"לבו ורוחו של האדם מוחזקים ביד אלוהים, וכל חייו גלויים לעיני האל. בין אם אתם מאמינים בכך ובין אם לא, כל הדברים, החיים והמתים, ישתנו, יתחלפו, יתחדשו וייעלמו על פי מחשבותיו של אלוהים. כך אלוהים מושל בכל.
מתוך ""אלוהים הוא מקור חיי האדם"""
בעבר, הייתי מרבה לשמוע את אחיי ואחיותיי אומרים, "כל מה שאלוהים עושה הוא לטובה. זה כל מה שאנשים צריכים." הודיתי בכך והסכמתי לכך, אולם לא היתה לי כל הבנה בנושא מתוך חוויותיי שלי. מאוחר יותר, רכשתי מידה של הבנה דרך הסביבה שאלוהים יצר עבורי.
עבדתי בצמוד לאחות מבוגרת על נושאים כלליים. לאחר שעבדתי איתה זמן-מה, גיליתי שהיא אינה זהירה בעבודתה, ושהיא לא מקבלת את האמת. על כן, גיבשתי דעה לגביה. בהדרגה, היחסים הרגילים בנינו נחלשו – לא יכולנו להסתדר יחדיו, ולא יכולנו לעבוד יחדיו. חשתי שיחסינו הגיעו למצב זה בעיקר באשמתה, ולכן ניסיתי לחשוב על דרכים שונות לתקשר איתה, כדי שהיא תוכל להכיר את עצמה. אולם כל ניסיונותיי לתקשר איתה היו לשווא, ואף הרעו את המצב. בסופו של דבר דרכינו נפרדו, והבעיות בנינו נותרו לא
בתוך ראשי שלי שלי, תמיד חשבתי על עצמי כבעלת אנושיות טובה. חשבתי כך כי לעתים קרובות שכניי החמיאו לי בפני הוריי על היותי נבונה ועל האופן בו אני דואגת למשפחה שלנו, באומרם שאני בבת עינם של הוריי. לאחר שהתחתנתי, חמי וחמותי שיבחו אותי בפני שכנים על היותי אדיבה ועל כך שאני מתייחסת אליהם כבת אל הוריה. ביחידה שלי, המפקד שלי שיבח אותי על היותי ישרה ומוכשרת. ומאז שקיבלתי את השלב הזה בעבודת האל, הייתי צייתנית בכל הדברים שהכנסייה ביקשה ממני לעשות.
העבודה שיהוה עשה בבני ישראל ביססה בקרב האנושות את מקורו הארצי של אלוהים, את המקום הקדוש שבו היה נוכח. הוא הגביל את עבודתו לבני ישראל. בתחילה, הוא לא עבד מחוץ לישראל. הוא בחר עם מתאים כדי להגביל את היקף עבודתו. ישראל הוא המקום שבו אלוהים ברא את אדם וחווה, ומאדמת המקום הזה ברא יהוה את האדם; זהו בסיס עבודתו על פני האדמה. בני ישראל, שהם צאצאיהם של נוח ושל אדם, היו היסוד לעבודתו של יהוה על פני האדמה.
החשיבות, התכלית והשלב של עבודתו של יהוה בישראל היו תחילת עבודתו על העולם כולו, כשהוא מתרחב באופן הדרגתי לאומות אחרות ממרכז עבודתו, בישראל. זהו העיקרון שלפיו הוא עובד ברחבי התבל – לכונן דגם ואז להרחיב אותו עד שכל אנשי התבל יקבלו את בשורתו. בני ישראל הראשונים היו צאצאיו של נוח. אנשים אלה זכו רק לנשימתו של יהוה, והיו מסוגלים לטפל בצרכים הבסיסיים של החיים, אך הם לא ידעו איזה מין אל הוא יהוה, לא ידעו את רצונו עבור האדם, ועל אחת כמה וכמה לא ידעו כיצד עליהם לרחוש כבוד לאדון כל הבריאה. צאצאיו של אדם לא ידעו לאילו כללים וחוקים עליהם להישמע, ולא ידעו איזו עבודה צריכים הברואים לעשות למען הבורא. כל שידעו היה שעל הבעל להזיע ולעמול כדי לפרנס את משפחתו וכי על האישה להישמע לבעלה ולשמר את המין האנושי שברא יהוה. במילים אחרות, לעם זה היו רק נשימתו של יהוה וחייו, אך הוא לא ידע כיצד להישמע לחוקי אלוהים או כיצד להשביע את רצונו של אדון כל הבריאה. הם הבינו כה מעט. לכן אף על פי שלא הייתה כל רמאות או ערמומיות בלבם, ואף על פי שלעתים נדירות התקנאו זה בזה או הסתכסכו זה עם זה, הם לא הכירו את יהוה, אדון הבריאה, ולא הבינו אותו.
