מוסיקה לחיים | סמכותו של הבורא לעולם אינה משתנה

הברק ממזרח | מוסיקה לחיים | סמכותו של הבורא לעולם אינה משתנה

אינה משתנה  אינה משתנה

I
לאלוהים סמכות וגם עוצמה אמיתיים הם, לא רק מילים.
מתגלים בשלבים, נחזים ביצירתו, ושליטתו על כל דבר.
נראים באופן בו הוא מנחה ומנהל את האדם.
מוכחים בכל דרך, בכל פרט ובכל היבט של שלטונו,
במעשיו ובתפיסתו כל דבר.
השמיים והארץ עשויים להשתנות,
אך סמכות האל תישאר איתן.
כל הדברים אפשר שייעלמו,
אך סמכותו של אלוהים נותרת איתן.
זאת המהות שלה ייחודית לאל, הבורא.
סמכותו ועוצמתו של אלוהים,
נראים בכל דבר, מתגלים כאמיתיים.
עימם פועל האל, שולט ופוקד פקודות.
אף מלאך או שליח אל לא יכול להפגין עוצמה כזו במקומו.
רק אלוהים יכול להפעיל עוצמה זו.
אף אחד, שום דבר לא ימלט או ישנה
את החוקים לפיהם הוא מפעילה.
עוצמה וחוקים שכאלו לעולם לא ישתנו.
השמיים והארץ עשויים להשתנות,
אך סמכות האל תישאר איתן.
כל הדברים אפשר שייעלמו,
אך סמכותו של אלוהים נותרת איתן.
זאת המהות שלה ייחודית לאל, הבורא.

מתוך ״הדבר מופיע בבשר״

 לעיון נוסף

הביאה השנייה של ישוע

האל הכול יכול - ביאת המש

כנסיית האל הכול יכול - הבשורה של ממלכת השמים

הברק ממזרח | דבר אלוהים | ההבדל בין כהונת האל בהתגלמותו וחובת האדם

הברק ממזרח | דבר אלוהים | ההבדל בין כהונת האל בהתגלמותו וחובת האדם

 עליכם להכיר את חזון עבודתו של אלוהים ולתפוס את הכיוון הכללי של עבודתו. זו היווכחות באופן חיובי. מרגע שתתמחו כראוי באמיתותיו של החזון, תובטח היווכחותכם. בלי קשר לאופן שבו משתנה עבודתו של אלוהים, אתם תישארו איתנים בלבכם ותהיו בטוחים בחזון ותהיה מטרה להיווכחותכם ולעיסוקכם. כך, כל הניסיון והידע שלכם יעמיקו ויזדקקו. מרגע שתבינו את התמונה הגדולה בשלמותה, לא תחוו אובדן בחייכם ולא תרגישו אבודים. אם לא תכירו את שלבי העבודה האלה, תחוו אובדן בכל אחד מהם. אתם לא יכולים לשנות את דרככם תוך ימים ספורים בלבד, ואפילו תוך מספר שבועות לא תוכלו לעלות על המסלול הנכון. זה לא מעכב אתכם? ההיווכחות באופן חיובי והנוהגים האלה כוללים הרבה דברים שיש להתמחות בהם, ועליכם להבין גם מספר סוגיות בנוגע לחזון עבודתו של אלוהים, כגון חשיבותה של עבודת הכיבוש של אלוהים, הנתיב שבו תהפכו למושלמים בעתיד, הדברים שיש להשיג במהלך הניסיונות והתלאות שאתם חווים, משמעות השיפוט והייסורים, עקרונות עבודתה של רוח הקודש ועקרונות השלמות והכיבוש. אלה הן כל האמיתות של החזון. השאר הם שלושת שלבי העבודה – עידן החוק, עידן החסד ועידן המלכות – וכן העדות העתידית. גם אלה הן אמיתות הנוגעות לחזון, שהן יסודיות מאוד וכן חיוניות מאוד. כיום יש יותר מדי דברים שעליכם להיווכח בהם ולהנהיג אותם, והם מרובדים ומפורטים יותר כעת. עם אתם לא יודעים את האמיתות האלה, הדבר מעיד על כך שעדיין לא נוכחתם. רוב הזמן, ידיעתו של האדם את האמת היא רדודה מדי. האדם לא מסוגל להנהיג אמיתות יסודיות מסוימות ולא יודע איך להתמודד אפילו עם זוטות. הסיבה לכך שהאדם לא מסוגל להנהיג את האמת היא טבעו המרדני, והעובדה שידיעתו בנוגע לעבודה הנוכחית יותר מדי שטחית וחד-צדדית. לכן, לא קל לאדם להפוך למושלם. מרדנותכם רבה מדי ואתם יותר מדי דבקים במי שהייתם בעבר. אתם לא מסוגלים להתייצב לצדה של האמת, ואתם לא מסוגלים להנהיג אפילו את האמת הניכרת ביותר. בני אדם כאלה לא יכולים להינצל והם אלה שעדיין לא נכבשו. אם אין להיווכחותכם לא פרטים ולא מטרות, ייקח לכם זמן רב לצמוח. אם אין בהיווכחותכם אפילו פיסה קטנה של מציאות, עיסוקכם יהיה לשווא. אם אתם לא מודעים למהותה של האמת לא תוכלו להשתנות. צמיחה בחייו של האדם ושינויים בטבעו מושגים באמצעות היווכחות במציאות, ויתרה מזאת, באמצעות היווכחות בחוויות מפורטות. אם היווכחותכם רצופה מספר רב של חוויות מפורטות, ואם יש לכם ידע והיווכחות רבים ואמיתיים, טבעכם ישתנה במהירות. אפילו אם עד כה טרם זכיתם בהבנה עמוקה בפועל, עליכם להבין הבנה עמוקה לפחות את חזון העבודה. אחרת לא תוכלו להיווכח, ולא תוכלו לעשות זאת אם לא תכירו קודם כל את האמת. רק אם רוח הקודש תעניק לכם הבנה עמוקה בחווייתכם תוכלו להבין יותר לעומק את האמת ולהיווכח יותר לעומק. עליכם להכיר את עבודתו של אלוהים.

