוהב שאנשים כאלה באים לפניו. מכיוון שאנשים כאלה אינם מבינים את אלוהים, הם אינם יכולים למסור את לבם לאלוהים – לבם סגור בפניו, ולכן אמונתם באלוהים רצופה פגמים. אמונתם באלוהים עיוורת בפירוש. אנשים יכולים להשיג אמונה אמיתית ולהיות חסידיו האמיתיים של אלוהים רק אם יש להם הבנה והכרה אמיתיות של אלוהים אשר יוצרות משמעת וייראה אמיתית מפניו. רק כך הם יכולים לתת את לבם לאלוהים ולפתוח אותו בפניו. זה מה שאלוהים רוצה, מכיוון שכל מה שהם עושים וחושבים יכול לעמוד במבחן של אלוהים, ולשאת עליו עדות. כל מה שאני מתקשר לכם בדבר טבעו של אלוהים, בדבר מה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו, או בדבר רצונו ומחשבותיו בכל מעשיו, ומכל נקודת מבט שלא תהיה, מכל זווית שאדבר על כך – הכל נועד לסייע לכם להיות בטוחים יותר בקיומו האמיתי של אלוהים, להבין ולהעריך יותר את אהבתו לבני האדם, ולהבין ולהעריך יותר את דאגתו לבני האדם ואת רצונו הכן לנהל ולהושיע את האנושות.

היום נתחיל מסיכום מחשבותיו של אלוהים, רעיונותיו, וכל צעד מאז בריאת האדם, ונביט בעבודה שהוא ביצע מבריאת העולם ועד תחילתו הרשמית של עידן החסד. אז נוכל לגלות אילו מהמחשבות והרעיונות של אלוהים אינם ידועים לאדם, ומשם נוכל להבהיר את הסדר של תוכנית הניהול של אלוהים, ולהבין ביסודיות את ההקשר שבו אלוהים יצר את עבודת הניהול שלו, את מקורה ואת תהליך הפיתוח שלה, וגם להבין לעומק את התוצאות שהוא רוצה מעבודת הניהול שלו – כלומר את הליבה והמטרה של עבודת הניהול שלו. בכדי להבין את הדברים הללו, עלינו לחזור לתקופה מרוחקת, שקטה ורוגעת, שבה לא היו עוד בני אדם...

כשאלוהים קם ממיטתו, מחשבתו הראשונה הייתה זו: לברוא אדם חי, בן אנוש אמיתי, חי – מישהו לחיות איתו ושיהיה לו לחברה תמיד. האדם הזה יוכל להקשיב לו, ואלוהים יוכל לדבר איתו ולגלות לו את מה שעל לבו. אז, בפעם הראשונה, אלוהים לקח חופן עפר והשתמש בו כדי לברוא את האדם החי הראשון שדמיין, ואז הוא נתן ליצור החי הזה שם – אדם. לאחר שאלוהים השיג את האדם החי והנושם הזה, כיצד הוא הרגיש? בפעם הראשונה, הוא חש את האושר שבהמצאות אהוב, בן לווייה. הוא גם הרגיש בפעם הראשונה את האחריות שבהורות ואת הדאגה הנלווית לכך. האדם החי והנושם הביא לאלוהים אושר ושמחה. הוא הרגיש נחמה בפעם הראשונה. זה היה הדבר הראשון שאלוהים אי-פעם עשה שלא הושג באמצעות מחשבותיו או דבריו, כי אם נעשה בשתי ידיו. כשהיצור הזה – אדם חי ונושם – עמד בפני אלוהים, עשוי בשר ודם, עם צורה וגוף, ועם יכולת לדבר עם אלוהים, אלוהים חש סוג של אושר שהוא מעולם לא חש בעבר. הוא חש באמת באחריותו, והיצור החי הזה לא רק נגע ללבו, אלא שכל תנועה קלה שלו ריגשה אותו וחיממה את לבו. לכן, כשהיצור החי הזה עמד בפני אלוהים, זו הייתה הפעם הראשונה שהוא חשב להשיג עוד אנשים כאלה. זו הייתה סדרת האירועים שהחלה עם המחשבה הראשונה הזו של אלוהים. עבור אלוהים, כל האירועים הללו התרחשו בפעם הראשונה, אך באירועים הראשונים האלה, בלי קשר למה שהוא חש באותו זמן – אושר, אחריות, דאגה – לא היה לו עם מי לחלוק זאת. החל מאותו רגע, אלוהים חש באמת בדידות ועצב שהוא מעולם לא חש לפני כן. הוא חש שבני האדם אינם מסוגלים לקבל או להבין את אהבתו ודאגתו, או את כוונותיו עבור האנושות, לכן, הוא המשיך לחוש צער וכאב בלבו. על אף שהוא עשה את הדברים הללו בשביל האדם, האדם לא היה מודע לכך ולא הבין. מלבד האושר, השמחה והנחמה שהאדם הביא לו, הצטרפו לכך במהרה רגשות הצער והבדידות הראשונים שלו. אלה היו מחשבותיו ורגשותיו של אלוהים באותו הזמן. בעת שאלוהים עשה את כל הדברים הללו, בלבו הוא עבר משמחה לצער ומצער לכאב, וכל אלה היו מעורבים בחרדה. כל מה שהוא רצה לעשות היה למהר ולספר לאיש הזה, לאנושות הזו, את מה שעל לבו, ולגרום להם להבין את כוונותיו קודם לכן. אז הם יוכלו להפוך לחסידיו ולהיות תואמים לו. הם כבר לא יאזינו לדברי האל ויוותרו דוממים. הם כבר לא יהיו חסרי מודעות איך להצטרף לאלוהים בעבודתו. מעל לכל, הם כבר לא יהיו שווי נפש נוכח דרישותיו של אלוהים. הדברים הראשונים האלה שאלוהים ביצע הם משמעותיים מאוד ובעלי ערך רב לתוכנית הניהול שלו ולבני האדם כיום.

