דבר אלוהים | עבודה והיווכחות (4)

אילו האדם היה באמת יכול להיווכח בהתאם לעבודתה של רוח הקודש, חייו היו צומחים במהירות כמו צמח הבמבוק לאחר גשם אביבי. על פי שיעור קומתם הנוכחי של רוב בני האדם, נדמה שאף אחד לא מייחס כל חשיבות לחיים. במקום זאת, בני האדם מייחסים חשיבות לעניינים שטחיים חסרי חשיבות רבה. לחלופין, הם מתרוצצים אנא ואנה ועובדים ללא מטרה ובאקראי באופן לא ממוקד, מבלי לדעת באיזה כיוון לצעוד וקל וחומר למען מי. הם רק "מסווים את עצמם בצנעה". האמת היא שמעטים מכם יודעים מה כוונותיו של אלוהים לאחרית הימים. כמעט אף אחד מכם לא מכיר את עקבותיו של אלוהים, ואפילו פחות בני אדם מכם יודעים מה יהיה ההישג הסופי של אלוהים. עם זאת, באמצעות כוח רצונם בלבד, כולם מקבלים הטלת משמעת וטיפול מצד הזולת, כאילו הם נערכים[א] וממתינים ליום שבו הם סוף-סוף יצליחו ויוכלו להירגע. אני לא אציע אף הערה על ה"פלאים" האלה בקרב בני האדם, אך יש עניין אחד שעליכם להבין. כרגע, רוב בני האדם מתקדמים לעבר חריגות,[ב] צעדי היווכחותם כבר צועדים לקראת מבוי סתום.[ג] ייתכן שבני אדם רבים חושבים שזה גן העדן שהאדם מייחל לו וסוברים שזה מקום החירות. למעשה, זה לא נכון. אפשר לומר גם שבני האדם גבר ירדו מדרך הישר. אולם בלי קשר למעשיהם של בני האדם, אני בכל זאת רוצה לדבר על מה שהאדם צריך להיווכח בו. המעלות והחסרונות של ההמון הם לא הנושא העיקרי של הדיון הזה. אני מקווה שכל האחים והאחיות יהיו מסוגלים לקבל את דבריי באופן טהור ומדיוק ושהם לא יבינו לא נכון את כוונתי.

דבר אלוהים | עבודה והיווכחות (3)