בעודו יורד אל אומת הדרקון הגדול האדום כאש, אלוהים פונה אל העולם וזה מתחיל לרעוד. האם יש מקום שבו משפט האל לא חל? או שלא חווה את הפורענות שהוא משלח? הוא מפזר זרעי אסון בכל מקום שאליו הוא מגיע, אך כך הוא מעניק ישועה ומגלה את אהבתו. אלוהים רוצה לגרום ליותר אנשים להכירו, לראותו ולכבדו. הם לא ראו אותו במשך זמן כה רב, אך עתה הוא כל כך ממשי.
פקד מא (מפקד צוות הביטחון הלאומי): אם לומר את האמת, האן לו, זה לא שאנחנו לא מבינים אנשים שמאמינים באלוהים. כמה מחבריי מאמינים באלוהים. אני יודע שהמאמינים באלוהים הם אנשים טובים שלא עושים דברים רעים. אז למה המפלגה הקומוניסטית רוצה ללכוד אתכם? זה מפני שכנסיית האל הכול יכול מתפתחת מהר מדי, ומפני שהשפעתה הולכת וגדלה. אתם עדיין ממשיכים להפיץ את דברי האל הכול יכול ולזעזע את כל הקהילה הדתית. האם בכלל ייתכן שהמפלגה הקומוניסטית לא תדכא ותגביל אתכם? את יודעת מה העניין מאחורי "תיק ה-28 במאי בצ'או-יאה, שאנדונג"? המפלגה הקומוניסטית אותתה לכל העולם שהיא מעוניינת לאסור על כנסיית האל הכול יכול ולהרוס אותה. אנשי המפלגה גם צעקו את הסיסמה: "אין להסיג את הכוחות עד שיתממש האיסור!" ומה זה מראה? זה מראה שההנהגה המרכזית החליטה לאסור ולחסל לגמרי את כל הכנסיות שפועלות בחשאי, במיוחד את כנסיית האל הכול יכול שלכם. אחרי משפט הראווה בתיק צ'או-יאה, למרות שרבים העלו שאלות מכל הסוגים לגבי התיק הזה, ואמרו שזה כנראה תיק מפוברק שהמפלגה הקומוניסטית יצרה בכוונה כדי להפליל ולהכתים את כנסיית האל הכול יכול, התיק הזה נידון בבית המשפט לעין כול. אמצעי התקשורת המשיכו לדווח על המקרה גם אחרי המשפט. אתם יכולים לפקפק ולהכחיש את תיק צ'או-יאה מה-28 במאי, אבל אין בזה טעם. כל עוד המפלגה הקומוניסטית מסוגלת לדבר ולעשות דברים מסוימים, הרבה אנשים יאמינו לה. שקרים ואלימות הם לא דבר חיובי, אבל הם אפקטיביים. זה לא העניין כאן?
