נוהג (3)
חייבת להיות לכם היכולת לחיות באופן עצמאי, לאכול ולשתות את דברי האל לבדכם, לחוות את דבריו בעצמכם ולחיות חיים רוחניים תקינים ללא הנהגתם של בני אדם אחרים. עליכם להיות מסוגלים להסתמך על דברי האל כיום כדי לחיות, ולהיווכח בחוויה אמיתית ולראות באמת. רק אז תהיו מסוגלים לעמוד איתן. כיום, בני אדם רבים לא מבינים לחלוטין את הצרות והניסיונות. בעתיד, יש בני אדם שיחוו צרות, ויש כאלה שיחוו ענישה. הענישה הזו תהיה חמורה יותר. היא תהיה בואן של העובדות. כיום, כל מה שאתם חווים, עושים ומבטאים מניח את היסודות לניסיונות של העתיד, ולכל הפחות, עליכם להיות מסוגלים לחיות באופן עצמאי. כיום, מצבם של בני אדם רבים בכנסייה הוא באופן כללי כזה: אם יש עובדים שיכולים לעשות את העבודה של הכנסייה[א], הם שמחים, ואם אין עובדים, הם עצובים. והם לא מתייחסים כלל לעבודת הכנסייה ולאכילה והשתייה שלהם עצמם, ואין להם אף עול –הם כמו הסנאי שזועק בקור.[ב] למען האמת, בבני אדם רבים, העבודה שעשיתי היא רק עבודת הכיבוש, מכיוון שבני אדם רבים לא ראויים להפוך למושלמים. רק בני אדם מעטים מאוד יכולים להפוך למושלמים. אם לאחר ששמעתם את הדברים האלה, אתם מאמינים שהעבודה שאלוהים עושה נועדה רק לכבוש בני אדם, ולכן אתם רק ממלאים את תפקידכם כחסידים רק באופן שטחי, איך ייתכן שגישה כזו תהיה סבירה? אם באמת יש לכם מצפון, חייבים להיות לכם עול וחוש של אחריות. עליכם לומר: "לא אכפת לי אם אכבש או אם אובא לידי שלמות, אך עליי לשאת כראוי את העדות של השלב הזה." כברוא אל, בני האדם יכולים להיכבש לחלוטין על-ידי אלוהים, ובסופו של דבר, הם מסוגלים לְרַצות את אלוהים בכך שהם יגמלו לאלוהים על אהבתו באהבה שבלבם או יתמסרו לאלוהים לגמרי. זו אחריותו של האדם, זו החובה שעל האדם למלא, וזה העול שהאדם נדרש לשאת, והאדם חייב לבצע את המשימה הזו. רק אז הוא יאמין באמת באלוהים. כיום, האם מה שאתם עושים בכנסייה מהווה מילוי של חובתכם? הדבר תלוי בשאלה אם אתם נושאים עול ובטיב הידע שלכם. בכך שתחוו את העבודה הזו, אם האדם ייכבש ואם יהיה לו ידע אמיתי, אתם תהיו מסוגלים להישמע לאלוהים בלי קשר לסיכויים שלכם או לגורלכם. כך, עבודתו האדירה של אלוהים תתממש במלואה, מכיוון שבני האדם האלה לא מסוגלים לדבר מעבר לכך, ומכיוון שהם לא מסוגלים לעמוד באף דרישה גדולה מכך. אולם בעתיד, חלק מבני האדם יהפכו למושלמים. איכותם תשתפר, יהיה להם ידע עמוק יותר ברוחם, וחייהם יצמחו... אולם יש בני אדם שלא מסוגלים כלל להשיג זאת, ולכן הם לא יכולים לזכות בישועה. יש סיבה לכך שאני אומר שהם לא יכולים לזכות בישועה. בעתיד, יש כאלה שייכבשו, יש כאלה שיסולקו, יש כאלה שיהפכו למושלמים, ויש כאלה שישמשו את אלוהים – ולכן יש כאלה שיחוו צרות, יש כאלה שיחוו ענישה (גם אסונות טבעיים וגם משברים מעשה-ידי-אדם), יש כאלה שיסולקו, ויש כאלה שישרדו. כך, כל אדם ימוין לפי סוגו, וכל קבוצה תייצג סוג של אדם. לא כל בני האדם יסולקו, ולא כל בני האדם יהפכו למושלמים. זאת משום שאיכותו של העם הסיני עלובה מדי, ויש בו רק קומץ של בני אדם שניחנים במודעות העצמית שהייתה לפאולוס. מבין בני האדם האלה, רק מעטים ניחנים באותה נחישות לאהוב את אלוהים שהייתה לפטרוס, ורק מאטים ניחנים באמונה כזו של איוב. כמעט אף אחד מהם לא ירא את יהוה או נאמן ליהוה בשירותו במידה שדוד היה. כמה שאתם מעוררי רחמים!