הברק ממזרח | דבר אלוהים | שתי ההתגלמויות משלימות את חשיבותה של ההתגלמות

הברקממזרח | דבר אלוהים | שתי ההתגלמויות משלימות את חשיבותה של ההתגלמות

 לכל שלב של עבודה שאלוהים עושה יש משמעות ממשית. כשישוע הגיע, הוא היה זכר, אך הפעם הוא נקבה. מתוך כך ניתן לראות שאלוהים ברא הן את הזכר והן את הנקבה למען עבודתו, ושאין אצלו הבחנה בין המינים. כשרוחו מגיעה, היא יכולה לעטות על עצמה כל בשר כרצונה, והבשר הזה מייצג אותה. בין שזה בשר של זכר או נקבה, הוא יכול לייצג את אלוהים כל עוד זוהי התגלמותו כבשר ודם. אילו ישוע היה מופיע כנקבה בבואו, במילים אחרות, אילו רוח הקודש הייתה מולידה תינוקת ולא תינוק, השלב הזה בעבודה היה מתבצע עד תום בכל מקרה. אם כך היה, שלב העבודה הנוכחי היה חייב להתבצע בידי זכר במקום זאת, והעבודה הייתה מתבצעת עד תום בכל מקרה. העבודה שנעשית בשני השלבים היא בעלת חשיבות זהה. אף אחד מהשלבים הללו לא חוזר על עצמו, והם לא סותרים זה את זה. בזמנו, כשישוע ביצע את עבודתו, הוא נקרא בנו היחיד של אלוהים, והמילה "בן" מצביעה על מין זכר. אם כן, מדוע בנו היחיד של אלוהים לא מוזכר בשלב הזה? הסיבה לכך היא שצורכי העבודה דרשו שינוי במין ממינו של ישוע. אצל אלוהים, אין הבחנה בין המינים. עבודתו נעשית כרצונו, והיא לא כפופה למגבלות כלשהן. היא חופשית במיוחד, אך לכל שלב יש חשיבות מעשית. אלוהים התגלם פעמיים כבשר ודם, ומן הסתם התגלמותו באחרית הימים היא ההתגלמות האחרונה. הוא בא כדי לחשוף את כל מעשיו. אילו בשלב הזה הוא לא היה מתגלם כבשר ודם כדי לעשות באופן אישי עבודה שהאדם יהיה עד לה, האדם היה מחזיק לנצח בתפיסה שאלוהים הוא רק זכר ולא נקבה. לפני כן, כולם האמינו שאלוהים יכול להיות רק זכר, ושנקבה לא יכולה להיקרא אלוהים, מפני שהאנושות כולה ראתה בגבר בעל סמכות ביחס לאישה. בני האדם סברו שאף אישה לא יכולה לקבל על עצמה סמכות, אלא שרק גבר יכול לעשות זאת. הם אף אמרו שהגבר הוא ראש לאישה, שעל האישה להישמע לגבר, ושהיא לא יכולה להתעלות עליו. כשנאמר בעבר שהגבר הוא ראש לאישה, הדבר נאמר ביחס לאדם וחוה, שהנחש הוליך אותם שולל, ולא ביחס לאיש והאישה שיהוה ברא בראשית. כמובן, על כל אישה להישמע לבעלה ולאהוב אותו, כפי שעל כל בעל ללמוד לפרנס את משפחתו. אלה הם החוקים והצווים שקבע יהוה ושעל האנושות לציית להם בחייה על פני האדמה. יהוה אמר לאישה, "ואל-אישך, תשוקתך, והוא, ימשָׁל-בך." הדבר נאמר רק כדי שהאנושות (כלומר, הן האיש והן האישה) תוכל לחיות חיים רגילים תחת ריבונותו של יהוה, ורק כדי שלחיי האנושות יהיה מבנה והם לא יאבדו את סדרם. לכן, יהוה קבע כללים מתאימים לדרך שבה האיש והאישה צריכים לפעול, אך הם התייחסו רק לכל היצירים הנבראים החיים על פני האדמה, ולא להתגלמותו של אלוהים כבשר ודם. איך ייתכן שאלוהים יהיה זהה לבריאתו? דבריו כוונו רק לאנושות שהוא ברא. הוא קבע כללים לאיש ולאישה כדי שהאנושות תוכל לחיות חיים רגילים. בראשית, כשיהוה ברא את האנושות, הוא יצר שני סוגים של בני אנוש – גם זכר וגם נקבה. על כן, התגלמותו כבשר ודם הובחנה אף היא לזכר או לנקבה. הוא לא תכנן את עבודתו על סמך הדברים שהוא אמר לאדם וחוה. שתי הפעמים שבהן הוא התגלם כבשר ודם נקבעו לחלוטין בהתאם לחשיבתו כשהוא ברא את האנושות לראשונה. כלומר הוא השלים את העבודה של שתי ההתגלמויות שלו על סמך הזכר והנקבה לפני שהם הושחתו. אילו האנושות הייתה לוקחת את הדברים שיהוה אמר לאדם וחוה שהנחש הוליך אותם שולל ומחילה אותם על העבודה של התגלמותו של אלוהים, הרי שישוע היה נדרש לאהוב את אשתו כראוי, הלא כן? אם כך היה, האם אלוהים הוא עדיין אלוהים? אם כך היה, האם הוא יכול היה להשלים את עבודתו? אם אסור שהתגלמותו של אלוהים כבשר ודם תהיה נקבה, הרי שהוא גם עשה שגיאה חמורה בכך שהוא ברא את האישה, הלא כן? אם האדם עדיין סבור שאסור היה לאלוהים להתגלם כאישה, פירוש הדבר שישוע, שלא התחתן ולפיכך לא יכול היה לאהוב את אשתו, היה שגיאה לא פחות חמורה מההתגלמות הנוכחית, הלא כן? מכיוון שאתם משתמשים בדברים שיהוה