 אלוהים הטיל דברים כה רבים על בני האנוש וכן התייחס להיווכחותם בדרכים רבות מספור. אולם מפני שאיכותם של בני האדם ירודה באופן ניכר, רבים מדברי האל לא הצליחו להכות שורש. יש מגוון סיבות לאיכות הירודה הזו, כגון השחיתות המאפיינת את החשיבה והמוסר האנושיים והיעדר חינוך ראוי; האמונות התפלות והפאודליות שכבשו באופן יסודי את לבו של האדם; אורחי חיים מסואבים ומנוונים שהחדירו רעות חולות רבות לעומקי הלב האנושי; ותפיסה שטחית של אוריינות תרבותית, כשכמעט תשעים ושמונה אחוזים מהאוכלוסייה הם חסרי אוריינות תרבותית. בנוסף, מעטים זוכים להשכלה תרבותית ברמות גבוהות יותר, כך שהלכה למעשה, אין לבני האדם שום מושג מה הכוונה במילים "אלוהים" או "רוח האל",אלא רק מחזיקים ברושם מעורפל ולא ברור אודות אלוהים המבוסס על אמונות תפלות פאודליות. לצד זאת ניתן לציין את ההשפעות הזדוניות שאלפי שנים של "רוח נשגבת של לאומנות" הותירו בעומק לבו של הלב האנושי; וכן את החשיבה הפאודלית של בני האדם הכפותים והכבולים, שאין להם אף שמץ של חירות, אף רצון לשאוף או להתמיד ואף משאת נפש להתקדם, וכך הנותרים הם במקום זאת פסיביים ורגרסיביים, ובעלי מנטליות עמוקה של עבדות; וכן הלאה. הגורמים האובייקטיביים האלה שפכו טינופת וכיעור על ההשקפה האידאולוגית, האידיאלים, המוסר והטבע של האנושות. בני האנוש, כך נדמה, חיים בעולם טרוריסטי חשוך שאף אחד מהם לא שואף להתעלות עליו, ואף אחד מהם לא חושב לעבור לעולם אידאלי. במקום זאת, הם שמחים בחלקם,[א] ומבלים את חייהם בהעמדת ילדים וגידולם, בשאיפה, בהזעה ובביצוע מטלותיהם; וכן בחלומות על משפחה נוחה ומאושרת, על אהבה זוגית, על ילדים טובים, על האושר שלהם בזקנתם כשהם יעבירו את שארית חייהם בשלווה... במשך עשרות, אלפים ורבבות של שנים עד היום, בני האדם בזבזו כך את זמנם, ואיש לא יצר חיים מושלמים. כולם מתמקדים רק בטבח הדדי בעולם החשוך הזה, במרוץ לפרסום ועושר ובמזימות זה נגד זה. מי אי-פעם חיפש את רצונו של אלוהים? מי אי-פעם נתן דעתו לעבודתו של אלוהים? כל חלקי האנושות ששקועים בהשפעת החושך הפכו לפני זמן רב לאופי האנושי, ולכן קשה למדי לבצע את עבודתו של אלוהים, ובני האדם אפילו פחות מעוניינים להקדיש תשומת לב למה שאלוהים מטיל עליהם כיום. בכל מקרה, אני סבור שלא יהיה אכפת לבני האדם אם אבטא את דברי האל, מכיוון שהדבר שאני מדבר עליו נוגע להיסטוריה של אלפי שנים. דיבור על היסטוריה פירושו דיווח עובדות, ויתרה מזאת, דיווח שערוריות שמובנות מאליהן לכל בני האדם. אם כן, מה הטעם באמירת דברים שסותרים את העובדות? אולם אני גם מאמין שבני אדם הגיוניים יתעוררו למראה הדברים האלה, וישאפו להתקדם. אלוהים מקווה שבני האנוש יכולים לחיות ולעבוד בשלווה ובסיפוק ובה-בעת להיות מסוגלים לאהוב את אלוהים. אלוהים רוצה שהאנושות כולה תזכה במנוחה. יתרה מכך, רצונו העז ביותר של אלוהים הוא שהארץ כולה תתמלא בכבודו. פשוט חבל שבני האנוש עודם בורים שטרם התעוררו. השטן השחית אותם באופן כה חמור עד שהם איבדו כל צלם אנוש. לכן החשיבה, המוסר והחינוך האנושיים מהווים קשר חשוב, והכשרה באוריינות תרבותית מהווה קשר שני, המאפשר לשפר את איכותם התרבותית של בני האנוש ולשנות את השקפתם הרוחנית.

דבר אלוהים | עבודה והיווכחות (2)

עבודה והיווכחות (2)

העבודה וההיווכחות שלכם עלובות למדי. האדם לא מייחס חשיבות לעבודה ואף מתייחס בביטול רב יותר להיווכחות. האדם לא מתייחס לדברים האלה כאל לקחים שעליו להיווכח בהם. לפיכך, בחווייתו הרוחנית, כל מה שהאדם רואה, הלכה למעשה, הוא אשליות דמיוניות. לא מוצבות לכם דרישות רבות בנוגע לחווייתכם בעבודה, אך כבני אדם שאלוהים עתיד להפוך למושלמים, עליכם ללמוד לעבוד למען אלוהים, כדי שתהיו כלבבו במהירה. לאורך העידנים, בני האדם שעשו עבודה נקראו עובדים או שליחים, ומונחים אלה מתייחסים למספר מצומצם שאלוהים השתמש בהם. עם זאת, העבודה שאני מדבר עליה כיום לא מתייחסת רק לעובדים והשליחים האלה, אלא שהיא מכוונת לכל בני האדם שאלוהים עתיד להפוך למושלמים. ייתכן שיש רבים שלא מתעניינים בכך במיוחד, אך למען ההיווכחות, מוטב לדון באמת הזאת.

דבר אלוהים | עבודה והיווכחות (1)

