"לבו ורוחו של האדם מוחזקים ביד אלוהים, וכל חייו גלויים לעיני האל. בין אם אתם מאמינים בכך ובין אם לא, כל הדברים, החיים והמתים, ישתנו, יתחלפו, יתחדשו וייעלמו על פי מחשבותיו של אלוהים. כך אלוהים מושל בכל.
מתוך ""אלוהים הוא מקור חיי האדם"""
דרך החיים | 'איש אינו יכול לשנות את העובדה שאלוהים מחזיק בריבונות על הגורל האנושי' (דקלום על במה)
האל הכול יכול אומר, "סמכותו של אלוהים היא בכול מקום, בכול שעה, בכול רגע. אילו השמיים והארץ היו חולפים מן העולם, סמכותו לא היתה חולפת לעולם, כי הוא אלוהים עצמו, הוא בעל הסמכות הייחודית, וסמכותו אינה מוגבלת על ידי בני אדם, אירועים או דברים, על ידי המרחב או הגיאוגרפיה. אלוהים מפעיל את סמכותו בכול עת, מראה את כוחו, ממשיך בעבודת הניהול שלו כתמיד. הוא שולט בכול הדברים בכול עת, מקיים את כול הדברים, מתזמר את כול הדברים, כפי שעשה תמיד. איש אינו יכול לשנות זאת. זוהי עובדה. זוהי האמת הבלתי משתנה מזה עידן ועידנים!"
בכל פעם שהברק ממזרח מוזכר, אחים ואחיות רבים לאמונה באל משתוממים: מדוע זה שככל שהקהילה הדתית ככללה מתנוונת ונעשית שוממה יותר, וככל שכל פלג מסתגר ונעשה שמרני יותר בגינוי ונידוי של הברק ממזרח, לא רק שהברק ממזרח אינו דועך ונעשה שומם, אלא הוא גואה כמו גלים בלתי עצירים ושוטף את כל סין היבשתית? כעת שהוא התפשט אף מעבר לגבולות סין אל ארצות ואזורים זרים, כשהוא מתקבל על ידי יותר ויותר אנשים ברחבי העולם? לנוכח עובדה זו, אנשים דתיים תמהים לחלוטין, בעוד שלמעשה הסיבה לכך די פשוטה: מה שכל הזרמים הדתיים מכנים הברק ממזרח הוא ישוע המושיע ששב באחרית הימים, רכוב על גבי "ענן לבן" בעת ירידתו מן השמיים. זהו אלוהים עצמו שהתגלם שוב כבשר ודם, והוא אמיתי וממשי! האל הכול יכול, המשיח של אחרית הימים, מביא איתו את עבודת המשפט המשנה את טבעו של האדם ומטהרת אותו, כך שהאנושות תוכל להשיג את הישועה ולבוא לידי שלמות. האל הכול יכול מבטא את כל האמיתות המטהרות את האנושות, מושיעות אותה ומביאות אותה לידי שלמות. בשל כך, אפילו אם כל זרם דתי בעולם כולו מתנגד לאל שהתגלם כבשר ודם באחרית הימים, תוקף אותו, רודף אותו, מחלל את שמו ומגנה אותו, אין אף אדם או כוח המסוגלים לחסום או לדכא את שהוא מבקש להשיג. סמכותו של אלוהים, עוצמתו, כול-יכולתו וחוכמתו הם מעל לכל כוח של השטן.
סרט מלא 2018 'עזבו את כתבי הקודש' | חשיפת הקשר שבין כתבי הקודש לאלוהים
וואנג יו היתה דרשנית בכנסייה ביתית בסין. היא נשאה דרשות ורעתה את הכנסייה למען האל מכל הלב והנשמה, אך ככל שהתרוקנה הכנסייה שלה יותר ויותר, כך איכלה אותה החרדה, והיא לא יכלה לעשות דבר בנדון. אבודה בסבלה ואובדת עצות, למרבה מזלה היא קיבלה בסופו של דבר את בשורת המלכות של האל הכול יכול. כשהיא נהנתה מהאספקה השופעת של דבר האל, היא היתה מודעת לגדולת ישועתו של אלוהים – דבר שהדגיש בעיניה אף יותר את האומללות וחוסר האונים של מי שמאבד את דאגתו של אלוהים ושוקע באפילה. על כן, היא החליטה להפיץ את בשורת מלכותו של אלוהים. ...
מהי ישועה? המאמינים בישוע אדוננו חושבים שאם הם מתפללים בכנות לאלוהים, מתוודים על חטאיהם ומכים על חטא, יימחלו להם חטאיהם והם יזכו בישועה; ושכאשר ישוע יבוא, הם יינשאו ישירות אל מלכות השמיים. עם זאת, האם הישועה היא אכן כה פשוטה?