אמר לחוה כדי למדוד את אמת התגלמותו של אלוהים כיום, עליכם להשתמש בדברי יהוה לאדם כדי לשפוט את ישוע אדוננו שהתגלם כבשר ודם בעידן החסד. אלה שני מצבים זהים, הלא כן? מכיוון שאתם שופטים את ישוע אדוננו על פי הזכר שהנחש לא הוליך אותו שולל, אסור לכם לשפוט את אמיתותה של ההתגלמות כיום על פי הנקבה שהנחש הוליך אותה שולל. זה לא יהיה הוגן! אם הייתם שופטים שיפוט כזה, הדבר מוכיח שיצאתם מדעתכם. כשיהוה התגלם פעמיים כבשר ודם, המין של גופו היה קשור לזכר ולנקבה שהנחש לא הוליך שולל. הוא התגלם פעמיים כבשר ודם בהתאם לזכר והנקבה האלה שהנחש לא הוליך שולל. אל תחשוב שהזכריות של ישוע הייתה זהה לזו של אדם שהנחש הוליך אותו שולל. הוא לא קשור אליו כלל, ושניהם זכרים בעלי אופי שונה. בוודאי לא ייתכן שהזכריות של ישוע מוכיחה שהוא ראש רק לכל הנשים ולא לכל הגברים? האין הוא מלך היהודים (כולל גברים ונשים כאחד)? הוא אלוהים עצמו, ולא רק ראש לאישה אלא ראש גם לגבר. הוא אדון כל הברואים וראש לכל הברואים. איך ייתכן שאתם תקבעו שהזכריות של ישוע היא סמל לכך שהוא ראש לאישה? האין זה חילול הקודש? ישוע הוא זכר שלא הושחת. הוא אלוהים, הוא המשיח, הוא האדון. כיצד ייתכן שהוא יהיה זכר כמו אדם שהושחת? ישוע הוא הבשר והדם שלובשת רוח האל הקדושה מכל. איך ייתכן שתגידו שהוא אל בעל זכריות כמו זו של אדם? אם כך היה הדבר, כל עבודתו של אלוהים הייתה טעות, הלא כן? האם יהוה יכול היה לשלב בישוע את זכריותו של אדם שהנחש הוליך שולל? ההתגלמות הנוכחית היא דוגמה נוספת לעבודה של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם, שמינה שונה מזה של ישוע אך שאופייה דומה לאופיו, הלא כן? האם אתם עדיין מעזים לומר שאלוהים בהתגלמותו לא יכול להיות נקבה, מפני שהאישה הייתה זו שהנחש הוליך שולל לראשונה? האם אתם עדיין מעזים לומר שמכיוון שהאישה היא הטמאה ביותר ומקור השחתתה של האנושות, לא ייתכן שאלוהים יתגלם בנקבה? האם אתם עדיין מעזים לומר ש"האישה תישמע תמיד לגבר ולעולם לא תוכל לבטא את אלוהים ישירות או לייצג אותו ישירות"? לא הבנתם בעבר, אך האם אתם יכולים עדיין לחלל כעת את קדושתה של עבודתו של אלוהים, בייחוד את עבודתו בהתגלמותו כבשר ודם? אם אתם לא יכולים לראות זאת בבירור, מוטב שתנצרו את לשונכם, שמא יתגלו טיפשותכם ובורותכם וייחשף כיעורכם. אל תחשבו שאתם מבינים הכל. אני אומר לכם שלא די בכל מה שראיתם וחוויתם כדי להבין ולו אלפית מתוכנית הניהול שלי. אם כן, מדוע אתם כה יהירים? לא די במעט הכישרון ובידע המזערי שיש לכם כדי לשמש בעבודתו של ישוע אפילו שנייה אחת! כמה חוויות יש לכם באמת? הדברים שראיתם וכל הדברים ששמעתם בימי חייכם, וכן הדברים שדמיינתם מעטים מהעבודה שאני עושה ברגע אחד! מוטב שלא תיטפלו לזוטות ושלא תחפשו פגמים. בלי קשר לשאלה כמה יהירים תהיו, אתם עדיין ברואים ששווים פחות מנמלים! כל תכולת בטנכם קטנה מתכולת בטנה של נמלה! אל תחשבו שמכיוון שחוויתם חוויות מסוימות ונעשיתם בכירים, אתם יכולים לדבר ולפעול בהתנשאות בלתי מרוסנת. החוויות והבכירות שלכם נובעות מהדברים שאמרתי, הלא כן? האם אתם מאמינים שהרווחתם אותן בעבודתכם ובעמלכם? כיום, אתם רואים את התגלמותי, וכתוצאה מכך אתם מתמלאים בהשקפות כה עשירות שאתם מפיקים מהן אינספור תפיסות. לולא ההתגלמות שלי, אפילו אם היו לכם כישרונות יוצאי דופן, לא היו לכם השקפות כה רבות. והרי מההשקפות האלה נבעו התפיסות שלכם, הלא כן? לולא הפעם הראשונה שבה ישוע התגלם כבשר ודם, מה הייתם יודעים על ההתגלמות? רק בזכות מה שאתם יודעים לגבי ההתגלמות הראשונה, אתם מעזים למתוח ביקורת במצח נחושה על ההתגלמות השנייה, הלא כן? מדוע אתם בוחנים אותה בקפידה במקום להיות חסידים ממושמעים? כשתיכנסו לתוך הזרם הזה ותתייצבו בפני אלוהים בהתגלמותו, האם הוא יתיר לכם לבחון זאת? אתם רשאים לחקור את ההיסטוריה המשפחתית שלכם, אך אם תנסו לחקור את "ההיסטוריה המשפחתית" של אלוהים, האם אלוהים של ימינו יתיר לכם לערוך מחקר כזה? אתם עיוורים, הלא כן? אתם ממיטים על עצמכם בוז, הלא כן?