מאז שבני האדם עלו על דרך הישר של החיים, נותרו דברים רבים שהם עדיין לא מבינים. הם עדיין מבולבלים לגמרי לגבי עבודתו של אלוהים, ובנוגע לשאלה כמה עבודה עליהם לעשות. מצד אחד, המצב הזה נובע מהסטייה שלהם בחווייתם ומהמגבלות ביכולתם לקבל. מצד שני, המצב נובע מכך שעבודתו של אלוהים עדיין לא הביאה בני אדם לשלב הזה. לכן, העניינים הרוחניים ביותר עדיין מעורפלים לכולם. לא רק שלא ברור לכם במה עליכם להיווכח, אלא שיותר מכך, אתם לא מבינים את עבודתו של אלוהים. זה חשוב יותר מאשר החסרונות שלכם: זה פגם גדול שיש לכל בני האדם בעולם הדתי. בכך טמון הבסיס לכך שבני האדם לא מכירים את אלוהים, ולכן הפגם הזה הוא חיסרון המשותף לכל מי שמחפש את אלוהים. אף אדם מעולם לא הכיר את אלוהים, ואפילו לא ראה את פניו האמיתיים. זו הסיבה שעבודתו של אלוהים הופכת למפרכת כמו הזזת הרים או ריקון הים. כמה בני אדם הקריבו את חייהם למען עבודתו של אלוהים? כמה בני אדם סולקו משום עבודתו של אלוהים? כמה התענו עד מוות למען עבודתו? כמה מתו שלא בצדק בעיניים מלאות בדמעות של אהבה לאלוהים? כמה חוו רדיפה אכזרית ולא אנושית? העובדה שהטרגדיות האלה קורות נובעת מכך שבני האדם לא מכירים את אלוהים, הלא כן? איך ייתכן שמישהו שלא מכיר את אלוהים יעז להתייצב בפניו? איך ייתכן שמישהו שמאמין באלוהים אך רודף אותו יעז להתייצב בפניו? זה רק ליקוי של בני האדם בעולם הדת, אלא ליקוי המשותף גם להם וגם לכם. בני האדם מאמינים באלוהים מבלי להכיר אותו. זו הסיבה היחידה שהם לא יראים את אלוהים בלבם ולא מפחדים ממנו בלבם. יש אפילו כאלה שעושים לבדם את העבודה שהם רואים צורך לעשות בהוד ובהדר בתוך הזרם הזה, ועושים את עבודתו של אלוהים לפי הדרישות והרצונות הבזבזנים שלהם עצמם. בני אדם רבים מתנהגים בפראות, מבלי להעריך את אלוהים כלל אלא בציות לרצונם שלהם. האין אלה התגלמויות מושלמות של לבם האנוכי של בני האדם? הדברים האלה מבטאים את שפע ההונאה שבני האדם ניחנים בה, הלא כן? גם אם בני האדם חכמים באופן מדהים, איך ייתכן שהכישרונות שלהם יחליפו את עבודתו של אלוהים? בני האדם בהחלט יכולים לדאוג לעול של אלוהים, אך הם לא יכולים לנהוג באנוכיות רבה מדי. האם מעשיהם של בני האדם באמת אלוהיים? האם בני האדם יכולים להיות בטוחים באופן חיובי? כשבני האדם נושאים עדות על אלוהים וכשהם יורשים את כבודו, אלוהים חורג ממנהגו ומרומם אותם. איך ייתכן שהם ראויים לכך? עבודתו של אלוהים רק החלה, ודבריו רק החלו להיאמר. בשלב הזה, בני האדם מרוצים מעצמם. האין זה חיזור אחר השפלה? הבנתם מעטה בהרבה מהנחוץ. אפילו התיאורטיקן המוכשר ביותר או הנואם הרהוט ביותר לא יכולים לתאר את כל השפע של אלוהים – אתם תיכשלו בכך עוד יותר, הלא כן? מוטב שלא תחשבו שאתם שווים יותר מהשמיים, אלא שתעריכו את עצמכם כפחותים מבני האדם הרציונליים ששואפים לאהוב את אלוהים. זה הנתיב שבו אתם צריכים להיווכח: להבין שאתם נמוכים באופן משמעותי מהזולת. לשם מה אתם חושבים שאתם כל כך מרוממים? לשם מה אתם מעריכים את עצמכם עד כדי כך? במסע הארוך של החיים, צעדתם רק כמה צעדים ראשונים. כל מה שאתם רואים הוא זרועו של אלוהים, ולא אלוהים כולו. חובה עליכם לראות יותר מעבודתו של אלוהים ולגלות יותר ממה שעליכם להיווכח בו, מפני שהשתניתם מעט מדי.