לאחר שהוא ברא את הכל ואת בני האדם, אלוהים לא נח. הוא לא יכול היה לחכות להוציא אל הפועל את הניהול שלו, או להשיג את האנשים שהוא כל כך אהב מקרב האנושות.

בשלב הבא, זמן לא רב לאחר שאלוהים ברא את בני האדם, אנחנו מבינים מכתבי הקודש שהיה מבול ענק על פני כל העולם. נח מוזכר בתיעוד המבול, וניתן לומר שנח היה האיש הראשון שקיבל את קריאתו של אלוהים לעבוד עמו כדי להשלים מטלה של אלוהים. כמובן זו הייתה גם הפעם הראשונה שאלוהים דרש מאדם כלשהו על פני האדמה לעשות דבר מה לפקודתו. לאחר שנח סיים לבנות את התיבה, אלוהים הוריד מבול על פני האדמה בפעם הראשונה. כשאלוהים החריב את פני האדמה במבול, זו הייתה הפעם הראשונה מאז שהוא ברא את בני האדם, שהוא הרגיש סלידה עזה כלפיהם. זו הייתה הסיבה לכך שאלוהים נאלץ לקבל את ההחלטה הכואבת להשמיד את האנושות באמצעות מבול. לאחר שהמבול החריב את פני האדמה, אלוהים כרת את בריתו הראשונה עם בני האדם שהוא לעולם לא יעשה זאת שוב. האות לברית הזו היה הקשת בענן. זו הייתה הברית הראשונה של אלוהים עם האנושות, ולכן הקשת הייתה האות הראשון לברית עם אלוהים. הקשת הזו היא דבר ממשי, מוחשי שקיים. עצם קיומה של הקשת בענן הזו גורם לאלוהים לחוש לעתים קרובות עצב על האנושות הקודמת שהוא איבד, והוא משמש לו תזכורת תמידית למה שקרה להם... אלוהים לא האט את הקצב – הוא היה להוט לעשות את הצעד הבא בניהול שלו. לאחר מכן, אלוהים בחר באברהם לעבודה הראשונה שלו בקרב עם ישראל. זו הייתה גם הפעם הראשונה שאלוהים בחר במועמד כזה. אלוהים החליט להתחיל להוציא לפועל את עבודתו להושעת האנושות באמצעות האיש הזה, ולהמשיך את עבודתו בקרב צאצאיו של האיש. אנחנו רואים בכתבי הקודש שזה מה שאלוהים עשה לאברהם. אז אלוהים הפך את ארץ ישראל לארץ הנבחרת הראשונה, והוא החל את העבודה של עידן החוק באמצעות עמו הנבחר, בני ישראל. שוב, בפעם הראשונה, אלוהים נתן לבני ישראל את החוקים והכללים המפורשים שבני האדם חייבים לציית להם, והוא הסביר אותם בפירוט. זו הייתה הפעם הראשונה שאלוהים נתן לבני האדם תקנות כה מפורטות להקרבת קורבנות, לניהול חייהם, למה מותר ומה אסור לעשות, לחגים והמועדים עליהם לשמור ולעקרונות לביצוע כל מעשיהם. זו הייתה הפעם הראשונה שאלוהים נתן לאנושות תקנות ועקרונות כה מפורטים לחייהם.