Hebrew Movie | God’s Warning in the Last Days “העיר תיחרב”

סרטים נוצריים | Hebrew Movie | God’s Warning in the Last Days “העיר תיחרב”

צ'נג הואיז היא שותפה לעבודה בכנסייה ביתית בסין. היא מאמינה באלוהים מזה שנים רבות, ועובדת אותו בהתלהבות ללא סייג. היא נושאת בתחומי אחריות רבים בעבודתה למען הכנסייה, והיא מלאת חמלה כלפי אחיה ואחיותיה. ככל שיותר ויותר חברים נטשו את הכנסייה שלה מיום ליום, גילויי רשע בכנסייה שלה נעשו תכופים יותר ויותר. הכומר הציע בהתלהבות רבה שהכנסייה תקים מפעל, והוביל את חסידיה בדרך שייעודה עשיית עושר. הוא גם שכנע אותם להצטרף לכנסיית שלוש הישויות (the Three-Self Church), כדי שיוכלו לקבל עזרה מהממשלה הקומוניסטית בסין. הדבר עורר ויכוח סוער. הכומר פעל בעיקשות לקידום האינטרסים הפרטיים שלו ופילג את הכנסייה ללא כל היסוס בהובילו את המאמינים בדרך הלא נכונה. צ'נג הואיז וכמה אחרים נאחזו בדרכו של האל והתנגדו בתוקף להפיכתה של הכנסייה למפעל ולהצטרפות לכנסיית שלוש הישויות. הגם שזקני הכנסייה אמרו כי הם מתנגדים לכך, הם עשו זאת רק כדי להגן על מעמדם ועל פרנסתם. הכומר והזקנים נשאו סודות בליבותיהם והיו לכודים בסכסוכים בלתי פוסקים למען פרסומם וכדי להפיק רווחים, לוחמים זה בזה מתוך קנאה. למרות זאת, כאשר הם הבחינו שרוב הכבשים הטובים והכבשים שהנהיגו את הכנסייה חקרו את הברק ממזרח ועברו לכנסיית האל הכול יכול בזה אחר זה, הם איחדו כוחות עם הממשלה הקומוניסטית הסינית, נלחמו כדי לדכא את הברק ממזרח, מנעו מן המאמינים לבוא וללמוד את הברק ממזרח והפצירו בחסידיהם לדווח על הברק ממזרח למשטרה. הם הציגו דוגמא אישית בכך שדיווחו והביאו למעצרם של האחים והאחיות שנשאו דרשות בדבר בשורת המלכות. צ'נג הואיז ואחרים ראו כי הכומר והזקנים סטו מדרך האלוהים לפני זמן רב, וכי הכנסייה כבר איבדה את עבודתה של רוח הקודש והידרדרה לכדי מקום דתי הדומה לבבל הגדולה, מקום שאלוהים קילל וגינה. בשל כך, הם החליטו לחקור את הברק ממזרח כדי לחפש אחר הופעתו של אלוהים ועבודתו. לאחר דיונים מלאי להט עם המטיפים מכנסיית האל הכול יכול, צ'נג הואיז והאחרים החלו בסופו של דבר להבין בבירור כי מנהיגי העולם הדתי מתנגדים לאלוהים במהותו, וכי הסיבה להידרדרות העולם הדתי מיום ליום, עד כדי התקרבות לחורבנו, היא שהכמרים והזקנים שבעולם הדתי, הגם שהם מסוגלים להסביר את כתבי הקודש ולייחס לכתבי הקודש מעמד רם ונישא, עושים זאת רק למען מעמדם ופרנסתם. הם מבלבלים את צאן מרעיתם ומפילים אותם בפח. הם אינם מלאי הערכה לאלוהים ואינם מעידים עליו – הם אינם מבינים את אלוהים כלל. באחרית הימים, כאשר האל הכול יכול מופיע בהתגלמותו ועושה את עבודתו, הם מתנגדים לו ללא כל נקיפות מצפון; הם מגנים את עבודתו של אלוהים אפילו עד כדי איחוד כוחות עם הממשלה הקומוניסטית הסינית לצורך עצירת מאמינים. די בכך כדי להוכיח כי טבעם הוא שטני, טבע השונא את האמת ואת אלוהים. הם הפרושים של ימינו, המתחזים לבעלי מידות טובות – צוררי משיח המכחישים כי אלוהים התגלם בבשר ודם. העולם הדתי כולו כבר הפך למעוז של צוררי המשיח, אויביו של אלוהים. אין ולו צל של ספק שאלוהים יקלל ויעניש אותם. צ'נג הואיז ואחרים הצליחו בסופו של דבר להבחין במהותם של מנהיגי העולם הדתי – מהות של צוררי משיח. הם סייעו למאמינים להשתחרר מן הבלבול שמשרים הפרושים ומשליטתם, לברוח ללא היסוס מבבל, העיר שתיהפך...

עוד

הממתין לשובו של ישוע האדון

כנסיית האל הכול יכול - הבשורה של ממלכת השמים

הברק ממזרח | דבר אלוהים | עבודה והיווכחות (10)