1. בעידן החסד, יוחנן סלל את הדרך לישוע. הוא לא יכול היה לעשות את עבודתו של אלוהים עצמו ורק מילא את חובתו של אדם. על אף שיוחנן היה מבשרו של האדון, הוא לא יכול היה לייצג את אלוהים. הוא היה רק אדם שרוח הקודש השתמשה בו. לאחר הטבלת ישוע, "ירדה עליו רוח קודש ותבוא אליו כיונה". לאחר מכן הוא החל בעבודתו, כלומר לבצע את כהונת המשיח. זו הסיבה לכך שהוא אימץ את זהותו של אלוהים, מכיוון שהוא נבע מאלוהים. אין זה משנה מה הייתה צורת אמונתו קודם לכן – אולי היא הייתה חלשה לעתים או חזקה לעתים – אלה היו כל חייו האנושיים הרגילים לפני שהוא ביצע את כהונתו. לאחר שהוא הוטבל (נמשח), מיד היו עמו עוצמתו וכבודו של אלוהים, ולכן הוא החל לבצע את כהונתו. הוא יכול היה לבצע אותות ומופתים ולעשות נסים, היו לו עוצמה וסמכות, מכיוון שהוא עבד ישירות מטעם אלוהים עצמו. הוא עשה את עבודתה של רוח הקודש במקומה וביטא את קולה של רוח הקודש. לפיכך, הוא היה אלוהים עצמו. אין על כך עוררין. רוח הקודש השתמשה ביוחנן. הוא לא יכול היה לייצג את אלוהים והוא לא היה מסוגל לייצג את אלוהים.
כשאלוהים בא ארצה כדי להתרועע עם האנושות ולחיות איתה, הוא לא עושה זאת רק ליום או יומיים. אולי כל הזמן הזה, בני האדם הכירו את אלוהים פחות או יותר, אולי הם זכו בתובנות משמעותיות של שירות האל, ואולי הם ממולחים מאוד באמונתם באלוהים. כך או כך, בני האדם מבינים את טבעו של אלוהים באופן כזה או אחר, וההבעות של כל מיני סוגים של טבע אנושי בהחלט מגוונות. לעניות דעתי, הבעותיהם המגוונות של בני האדם ראויות לכך שאלוהים ישתמש בהן כאות ומופת, ופעילויותיהם המחשבתיות ראויות להתייחסותו. אולי זה היבט אחד שבו האנושות משתפת פעולה עם אלוהים – זהו שיתוף הפעולה של האנושות עם אלוהים בלא יודעין, ולכן ההופעה הזו בבימויו של אלוהים היא ססגונית ומלאת חיים, חיה ושופעת מאוד. אני אומר את הדברים האלה לאחיי ולאחיותיי כבמאי הכללי של המחזה הזה – כל אחד מאיתנו יכול להעיד על מחשבותינו ורגשותינו לאחר ששיחקנו בהפקה הזו ולשוחח על האופן שבו כל אחד מאיתנו חווה את חייו במחזה הזה. עדיף שנקיים סוג חדש לגמרי של סימפוזיון, כדי לפתוח את לבנו ולדבר על אמנויות התיאטרון שלנו, כדי לראות כיצד אלוהים מכוון כל אדם ואדם על מנת שבהפקה הבאה, נהיה מסוגלים לבטא רמה גבוהה יותר של האמנות שלנו, ועל מנת שכל אחד מאיתנו יגלם את תפקידו שלו במידה הרבה ביותר שניתן, מבלי לאכזב את אלוהים. אני מקווה שאחיי ואחיותיי יוכלו להתייחס לכך ברצינות – אסור שאף אחד יתעלם מכך, משום שגילום תפקיד הוא לא דבר שאפשר להשיג ביום או יומיים. זה דבר שדורש שנחווה את החיים ונעמיק אל תוך חיינו האמיתיים בטווח הארוך, ושנחווה באופן מעשי חיים מסוגים רבים ושונים. רק אז נוכל לעלות על הבמה. כולי תקווה למען אחיי ואחיותיי, ואני מאמין שאתם לא מאבדים תקווה או מתייאשים, ובלי קשר מה שאלוהים עושה, אתם כמו סיר בוער – אתם אף פעם לא מתקררים ואתם יכולים להתמיד עד הסוף, עד שעבודתו של אלוהים תתגלה לחלוטין, ועד שהמחזה שאלוהים מביים יגיע לסופו.