כשאני אומר "בפעם הראשונה", משמעות הדבר היא שאלוהים מעולם לא ביצע עבודה כזו בעבר. לא היה קיים קודם לכן דבר כזה, ועל אף שאלוהים ברא את האנושות ואת כל הברואים והיצורים החיים, הוא מעולם לא ביצע עבודה כזו. כל העבודה הזו כללה את ניהול בני האדם בידי אלוהים. הכל היה קשור לבני האדם ולהושעה ולניהול שלו את בני האדם. לאחר אברהם, אלוהים בחר שוב בפעם הראשונה – הוא בחר את איוב להיות האיש הכפוף לחוק שיוכל לעמוד בפיתויי השטן ולהמשיך לירוא את אלוהים ולסור מרע, ולשאת עליו עדות. זו הייתה גם הפעם הראשונה שאלוהים אפשר לשטן לפתות אדם והפעם הראשונה שהוא התערב עם השטן. בסוף, בפעם הראשונה, אלוהים זכה לאדם שהיה מסוגל לשאת עליו עדות כשהוא ניצב בפני השטן – אדם שיכול היה לשאת עליו עדות ולבייש לחלוטין את השטן. מאז שאלוהים ברא את האדם, זה היה האיש הראשון שהוא זכה בו שהיה מסוגל לשאת לו עדות. מרגע שאלוהים זכה באדם הזה, הוא היה אף יותר להוט להמשיך את ניהולו ולבצע את השלב הבא בעבודתו, כשהוא הכין את בחירתו הבאה ואת מקום עבודתו.

לאחר שחלקתי עמכם את כל זה, האם אתם מבינים באמת את רצון האל? אלוהים רואה את הדוגמה הזו לניהול האנושות, להושעת בני אדם, כחשובה יותר מכל דבר אחר. הוא עושה את הדברים האלה לא רק באמצעות מחשבתו, ולא רק באמצעות דבריו, ובמיוחד אינו עושה זאת כלאחר יד – הוא עושה את כל הדברים הללו עם תוכנית, עם מטרה, עם אמות מידה, ועם רצונו. ברור שהעבודה הזו להושעת האנושות נושאת משמעות רבה עבור אלוהים והאדם גם יחד. בלי קשר לשאלה כמה קשה העבודה, בלי קשר לשאלה כמה גדולים המכשולים, בלי קשר לשאלה כמה חלשים בני האדם או כמה קשה מרדנותם, אף אחד מהדברים האלה לא קשה עבור אלוהים. אלוהים מעסיק את עצמו על-ידי השקעת מאמצים קפדניים וניהול העבודה שהוא עצמו רוצה לבצע. הוא גם מסדר הכל ומושל על כל האנשים ועל העבודה שהוא רוצה להשלים – שום דבר מזה לא נעשה לפני כן. זו הפעם הראשונה שאלוהים עשה שימוש בשיטות האלה ושילם מחיר גבוה עבור המשימה החשובה של ניהול והושעת האנושות. בעת שאלוהים מבצע את העבודה הזו, הוא מביע בפני בני האדם טיפין טיפין וללא סייג את עבודתו הקשה, את מה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו, את חוכמתו ואת כול יכולתו וכל היבט של טבעו. הוא חושף כל זאת ללא סייג בפני האנושות אט אט, חושף ומביע את הדברים האלה כפי שהוא מעולם לא עשה בעבר. כך, בכל רחבי תבל, מלבד האנשים שאלוהים רוצה לנהל ולהושיע, מעולם לא היו ברואים כה קרובים לאלוהים, שיש להם קשר כה אינטימי עמו. בלבו, האנושות שהוא רוצה לנהל ולהושיע היא החשובה ביותר, והוא מעריך את האנושות הזו מעל לכל. על אף שהוא שילם מחיר גבוה עבורה, ועל אף שהוא נפגע ממנה ושהיא ממרה את פיו שוב ושוב, הוא לעולם אינו מתייאש ממנה, והוא ממשיך בעבודתו ללא לאות, ללא תלונות או חרטות. זאת מכיוון שהוא יודע שבמוקדם או במאוחר, בני האדם יתעוררו לקריאתו ודבריו ייגעו ללבם, והם יכירו בו כאדון הבריאה וישובו אליו...