שרתו כמו בני ישראל

ברק ממזרח | שרתו כמו בני ישראל

כיום, בני אדם רבים לא מתייחסים ללקחים שיש ללמוד במהלך התיאום עם אחרים. גיליתי שרבים מכם כלל לא לומדים את הלקחים במהלך התיאום עם אחרים. רובכם דבקים בהשקפות שלכם עצמכם, ובעת העבודה בכנסייה, אתם אומרים את מה שיש לכם להגיד, והזולת אומר את מה שיש לו להגיד, ואין קשר בין הדברים, ואין כל שיתוף פעולה. אתם שקועים רק בביטוי התובנות הפנימיות שלכם עצמכם, ושקועים רק בשחרור ה"עול" שיש בקרבכם, ואתם לא מחפשים חיים כלל וכלל. נדמה שאתם רק עושים את העבודה כדי לצאת ידי חובה, ותמיד מאמינים שעליכם לצעוד בדרככם שלכם, בלי קשר לזולת, ושעליכם לשתף כפי שרוח הקודש מנחה אתכם, בלי קשר לזולת. אתם לא מסוגלים לגלות את המעלות של בני אדם אחרים, ואתם לא מסוגלים לבחון את עצמכם. הדרך שלכם לקבל דברים היא בהחלט שגויה. אפשר לומר שאתם עדיין מפגינים צדקנות רבה, כאילו המחלה הישנה ההיא חזרה לסורה. אתם לא מתקשרים זה עם זה כדי להשיג פתיחות מלאה, כגון בשאלה איזו תוצאה הושגה בכך שביקרתם בכנסייה מסוימת, או בשאלה מה היה מצבכם הפנימי בתקופה האחרונה וכן הלאה – אתם פשוט לא מתקשרים כך. באופן יסודי, אין לכם נוהגים כגון ויתור על התפיסות שלכם וזניחת עצמכם. בני האדם שנמצאים בעמדת מנהיגות חושבים רק על ריענון האחים והאחיות שהם ממונים עליהן באמצעות שיתוף, והחסידים יודעים רק לעסוק בחיפוש לבדם. את לא מבינים למעשה מהו שירות ומהו שיתוף פעולה, ואתם חושבים אך ורק על השגת הרצון לאהוב את אלוהים בחזרה, על השגת הרצון להביא לידי ביטוי את הסגנון של פטרוס. אתם אפילו אומרים שבלי קשר למצבו של הזולת, אתם לא תישמעו לאלוהים בעיוורון כך או כך, ובלי קשר לטיבו של הזולת, אתם שואפים שאלוהים יהפוך אתכם למושלמים, וזה מספיק לכם. למעשה, רצונכם כלל לא מצא ביטוי ממשי במציאות. זו ההתנהגות שאתם מפגינים כיום, הלא כן? כל אחד מכם דבק בתובנות של עצמו, וכולכם רוצים להפוך למושלמים. אני רואה שאתם משרתים כבר זמן כה רב ושלא התקדמתם באופן משמעותי, ובמיוחד בלקח הזה של שיתוף פעולה בהרמוניה, לא התקדמתם כהוא זה! כשאתם נכנסים לכנסיות, כל אחד מכם מתקשר בדרכו שלו, וכל אחד אחר מכם משתף בדרכו שלו. תיאום הרמוני הוא דבר נדיר. וכך, ובני האדם שאתם אחראים עליהם נשמעים לכם אפילו יותר. במילים אחרות, אתם מבינים רק לעתים נדירות מה פירוש הדבר לשרת את אלוהים, וכיצד יש לשרת את אלוהים. אתם מבולבלים, ואתם מתייחסים ללקחים האלה כאל זוטות, עד כדי כך שבני אדם רבים לא מיישמים את ההיבט הזה של האמת, ועושים דברים רעים אפילו בכוונה תחילה. אפילו בני אדם שמשרתים כבר שנים רבות למעשה רבים זה עם זה ונאבקים זה בזה. זה שיעור קומתכם הממשי, הלא כן? אתם, בני האדם שמשרתים יחדיו מדי יום, דומים לבני ישראל, ששירתו את אלוהים עצמו ישירות בבית המקדש מדי יום. איך ייתכן שאתם, שדומים לכוהנים, לא יודעים איך לשתף פעולה ולא יודעים לשרת?

דבר אלוהים | מה אתם יודעים על אמונה?

הברק ממזרח | מה אתם יודעים על אמונה ?