אין תקדים לכך שהאנושות התקדמה כל כך. עבודתו של אלוהים והיווכחותו של האדם מתקדמות כאיש אחד, ולפיכך, גם עבודתו של אלוהים נמצאת במעמד רם שלא היה דומה לו. היווכחותו של האדם עד כה היא פלא שהאדם מעולם לא העלה בדעתו. עבודתו של אלוהים הגיעה לשיאה, וכתוצאה מכך, "היווכחותו" של האדם[א] גם היא הגיעה לנקודה הגבוהה ביותר שלה. אלוהים הנמיך את עצמו ככל האפשר, והוא מעולם לא מחה בפני האנושות או בפני כל הדברים שבתבל. לעומת זאת, האדם ניצב על ראשו של אלוהים ומדכא אותו בדרך לפסגה. הכל הגיע לשיאו – הגיע הרגע שבו יופיע הצדק. מדוע להניח לקדרות לכסות את הארץ ולהניח לחושך להסוות את כל בני האדם? אלוהים משקיף מזה כמה אלפי שנים – אפילו מזה רבבות שנים – וסובלנותו הגיעה זה מכבר לקצה גבול היכולת. הוא השקיף בכל מהלך של האנושות. הוא בחן את השאלה עד מתי תשתולל רשעותו של האדם, אך האדם שחושיו קהו לא מרגיש דבר. ומי אי-פעם הביט במעשיו של אלוהים? מי אי-פעם הרים את מבטו והסתכל למרחקים? מי אי-פעם הקשיב בזהירות? מי היה אי-פעם בידו של האל הכול יכול ? כל בני האדם לוקים בפחדים דמיוניים.[ב] מה הטעם בערימת חציר וקש? הדבר היחיד שהם יכולים לעשות הוא לענות את התגלמותו החיה של אלוהים עד מוות. על אף שהם רק ערימות של חציר וקש, בכל זאת יש דבר אחד שהם עושים "יותר טוב מכולם": לענות את אלוהים למוות בעודו בחיים ואז לבכות שזה "משמח את לבם של בני האדם". איזה אוסף של חיילים חסילונים ואלופים סרטנים! באופן מפתיע, בתוך הזרם הבלתי פוסק של בני האדם, הם מתמקדים באלוהים, וצרים עליו במצור בלתי חדיר. כשקנאותם בוערת בחום הולך וגובר,[ג] הם הקיפו את אלוהים בהמוניהם כך שהוא לא יוכל לזוז כלל. בידיהם הם אוחזים כלי נשק שונים, והם מביטים באלוהים כאילו היה האויב. עיניהם מלאות כעס, והם משתוקקים ל"קרוע את אלוהים לגזרים". כמה מבלבל: מדוע האדם ואלוהים הפכו לאויבים כל כך מנוגדים? האם ייתכן שיש איבה בין אלוהים החביב כל כך לבין האדם? האם ייתכן שמעשיו של אלוהים לא מועילים לאדם כלל? האם הם מזיקים לאדם? האדם לוטש עיניים באלוהים במבט יציב, בפחד עמוק שאלוהים יפרוץ את המחסום של האדם, ישוב לרקיע השלישי וישליך את האדם שוב אל הצינוק. האדם חושש מאלוהים, הוא במתח רב והוא מתפתל על הקרקע במרחק כשבידיו הוא אוחז "מקלע" המכוון אל אלוהים שבקרב בני האדם. נדמה שאם אלוהים יניד עפעף, האדם ימחה את כל כולו – את כל גופו ואת כל בגדיו – ולא ישאיר לו זכר. היחסים בין אלוהים והאדם הרוסים לבלי תיקון. האדם לא מסוגל להעלות את אלוהים על דעתו. הוא עוצם את עיניו במכוון ועושה שטויות ללא כל נכונות לראות את קיומי ולסלוח ל"משפטי". לפיכך, כשהאדם לא מצפה לכך, אני מרחף לי מכאן, ולאחר מכן לא אשווה עוד בין המרומם והשפל באדם. האנושות היא ה"חיה" העלובה ביותר, ואני לא מעוניין להתייחס אליה עוד. זה מכבר השבתי את כל חסדי בחזרה למקום שבו אני שוכן בו בשלווה. מאחר שהאדם כל כך מרדן, מדוע שהוא ייהנה עוד מחסדי רב הערך? אני לא מוכן להעניק עוד מחסדי לשווא לכוחות שעוינים אותי. ארעיף את פירותיי היקרים על עובדי האדמה של כנען שקנאים ומקבלים את שובי בברכה באמת ובתמים. אני רק רוצה שהשמיים יתקיימו לעולמים, ומעבר לכך, אני רוצה שהאדם לעולם לא יזדקן, שהשמיים והאדם יהיו לעולם במנוחה, וש"האורנים והברושים" ירוקי העד האלה תמיד ילוו את אלוהים ותמיד ילוו את השמיים בכניסה לתקופה אידיאלית יחדיו.

הברק ממזרח | דבר אלוהים | עבודה והיווכחות (9)