לאחר ששמעתם היום את כל זה, אתם עשויים לחוש שכל מה שאלוהים עושה הוא רגיל לחלוטין. נדמה שבני האדם חשו תמיד במשהו מרצונו של אלוהים עבורם מדבריו ומעבודתו, אך תמיד ישנו ריחוק מסוים בין רגשותיהם או הידע שלהם לבין מה שאלוהים חושב. לכן אני חושב שהכרחי לתקשר עם כל האנשים לגבי הסיבה שאלוהים ברא את האנושות ולגבי הרקע לרצונו להשיב אל קרבו את האנשים שהוא ייחל להם. חיוני לחלוק זאת עם כולם, כך שהכל יהיה ברור להם בלבם. מכיוון שכל מחשבה ורעיון של אלוהים, כל שלב וכל תקופה בעבודתו קשורים ומשתלבים בכל עבודת הניהול שלו, כשאתם מבינים את מחשבותיו של אלוהים, את רעיונותיו ואת רצונו בכל שלב בעבודתו, זה אותו הדבר כמו להבין את העבודה של תוכנית הניהול שלו. על היסוד הזה, הבנתכם את אלוהים מעמיקה. כפי שציינתי קודם, שכל מה שאלוהים עשה כשהוא רק ברא את העולם הוא רק מידע לאנשים כעת ונראה שהוא חסר חשיבות בעיסוק בחיפוש אחר האמת. עם זאת, במהלך חווייתכם, יבוא יום שבו לא תחשבו שזה דבר כה פשוט כמו כמה פיסות מידע או כמה תעלומות. ככל שחייכם יתקדמו וכשיהיה לכם מעט מעמדתו של אלוהים בלבכם, או כשתבינו באופן עמוק ויסודי יותר את רצונו, תבינו באמת את החשיבות והכורח במה שאני מדבר עליו היום. בלי קשר לשאלה עד כמה קיבלתם את הדבר, חיוני שתבינו ותדעו את הדברים הללו. כשאלוהים עושה דבר מה, כשהוא מבצע את עבודתו, בין אם באמצעות רעיונותיו או בידיו, ובין אם הוא עושה זאת בפעם הראשונה או האחרונה – בסופו של דבר, לאלוהים יש תוכנית, ומטרותיו ומחשבותיו מצויות בכל מעשיו. המטרות והמחשבות האלה מייצגות את טבעו של אלוהים, והן מבטאות את מה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו. כל אדם ואדם צריך להבין את שני הדברים האלה – טבעו של אלוהים ומה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו. מרגע שאדם מבין את טבעו של אלוהים ואת מה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו, באפשרותו להבין בהדרגה מדוע אלוהים עושה את מה שהוא עושה ואומר את מה שהוא אומר. מתוך כך, בני האדם יכולים לפתח אמונה רבה יותר כחסידים של אלוהים, לעסוק באמת ולעסוק בשינוי בטבעם. כלומר הבנת האדם את אלוהים ואמונתו באלוהים הן בלתי נפרדות.