רוב המאמינים בישוע אדוננו המשיח שומעים על הברק ממזרח מהכמרים, הבכירים או הדרשנים שהם מכירים, אך למעשה איש אינו יודע מהו מקורו של הברק ממזרח. כשמדובר במקורו של הברק ממזרח, לכל אחד דעה משלו: יש המאמינים שמדובר רק בפלג חדש בנצרות, בעוד אחרים מגנים זאת כ"כפירה" או כ"כת מרושעת". אנשים מחזיקים ברעיונות המופרכים הללו מפני שאינם מכירים את עבודתו של אלוהים.
עבודתו של אלוהים לעולם מתקדמת. האדם אינו מזהה את העיקרון לפיו עבודתו של אלוהים היא תמיד חדשה ולעולם אינה ישנה, ואינו מבין שמטרת עבודתו של אלוהים היא להושיע את האדם. יתרה מזאת, לאדם טבע שטני יהיר ועקשן. לכן בכל פעם שאלוהים מתחיל בעבודה חדשה, הוא תמיד נתקל בחילול הקודש, ברדיפות ובהאשמות מצד העולם הדתי הנצמד בעקשנות לדרכים הישנות. על ראשם של אלו המקבלים את עבודתו החדשה של אלוהים ומפיצים את דרך האמת נערמות האשמות חסרות שחר מסוגים שונים, והם זוכים לשמות גנאי. בברית החדשה שבכתבי הקודש מתועדת האמת הזאת: כדי להציל את בני האדם מסכנת הענישה שרבצה עליהם כי לא השכילו לשמור על החוק, אלוהים התגלם כבשר ודם והחל במלאכת הגאולה בעידן החסד. באותם ימים, כאשר ישוע אדוננו עשה את עבודתו ביהודה וחולל ניסים רבים – ריפא חולים וגירש שדים – הוא הרעיף שפע של חסדים על בני האדם והביע אמיתות רבות. הוא עשה מספיק כדי להוכיח שהוא היה באמת ובתמים אלוהים עצמו, שהוא היה המשיח כפי שנאמר בנבואות. אך הכוהנים הגדולים, הסופרים והפרושים היהודיים לא האמינו שהוא היה המשיח שלו הם המתינו מזה זמן רב. לכן הם השמיצו אותו, שפטו אותו לכף חובה והוקיעו את עבודתו של ישוע אדוננו בטענה שהיא "כפירה" וכי מדובר ב"כת". ישוע אדוננו גדל בנצרת ושם החל בעבודתו, ומשום כך העניקו לו ולכל חסידיו את הכינוי "כת הנוצרים", והאשימו את השליח פאולוס בכך שהוא מנהיג הכת (ראה מעשי השליחים כ"ד 5). מה אנו למדים מכך? אחינו ואחיותינו המאמינים באלוהים יודעים שעבודתו של ישוע אדוננו ביהודה נעשתה אך ורק בהתאם לתוכנית הניהול של אלוהים עצמו, ומטרתה הייתה לפתוח בעידן החסד ולהתחיל בעבודה החדשה של גאולת האדם.
לי צ'ונגמין היה מבכירי כנסייה בסיאול, דרום קוריאה. הוא שירת במסירות את אלוהים במשך יותר מעשרים שנה, והתמקד לחלוטין בלימוד כתבי הקודש. כדוגמת מנהיגי הדת שלו, הוא חשב שלהאמין באלוהים פירושו להאמין בכתבי הקודש, ושאמונה בכתבי הקודש היא בדיוק אותו הדבר כמו אמונה באלוהים. הוא האמין שכל עוד הוא דבק בכתבי הקודש, הוא יילקח אל מלכות השמיים. תפיסות אילו הגבילו אותו כמו אזיקים, ומנעו ממנו ללכת בעקבות אלוהים ולהאמין בו. כתוצאה מכך, לי צ'ונגמין אף פעם לא חשב לבדוק את עבודת האל הכול יכול באחרית הימים...
בטבעו של אלוהים, כלולים אהבתו ונחמתו לאנושות, גם שנאתו והבנתו היסודית בנוגע לאנושות. טבעו של אלוהים, טבעו של אלוהים הוא תכונה של שליט כל יציר חי, או של אדון כל המעשים. טבעו של אלוהים מייצג כבוד, עוצמה ואצילות, מייצג גדולה ועליונות. טבעו של אלוהים. אלוהים הוא לעד נעלה ומכובד, והאדם, לעד שפל וחסר כל ערך. האל מקדיש עצמו לעד עבור האדם, אך האדם תמיד לוקח, ופועל עבור עצמו. טבעו של אלוהים הוא הסמל של הסמכות, של כל הצודק, וכל היפה וכל הטוב. טבעו של אלוהים מסמל הוא כי האל לא ידוכא או יותקף על ידי האפלה או כל כוח עוין. אף יציר לא יוכל או יורשה לפגוע בו. טבעו של אלוהים הוא סמל העוצמה העליונה. טבעו של אלוהים. איש לא רשאי או יכול להפריע לעבודתו או לטבעו. עמל הוא לעד למען הישרדות האנושות, ועדיין האדם אינו נותן דבר לאור או לצדק.