זה מכבר, "מסורות תרבותיות" ו"השקפות מנטליות" מבוססות מטילות צל על רוחו הטהורה והתמימה של האדם. הן תקפו את נפשו של האדם ללא "אנושיות" כהוא זה, כאילו הן נטולות כל רגש או תפיסה של "עצמי". השיטות של השדים האלה אכזריות במיוחד, ונדמה ש"חינוך" ו"טיפוח" הפכו לשיטות המסורתיות ששר השדים משתמש בהן לשחוט את האדם. באמצעות "התורה העמוקה" שלו, הוא מכסה את נפשו המכוערת לגמרי, ולובש עור של כבש כדי לזכות באמונו של האדם ואז לנצל זאת בשנתו של האדם, כדי לטרוף אותו כליל. האנושות המסכנה – איך בני האדם היו יכולים לדעת שהארץ שבה הם גדלו היא ארצו של השטן, ושזה שגידל אותם הוא למעשה אויב שפוגע בהם? אולם האדם לא מתעורר כלל. לאחר שהוא סיפק את רעבו וצימאונו, הוא מתכונן להשיב להוריו על "האדיבות" שהם הפגינו כלפיו בילדותו. כזה הוא האדם. כיום, הוא עדיין לא יודע שה"שר" שגידל אותו הוא אויבו. העולם מכוסה בעצמות המתים. השטן חוגג בשיגעון בלי הפסקה וממשיך לטרוף את בשרו ודמו של האדם ב"שאול". הוא חולק קבר עם שלדי אדם ומנסה לשווא לבלוע את שאריות הגוף המרופט של האדם. אולם האדם עדיין לא מודע לכך, והוא מעולם להתייחס אל השטן כאל אויבו, אלא שהוא משרת אותו בלב שלם. בני אדם מסואבים כאלה פשוט לא מסוגלים להכיר את אלוהים. האם קל לאלוהים להתגלם כבשר ודם ולבוא אל קרב בני האדם, כדי לבצע את כל עבודת הישועה שלו? איך ייתכן שהאדם, שכבר צלל למעמקי השאול, יוכל לעמוד בדרישותיו של אלוהים? אלוהים הדיר שינה מעיניו לילות רבים כדי לבצע את העבודה של האנושות. מלמעלה ועד למעמקים, הוא ירד אל הגיהינום שבו האדם חי כדי להעביר את ימיו עם האדם. הוא מעולם לא התלונן על מצב המחיה העלוב בקרב בני האדם ולא הוכיח את האדם על מרדנותו, אלא שהוא סובל השפלה מאין כמוה בעת שהוא מבצע את עבודתו באופן אישי. איך ייתכן שמקומו של אלוהים יהיה בגיהינום? איך ייתכן שהוא יעביר את חייו בגיהינום? אולם למען כל האנושות, וכדי שהאנושות כולה תוכל למצוא מנוח כמה שיותר מהר, אלוהים סבל השפלות ועוולות כדי לרדת ארצה, ונכנס באופן אישי ל"גיהינום" ול"שאול", אל גוב האריות, כדי להושיע את האדם. איך ייתכן שהאדם כשיר להתנגד לאלוהים? איזו סיבה יש לו להתלונן שוב על אלוהים? איך ייתכן שתהיה לו שוב עזות המצח להביט באלוהים? אלוהים משמיים ירד אל ארץ החטא הזו, המזוהמת מאין כמותה, והוא מעולם לא התמרמר או התלונן על האדם, אלא שהוא מקבל בשקט את ההרס[א] והדיכוי של האדם. הוא מעולם לא השיב לאדם על הדרישות בלתי סבירות שלו, מעולם לא דרש דרישות מוגזמות מהאדם, ומעולם לא דרש דרישות בלתי סבירות מהאדם. הוא בסך הכל עושה את כל העבודה שהאדם דורש מבלי להתלונן: הוראה, הארה, הוכחה, זיכוך במילים, הזכרה, שכנוע, ייעוץ, שיפוט וגילוי. איזה משלביו לא היה למען חייו של האדם? על אף שהוא הסיר את הסיכויים העתידיים של האדם ואת גורלו, איזה מהשלבים שאלוהים ביצע לא נועד לגורלו