עקרונות חיי הותירו אותי הרוסה

צ'נגקאי, עיר בנשי, מחוז ליאונינג

הביטוי השגור: "אנשים נחמדים מגיעים אחרונים", הוא ביטוי שמוכר לי באופן יותר מדי אישי. בעלי ואני היינו תמימים במיוחד: כאשר היה מדובר בעניינים שבהם הייתה כרוכה תועלת אישית או הפסד, לא היינו מסוג האנשים העומדים על המקח ומטרידים אחרים. כשיכולנו לשמור על איפוק, שמרנו על איפוק, כשיכולנו להיות אדיבים, גם אז עשינו כמיטב יכולתנו להיות אדיבים. כתוצאה מכך, לעתים קרובות מצאנו את עצמנו מרומים ומנוצלים לרעה על ידי אחרים. זה ממש נראה שבחיים "אנשים נחמדים מגיעים אחרונים" – אם אתה טוב לב מדי, אם אתה אדיב וצנוע מדי בהתנהלותך, סביר שירמו אותך. כשמחשבות אלה בראשי, החלטתי שלא אפקיר את עצמי לניצול ולא אחיה עוד בתסכול: בעניינים עתידיים ובהתייחסותי לאחרים, נשבעתי שלא אהיה אדיבה מדי. גם לאחר שקיבלתי את עבודתו של אלוהים, עדיין החלתי עיקרון זה בהתנהגותי ובהתערותי עם אחרים.

במקרה מסוים, עבדתי עם אחת האחיות ומילאנו את חובותינו. אחות זו הצביעה לעתים קרובות על ליקויים ופגמים שבי; הייתה לי הרגשה שהיא מצרה את צעדיי בכל דרך אפשרית. תחילה חשבתי: אין זה פשוט להיות לבד הרחק מהבית; נסי להבליג. אך מאוחר יותר, לאחר שהביקורות שהטיחה בי האחות היו בלתי מתפשרות בעליל, חזרתי לחשוב לבסוף על אותו ביטוי: "אנשים נחמדים מגיעים אחרונים". עלה על דעתי שהאחות כנראה זיהתה שהייתי אדיבה מדי ולכן הייתי מטרה נוחה, והחליטה להקשות עליי דרך היטפלות לדברים קטנוניים וחסרי חשיבות. החלטתי שאין בכוונתי להיות עוד אדיבה או להבליג על התנהגותה, לכן גייסתי את כל האנרגיה שדיכאתי בתוכי ושחררתי את חרצובות לשוני בדברי תוכחה, בעוצמות שלא הכרתי. עצרתי רק כאשר האחות לא העזה לומר כל מילה נוספת. מאוחר יותר ביקשה ממני האחות לשוחח אתה, ואמרה לי שהיא אכן הבחינה שהיא דיברה אליי ופעלה בצורה בלתי אנושית ושהיא מקווה שאוכל לסלוח לה. היא גם אמרה שאלוהים תיאם מצב זה ושהוא נעזר בי כדרך לטפל בה. כששמעתי זאת, כל כך שמחתי עד שהרגשתי כמו איזה רמטכ"ל החוזר עטור ניצחונות משדה הקרב. יתרה מכך, הייתי אפילו יותר משוכנעת שקיים ערך רב לביטוי: "אנשים נחמדים מגיעים אחרונים."