על אף שמה שבני אדם שומעים עליו או מבינים אותו הוא טבעו של אלוהים, מה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו, מה שהם זוכים לו הוא חיים שנובעים מאלוהים. לאחר שהחיים האלה יופחו בכם, יראתכם את אלוהים תלך ותגדל. קצירת היבול הזה מתרחשת באופן טבעי ביותר. אם אין ברצונכם להבין את טבעו ומהותו של אלוהים או לדעת עליהם, ואם אינכם רוצים אפילו לתהות או להתמקד בדברים הללו, אני יכול לומר לכם בוודאות שהדרך שבה אתם עוסקים כיום באמונתכם באלוהים לעולם לא תאפשר לכם לספק את רצונותיו או לזכות בשבחיו. יותר מכך, לעולם לא תוכלו להגיע לישועה אמיתית – אלה ההשלכות הסופיות. כשאנשים לא מבינים את אלוהים ואינם מכירים את טבעו, לבם לעולם לא יכול להיום פתוח בפניו באמת. לאחר שהם יבינו את אלוהים, הם יתחילו להבין את מה שבלבו ולהתענג בכך בעניין ובאמונה. כאשר תבינו את מה שבלבו של אלוהים ותתענגו בכך, לבכם ייפתח אליו אט אט, בהדרגה. כשלבכם ייפתח אליו, תחושו את הבושה והביזיון שבהתקשרויותיכם עם אלוהים, דרישותיכם מאלוהים וחשקיכם הראוותניים. כשלבכם ייפתח באמת לאלוהים, תראו שלבו הוא עולם כה אינסופי, ותבואו אל עולם שמעולם לא חוויתם. בעולם הזה, אין כל הולכת שולל, אין כל עורמה, ואין כל חושך או רוע. יש רק כנות ונאמנות – רק אור וצדק, רק יושר ונדיבות. הוא מלא באהבה ותשומת לב, מלא בחמלה וסובלנות, ודרכו תרגישו את האושר והשמחה שבחיים. הדברים הללו הם מה שהוא יגלה בפניכם כשתפתחו את לבכם בפני אלוהים. העולם האינסופי הזה מלא בחוכמתו של אלוהים ובכול יכולתו. הוא גם מלא באהבתו ובסמכותו. כאן תוכלו לראות כל היבט של מה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו, מה שגורם לו שמחה, הדברים שמדאיגים אותו והדברים שמעציבים אותו, הדברים שמכעיסים אותו... זה מה שיכול לראות כל אחד ואחד שפותח את לבו ומאפשר לאלוהים להיכנס. אלוהים יכול להיכנס אל לבכם רק אם אתם פותחים אותו בפניו. תוכלו לראות את מה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו ואת רצונו עבורכם רק אם תאפשרו לו להיכנס אל לבכם. באותו הזמן, תגלו שהכל לגבי אלוהים כה יקר, שכל כך ראוי לנצור את מה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו. בהשוואה לכך, האנשים הסובבים אתכם, החפצים והאירועים בחייכם, ואפילו אהוביכם, בני זוגכם והדברים שאתם אוהבים, כמעט אינם ראויים לציון. הם כה קטנים וכה פשוטים. תרגישו שאין כל חפץ גשמי שיוכל אי-פעם למשוך אתכם שוב, או שתואילו לשלם כל סכום בעבורו. בענוותו של אלוהים, תראו את גדולתו ואת עליונותו. יתרה מזאת, בדבר מה שהוא עשה, שאתם האמנתם שהוא קטן למדי, תראו את חוכמתו האינסופית ואת סובלנותו, ותראו את סבלנותו, את ארך אפיו ואת הבנתו אתכם. הדבר ייטע בכם אהבה כלפיו. באותו יום, תרגישו שהאנושות חיה בעולם כה מטונף, שהאנשים שלצדכם וההתרחשויות בחייכם, ואפילו אהוביכם, אהבתם אליכם והגנתם או דאגתם לכאורה עבורכם אפילו לא ראויים לציון – רק אלוהים הוא אהובכם, ורק את אלוהים אתם נוצרים בלבכם מעל לכל. כשהיום הזה יבוא, אני מאמין שיהיו אנשים שיאמרו: אהבתו של אלוהים כה אדירה ומהותו כה קדושה – באלוהים אין כל עורמה, כל רוע, כל קנאה או סכסכנות, רק צדק ואמת, וכל מה שאלוהים הינו ומה ששייך לאלוהים ראוי שהאדם ייכסף אליו. על בני האדם לשאוף ולחתור לכך. על מה מבוססת יכולתה של האנושות להשיג זאת? היא מבוססת על הבנתם של בני האדם את טבעו של אלוהים ואת מהותו של אלוהים. לכן, הבנת טבעו של אלוהים ומה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו, היא שיעור שכל אדם למד לכל אורך חייו, וזו מטרה שכל אדם השואף לשנות את טבעו ולהכיר את אלוהים עוסק בהשגתה לכל אורך חייו.

6.09.2018

ברק ממזרח | אלוהים עצמו, הייחודי ג' סמכותו של אלוהים ב' חלק 4


דבריו של אלוהים בסרט זה הם מתוך הספר 'המשך הדבר מופיע בבשר'. תוכנו של סרט זה:
צאצאים: נקודת המפנה החמישית
1. לאדם אין שליטה במה שיקרה לצאצאיו
2. לאחר שגידלו את הדור הבא, רוכשים בני אדם הבנה חדשה על הגורל
3. האמונה בגורל אינה תחליף להכרת ריבונותו של הבורא
4. רק מי שנשמע לריבונות הבורא יכול להשיג חופש אמיתי

עוד

כנסיית האל הכול יכול - הבשורה של ממלכת השמים

הברק ממזרח - בשורת אחרית הימים של האל הכול יכול