כיום, בני אדם רבים לא מתייחסים ללקחים שיש ללמוד במהלך התיאום עם אחרים. גיליתי שרבים מכם כלל לא לומדים את הלקחים במהלך התיאום עם אחרים. רובכם דבקים בהשקפות שלכם עצמכם, ובעת העבודה בכנסייה, אתם אומרים את מה שיש לכם להגיד, והזולת אומר את מה שיש לו להגיד, ואין קשר בין הדברים, ואין כל שיתוף פעולה. אתם שקועים רק בביטוי התובנות הפנימיות שלכם עצמכם, ושקועים רק בשחרור ה"עול" שיש בקרבכם, ואתם לא מחפשים חיים כלל וכלל. נדמה שאתם רק עושים את העבודה כדי לצאת ידי חובה, ותמיד מאמינים שעליכם לצעוד בדרככם שלכם, בלי קשר לזולת, ושעליכם לשתף כפי שרוח הקודש מנחה אתכם, בלי קשר לזולת. אתם לא מסוגלים לגלות את המעלות של בני אדם אחרים, ואתם לא מסוגלים לבחון את עצמכם. הדרך שלכם לקבל דברים היא בהחלט שגויה. אפשר לומר שאתם עדיין מפגינים צדקנות רבה, כאילו המחלה הישנה ההיא חזרה לסורה. אתם לא מתקשרים זה עם זה כדי להשיג פתיחות מלאה, כגון בשאלה איזו תוצאה הושגה בכך שביקרתם בכנסייה מסוימת, או בשאלה מה היה מצבכם הפנימי בתקופה האחרונה וכן הלאה – אתם פשוט לא מתקשרים כך. באופן יסודי, אין לכם נוהגים כגון ויתור על התפיסות שלכם וזניחת עצמכם. בני האדם שנמצאים בעמדת מנהיגות חושבים רק על ריענון האחים והאחיות שהם ממונים עליהן באמצעות שיתוף, והחסידים יודעים רק לעסוק בחיפוש לבדם. את לא מבינים למעשה מהו שירות ומהו שיתוף פעולה, ואתם חושבים אך ורק על השגת הרצון לאהוב את אלוהים בחזרה, על השגת הרצון להביא לידי ביטוי את הסגנון של פטרוס. אתם אפילו אומרים שבלי קשר למצבו של הזולת, אתם לא תישמעו לאלוהים בעיוורון כך או כך, ובלי קשר לטיבו של הזולת, אתם שואפים שאלוהים יהפוך אתכם למושלמים, וזה מספיק לכם. למעשה, רצונכם כלל לא מצא ביטוי ממשי במציאות. זו ההתנהגות שאתם מפגינים כיום, הלא כן? כל אחד מכם דבק בתובנות של עצמו, וכולכם רוצים להפוך למושלמים. אני רואה שאתם משרתים כבר זמן כה רב ושלא התקדמתם באופן משמעותי, ובמיוחד בלקח הזה של שיתוף פעולה בהרמוניה, לא התקדמתם כהוא זה! כשאתם נכנסים לכנסיות, כל אחד מכם מתקשר בדרכו שלו, וכל אחד אחר מכם משתף בדרכו שלו. תיאום הרמוני הוא דבר נדיר. וכך, ובני האדם שאתם אחראים עליהם נשמעים לכם אפילו יותר. במילים אחרות, אתם מבינים רק לעתים נדירות מה פירוש הדבר לשרת את אלוהים, וכיצד יש לשרת את אלוהים. אתם מבולבלים, ואתם מתייחסים ללקחים האלה כאל זוטות, עד כדי כך שבני אדם רבים לא מיישמים את ההיבט הזה של האמת, ועושים דברים רעים אפילו בכוונה תחילה. אפילו בני אדם שמשרתים כבר שנים רבות למעשה רבים זה עם זה ונאבקים זה בזה. זה שיעור קומתכם הממשי, הלא כן? אתם, בני האדם שמשרתים יחדיו מדי יום, דומים לבני ישראל, ששירתו את אלוהים עצמו ישירות בבית המקדש מדי יום. איך ייתכן שאתם, שדומים לכוהנים, לא יודעים איך לשתף פעולה ולא יודעים לשרת?