של האדם? איזה מהם לא היה למען להישרדותו של האדם? איזה מהם לא נועד לשחרור האדם מהסבל והדיכוי של כוחות החושך האפלים כמו הלילה? איזה מהם לא הה למען האדם? מי יכול להבין את לבו של אלוהים, שהוא כלבה של אם אוהבת? מי יכול לתפוס את לבו הנלהב של אלוהים? לבו הלהוט של אלוהים וציפיותיו המשולהבות נענו בלב קר, בעיניים אדישות וחסרות רגש, בנזיפות ועלבונות חוזרים ונשנים מצד האדם, בהערות פוגעות ובעוקצנות וזלזול. הם נענו בלעגו של האדם, בדריסתו ודחייתו, בחוסר תפיסתו, באנחתו, בהתנכרותו ובהתרחקותו, ואך ורק בהונאה, מתקפות ומרירות. מילים חמות נענו בעזות מצח ובהתרסה של אלף אצבעות מנוענעות לשלילה. אלוהים לא יכול לעשות דבר אלא לשאת זאת בראש מורכן ולשרת את בני האדם כשור מסור.[ב] כל כך הרבה פעמים, אלוהים ראה את השמש והירח; כל כך הרבה פעמים, הוא הביט בכוכבים; כל כך הרבה פעמים, הוא יצא עם שחר וחזר בשעת דמדומים, והתהפך על משכבו לנוכח ייסורים האדירים פי אלף מהכאב של עזיבתו את אביו, ולנוכח התקפות האדם ו"שבירתו" את האדם, ולנוכח "טיפולו" באדם ו"גיזומו" את האדם. ענוותו וחביונו של אלוהים נענו באמונות התפלות[ג] של האדם, בהשקפות הלא הוגנות של האדם וביחסו. האלמוניות, ההבלגה והסובלנות שלו נענו במבטו תאב הבצע של האדם. האדם מנסה להלום באלוהים ולהרוג אותו ללא נקיפות מצפות, והוא מנסה לרמוס את אלוהים. יחסו של האדם ביחסו לאלוהים הוא כזה של "פיקחות נדירה", ואלוהים, שהאדם מתעמר בו ובז לו, נרמס תחת רגליהם של רבבות בני אדם בעוד האדם עצמו עומד זקוף, כאילו הוא "מלך הארמון", כאילו הוא רוצה "לזכות לכוח אבסולוטי",[ד]"להיות במרכז העניינים מאחורי הפרגוד", להפוך את אלוהים ל"במאי מאחורי הקלעים", המצפוני והצייתן, שלא רשאי להתנגד או לגרום לבעיות. אלוהים חייב לגלם את התפקיד של "הקיסר האחרון", עליו להיות "בובה על חוט"[ה] ללא כל חירות. מעשיו של האדם בל יתוארו, ולכן איך ייתכן שהוא כשיר לבוא בדרישות כאלה ואחרות לאלוהים? איך ייתכן שהוא כשיר להציע הצעות לאלוהים? איך ייתכן שהוא כשיר לדרוש שאלוהים יאהוד את חולשתו? איך ייתכן שהוא ראוי לרחמיו של אלוהים? איך ייתכן שהוא ראוי לרוחב הלב של אלוהים פעם אחר פעם? איך ייתכן שהוא ראוי למחילתו של אלוהים פעם אחר פעם? איפה מצפונו? הוא שבר את לבו של אלוהים לפני זמן רב. הוא הותיר את לבו של אלוהים שבור לחתיכות זה מכבר. אלוהים בא אל קרב בני האדם בהתלהבות ובהתחשבות, בתקווה שהאדם ינהג בו באדיבות, ושהאדם ינהג בו ולו במעט חום. עם זאת, האדם מנחם את לבו של אלוהים לאט מאוד. כל מה שהוא קיבל הוא מתקפות מתגלגלות וגדלות ככדור שלג[ו] וייסורים. לבו של האדם יותר מדי תאב בצע; רצונו של האדם גדול מדי, הוא לעולם לא יודע שובע; האדם תמיד שובב ופזיז; הוא לעולם לא נותן לאלוהים חירות או חופש ביטוי, והוא לא מותיר לאלוהים ברירה אלא לנחול השפלה ולאפשר לאדם לתמרן אותו כאוות נפשו.