באדם קיימת רק המילה הלא ודאית אמונה, אך האדם אינו יודע ממה עשויה האמונה, כל שכן מדוע יש לו אמונה. האדם מבין מעט מדי והאדם עצמו לקוי מדי; יש לו אמונה בי באופן בור וחסר דעת. על אף שאינו יודע מהי אמונה ומדוע יש לו אמונה בי, הוא ממשיך להאמין בכפייתיות. מה שאני מבקש מהאדם הוא לא רק שיפנה אלי בכפייתיות בצורה זו או שיאמין בי באופן מנותק. שכן העבודה שאני עושה היא לשם כך שהאדם יראה אותי ויכיר אותי, לא כדי שהאדם יתרשם ויראה אותי באור חדש בשל עבודתי. בעבר קיימתי אותות ופלאים רבים ועשיתי ניסים רבים. בני ישראל בעתם הראו לי הערצה רבה ורחשו כבוד רב ליכולתי יוצאת הדופן לרפא חולים ולגרש שדים. בעתם, היהודים חשבו שכוחות הריפוי שלי נשגבים ונפלאים. בזכות מעשי הללו הרבים, כולם רחשו לי כבוד, הם חשו הערצה רבה לכל כוחותיי. לכן כל מי שראו אותי עושה ניסים הלך אחריי באדיקות, כך שאלפים הקיפו אותי כדי לחזות בי מרפא חולים. קיימתי אותות ופלאים כה רבים, אך האדם ראה בי רק רופא מוכשר; דיברתי גם דברים רבים ללמד את האנשים הללו בעתם, אך הם ראו בי רק מורה הנעלה על תלמידיו! אפילו בימים אלו, לאחר שבני אדם ראו את דברי ימי עבודתי, פירושם ממשיך להיות שאני רופא מהולל המרפא את החולים ומורה לבורים. והם קבעו שאני האדון הרחום ישוע המשיח. אלו המפרשים כתבי קודש אולי התעלו על כישורי בריפוי, או יתכן אפילו שהם תלמידים שכעת התעלו על מורם, אך אנשים בעלי שם שכאלו, ששמותיהם מוכרים ברחבי העולם, מתייחסים אלי בנחיתות כרופא בלבד! מעשי רבים מהחול אשר על שפת הים, וחוכמתי רבה מזו של כל בני שלמה, אך בני האדם רואים בי רק רופא חסר חשיבות ומורה אלמוני לאדם! כמה מאמינים בי רק כדי שארפא אותם? כמה מאמינים בי רק כדי שאשתמש בכוחותיי לגרש שדים טמאים מגופיהם? וכמה מאמינים בי רק כדי לקבל שלווה ואושר ממני? כמה מאמינים בי רק כדי לדרוש ממני יותר עושר חומרי, וכמה מאמינים בי רק כדי להעביר את החיים הללו בבטחה וכדי להיות בטוחים בעולם הבא? כמה מאמינים בי רק כדי להימנע מסבל הגיהינום ולקבל ברכת שמיים? כמה מאמינים בי רק לשם נוחות זמנית אך אינם מבקשים להרוויח דבר בעולם הבא? כשהבאתי את חרוני על האדם ולקחתי את כל האושר והשלווה שהיו לו בתחילה, האדם הפך ספקני. כשנתתי לאדם את סבל הגיהינום ולקחתי ממנו את ברכות השמיים, חרפת האדם הפכה לזעם. כשהאדם ביקש ממני לרפא אותו, אך אני לא הכרתי בו וחשתי סלידה ממנו, האדם התרחק ממני וביקש את דרכי רופאי האליל והכישוף. כשלקחתי מהאדם את כל אשר דרש ממני, כולם נעלמו ללא עקבות. לפיכך, אני אומר שלאדם יש אמונה בי מכיוון שאני נותן יותר מדי חסד ויש הרבה יותר מדי להרוויח. היהודים האמינו בי בשל החסד שבי, והלכו אחרי בכל אשר הלכתי. בני האדם הבורים, בעלי הידע והניסיון המוגבלים, ביקשו רק לראות את האותות והפלאים שקיימתי. הם ראו בי את ראש בית היהודים, המסוגל לבצע את הניסים הגדולים ביותר. לפיכך, כשגירשתי שדים מבני האדם, הם דיברו בינם לבין עצמם בבלבול רב, באומרם שאני אליהו, שאני משה, שאני ראשון לנביאים, שאני הגדול ברופאים. מלבדי האומר שאני החיים, הדרך והאמת, איש לא יכול לדעת את הווייתי או את זהותי. מלבדי האומר שהשמיים הם המקום בו אבי חי, איש לא ידע שאני בן האלוהים ואלוהים עצמו. מלבדי האומר שאביא גאולה לכל בני אנוש ואפדה את האנושות, איש לא ידע שאני גואל האנושות; בני האדם הכירו אותי רק כאדם נדיב ורחום. ומלבדי שיכול להסביר הכל אודותיי, איש לא זיהה אותי ואיש לא האמין שאני בנו של האל החי. לאדם יש רק אמונה שכזו בי והוא מהתל בי בדרך זו. כיצד יוכל האדם לשאת עדות למעני כשהוא רואה אותי כך?