רק לאחרונה, כשקראתי את "100 אקסיומות השטן שעליהן מסתמכים בני אדם מושחתים כדי להתקיים" שפורסם על ידי הכנסייה, ראיתי פסוק בזו הלשון: "'אנשים נחמדים מגיעים אחרונים.' … האנושות הושחתה על ידי השטן במשך אלפי שנים וישנן טענות שווא רבות שבהן משתמש השטן כדי לשטוף את מוחם של בני האדם. כאן מובאת תמצית של 100 טענות שווא שהאנושות מעריכה כאמרות שפר יקרות שיש לחיות לפיהן. טענות שווא אלה כבר השתרשו ברבדים העמוקים ביותר בלב האדם. אם בני האדם אינם מצוידים באמיתות, הם מתקשים לחשוף את אופיין האמיתי של טענות השווא האלה. אם בני האדם ימשיכו להחזיק בטענות השווא של השטן כאמרות שפר וכעקרונות לחיים, האנושות המושחתת לעולם לא תזכה בישועה." לאחר שקראתי פסוק זה מהשיתוף, הכתה בי פתאום הבנה, כאילו התעוררתי מחלום ממושך: הביטוי "אנשים נחמדים מגיעים אחרונים" הוא טענת שווא שנוצרה בידי השטן כדי להטיף לאנושות ולהשחית אותה. אלוהים מבקש שבהתערויות שלנו עם אחרים, נקפיד לקבל את האחר, להיות סבלניים, סובלניים וסלחניים. עלינו להתחשב, לכבד ולאהוב את האחר. בניגוד לכך, עקרון החיים של השטן, "אנשים נחמדים מגיעים אחרונים", מרחיק אותנו בערמומיות מהטוב לעבר הרע, מלמד אותנו לא להיות אדיבים או פייסניים מדי בהתנהלות שלנו עם אחרים. כדי להגן על עצמנו, עלינו לפעול על פי "עין תחת עין, שן תחת שן", עלינו ללמוד להיות קשוחים, אכזריים ורעים. הבנתי שהביטוי: "אנשים נחמדים מגיעים אחרונים" מייצג טענת שווא, שהיא ההפך הגמור מהאמת – זהו היגיון השטן, זה שייך לשליליות של השטן, זהו רעל של התנין הגדול האדום כאש. השטן פועל באמצעות "תאוריות" מטעות אלה, כדי לשטוף את מוחם של בני האדם ולגרום להם לרקום מזימות אלה נגד אלה, לרצוח בדם קר, להיות מעורבים בתחרות עיקשת ואינסופית, ולא להיכנע עד שיאבדו את כל אנושיותם. באופן זה הופכים בני האדם למושחתים כמו השטן עצמו, לקרבנות שייקברו יחד אתו, והשטן משיג את מטרתו – להשחית ולכלות את כל האנושות. לא יכולתי לראות דרך האשליה והתייחסתי לביטוי "אנשים נחמדים מגיעים אחרונים" כאל אמת שיש לקבלה ולכבדה. חשבתי שאסור לי להיות נעימה או אדיבה מדי, ושלהיות סבלנית או סובלנית בהתנהלותי עם אחרים היא דרכם של טיפשים ובורים, שרק תשאיר אותי פגיעה לרמייה ולניצול לרעה. מכיוון שתמיד התייחסתי לטענת שווא זו כאמרת שפר שיש לחיות לפיה, כאשר האחות הצביעה על הליקויים שלי כדי לעזור לי לזהות אותם ולהשתפר, לא רק שלא קיבלתי את הערותיה, אלא למעשה חשבתי שהיא מתעמרת בי ונטפלת לפרטים חסרי חשיבות. כתוצאה מכך, שחררתי את החיה שבי, ופעלתי כמו שד. גם כאשר האחות השפילה את עצמה והתנצלה בפניי, עדיין לא הגעתי לתובנות לגבי עצמי ולא הרגשתי נבוכה, אלא ישבתי שם מרוצה מאוד, במחשבה שסוף סוף הבסתי את האחות, מפני שהייתי תקועה באמרת השפר: "אנשים נחמדים מגיעים אחרונים". לאחר ש"זכיתי בניצחון הזה", הייתי אף יותר נרגשת לשבח ולהלל את האקסיומה של השטן. איזו שטות, כמה מגוחכת הייתי! קלטתי את הדברים בדיוק בצורה ההפוכה, החלפתי את הטוב ברע; פשוט לא יכולתי להישאר שקולה! העבודה הסופית של אלוהים היא לנקות את רעל השטן מעל האנושות, ולהשתמש באמת כדי לשנות את טבעה המושחת של האנושות. אולם במקרה שלי, לא חיפשתי אחר האמת ולא שאפתי לבדוק אם הרעל של השטן מקנן בתוכי, וגם לא נהגתי בדרך האמת כדי להשתנות. במקום זאת, נאחזתי בטענות השווא של השטן ודחיתי את האמת. לו הייתי ממשיכה בדרך זו, בשום פנים ואופן לא הייתי מתחילה להבין את עצמי. לעולם לא הייתי זוכה באמת ומצליחה לבצע שינוי בטבע שלי. בסופו של דבר, הייתי מושמדת על ידי אלוהים, בדיוק כגורלו של השטן.

תודה לך אלוהים על נאורותך והארתך, שאפשרו לי להבחין בכך שהאקסיומה של השטן: "אנשים נחמדים מגיעים אחרונים" אינה אלא טענת שווא, שבה משתמש השטן כדי לשטוף את מוחות האנושות ולהשחית אותה. האנושות המושחתת משתמשת ביטוי הזה כתירוץ וככלי, כדי שבני האדם ימשיכו לחתור זה כנגד זה. הביטוי עומד בסתירה לאמת, ויש בו רק כדי להשחית ולהרוס את האנושות. אם אדם משיג הזנה מתוך רעל השטן, אם הוא פועל בהתאם לאקסיומות השטן, הוא יהפוך להיות מושחת ורע יותר. הוא יהיה פחות ופחות אנושי ויותר מנוגד לאלוהים, מרוחק מאלוהים. הוא לעולם לא יזכה בישועת האל. האל הכול יכול, אני נשבעת להקדיש את כל מאמציי לדבריך ולחיפושי אחר האמת, כדי שאוכל לזהות בתוכי את הסוגים השונים של ארס השטן, לזנוח את טענות השווא של השטן, ולא לפעול עוד על פי האקסיומות של השטן. אני נשבעת לעשות כרצונך בכל דבר ולפעול על פי דבריך, כך שדבריך ישתרשו עמוק בלבי ויהפכו להיות האקסיומות שעל פיהן אנהג, אמות המידה שעל פיהן אמדוד את עצמי. תן לי לחיות בתאימות מלאה לדבריך.