הברק ממזרח | דבר אלוהים | עבודה והיווכחות (8)

עבודה והיווכחות (8)

אמרתי כל כך הרבה פעמים שעבודתו של אלוהים באחרית הימים נועדה לשנות את רוחו של כל אדם ואדם – לשנות את נפשו של כל אדם ואדם – כך שישוקם לבו, שסבל טראומה קשה. כך תשוחרר נפשו, שרוע פגע בה באופן כה עמוק. הדבר נועד לעורר את רוחם של בני האדם, להפשיר את לבם הקפוא ולאפשר להם להשיב לעצמם את הנעורים. זה רצונו הגדול ביותר של אלוהים. הניחו בצד דיבורים על המידה שבה חייו וחוויותיו של האדם נשגבים ועמוקים. כשלבם של בני האדם יתעורר, כשהם יתעוררו מחלומם ויבינו היטב את הנזק שגרם התנין הגדול האדום כאש, עבודת כהונתו של אלוהים תושלם. היום שבו עבודתו של אלוהים תושלם הוא גם היום שבו האדם יתחיל באופן רשמי לצעוד בנתיב של אמונה נכונה באלוהים. במקביל לכך, כהונתו של אלוהים תגיע לסופה: עבודתו של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם תיגמר לגמרי, והאדם יתחיל באופן רשמי למלא את החובה שעליו לבצע – הוא ימלא את כהונתו. אלה שלבי עבודתו של אלוהים. לפיכך, עליכם לגשש בחיפוש אחר נתיב ההיווכחות שלכם על בסיס ידיעת כל הדברים האלה. זה כל מה שעליכם להבין. היווכחותו של אלוהים תשתפר רק כשיהיו שינויים במעמקי לבו, מכיוון שעבודתו של אלוהים היא ישועתו המלאה של האדם ממקום ההתקהלות הזה לשדים – האדם שנגאל, שעדיין חי תחת כוחות החושך, ואשר מעולם לא הצליח להתעורר.