3. דו-שיח בין השטן ליהוה אלוהים
(איוב א' 6-11) ויהי היום – ויבֹאו בני האלֹהים, להתיצב על-יהוה; ויבוא גם-השטן, בתוכם. ויאמר יהוה אל-השטן, מאין תבא; ויען השטן את-יהוה, ויאמר, משוט בארץ, ומהתהלך בה. ויאמר יהוה אל-השטן, השמת לבך על-עבדי איוב: כי אין כמהו בארץ, איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע. ויען השטן את-יהוה, ויאמר: החנם, ירא איוב אלֹהים. הלא-את (אתה) שכת בעדו ובעד-ביתו, ובעד כל-אשר-לו – מסביב: מעשה ידיו ברכת, ומקנהו פרץ בארץ. ואולם שלח-נא ידך, וגע בכל-אשר-לו – אם-לא על-פניך, יברכך.