דבר אלוהים | האם עבודתו של אלוהים פשוטה כפי שהאדם חושב?

הברק ממזרח | האם עבודתו של אלוהים פשוטה כפי שהאדם חושב?

כבני אדם שמאמינים באלוהים, עליכם להבין שכאשר אתם מקבלים כיום את עבודתו של אלוהים באחרית הימים ואת כל העבודה של תוכניתו של אלוהים עבורכם, אלוהים למעשה מעניק לכם התעלות וישועה. כל עבודתו של אלוהים בתבל כולה התמקדה בקבוצת בני האדם הזו. אלוהים הקדיש לכם את כל מאמציו והקריב את הכול למענכם. הוא השיב לעצמו ונתן לכם את כל העבודה של רוח האל ברחבי תבל. זו הסיבה שאני אומר שאתם בני המזל. יתר על כן, הוא העביר את כבודו אליכם מעם ישראל, עמו הנבחר, כדי להגשים לגמרי את מטרת תוכניתו באמצעות קבוצת בני האדם שאתם שייכים לה. לפיכך, אתם אלה שיקבלו את ירושתו של אלוהים, ויתרה מזאת, אתם תהיו יורשי כבודו של אלוהים. אולי אתם זוכרים את המילים האלה: "כי סבלנו הקל, שהוא רק לרגע, יביא לנו כבוד עולמים גדול במאוד מאוד." בעבר, כולכם שמעתם את האמרה הזאת, אך איש מביניכם לא הבין את משמעותן האמיתית של המילים. כיום, אתם יודעים היטב את המשמעות האמיתית שהן טומנות בחובן. המילים האלה הן מה שאלוהים ישיג באחרית הימים. והן יושגו על בני האדם שהתנין הגדול האדום כאש אמלל בארץ שבה הוא שוכן. התנין הגדול האדום כאש רודף את אלוהים והוא אויבו של אלוהים, ולכן בארץ הזו, בני האדם שמאמינים באלוהים חשופים להשפלה ולרדיפה. זו הסיבה שהמילים האלה יהפכו למציאות בקרב קבוצת בני האדם שאתם שייכים לה. היות שהעבודה מתבצעת בארץ שמתנגדת לאלוהים, כל עבודתו נתקלת במחסומים יוצאי דופן, והגשמתה של רבים מדבריו מתעכבת. לפיכך, בני אדם מזוככים בזכות דברי האל. גם זה יסוד של סבל. ביצוע עבודתו של אלוהים בארצו של התנין הגדול והאדום כאש מפרך ביותר, אך דווקא באמצעות הקשיים האלה, אלוהים מבצע שלב בעבודתו שמגשים את חוכמתו ואת מעשיו המופלאים. אלוהים מנצל את ההזדמנות הזאת כדי להשלים את קבוצת בני האדם הזו. עקב הסבל, האיכות וכל הטבע השטני של בני האדם בארץ הטמאה הזו, אלוהים עושה את עבודת הטיהור והכיבוש שלו כדי לזכות בכבוד וכדי לזכות בבני האדם שנושאים עדות על מעשיו. זו המשמעות המלאה של כל הקורבנות שאלוהים הקריב למען קבוצת בני האדם הזו. כלומר אלוהים עושה את עבודת הכיבוש רק באמצעות מתנגדיו. לפיכך, רק כך כוחו האדיר של אלוהים יכול לבוא לידי ביטוי. במילים אחרות, רק תושבי הארץ הטמאה ראויים לרשת את כבודו של אלוהים, ורק זה יוכל להבליט את עוצמתו האדירה של אלוהים. זו הסיבה שאני אומר שכבודו של אלוהים מושג בארץ הטמאה ומתושביה. זה רצונו של אלוהים. הדבר דומה לשלב עבודתו של ישוע. הוא יכול היה לזכות בכבוד רק בקרב הפרושים שרדפו אותו. אלמלא הרדיפה הזו ובגידתו של יהודה איש קריות, ישוע לא היה מושם ללעג ולשמצה, ולבטח לא היה נצלב, ולפיכך הוא לעולם לא יכול היה לזכות בכבוד. בכל מקום שבו אלוהים עובד בכל עידן, ובכל מקום בו הוא עושה את עבודתו בהתגלמותו כבשר ודם, הוא זוכה בכבוד וזוכה בבני האדם שהוא מתכוון לזכות בהם. זו תוכנית העבודה של אלוהים, וזה הניהול שלו.