Hebrew Movie | God’s Warning in the Last Days “העיר תיחרב”

סרטים נוצריים | Hebrew Movie | God’s Warning in the Last Days “העיר תיחרב”

צ'נג הואיז היא שותפה לעבודה בכנסייה ביתית בסין. היא מאמינה באלוהים מזה שנים רבות, ועובדת אותו בהתלהבות ללא סייג. היא נושאת בתחומי אחריות רבים בעבודתה למען הכנסייה, והיא מלאת חמלה כלפי אחיה ואחיותיה. ככל שיותר ויותר חברים נטשו את הכנסייה שלה מיום ליום, גילויי רשע בכנסייה שלה נעשו תכופים יותר ויותר. הכומר הציע בהתלהבות רבה שהכנסייה תקים מפעל, והוביל את חסידיה בדרך שייעודה עשיית עושר. הוא גם שכנע אותם להצטרף לכנסיית שלוש הישויות (the Three-Self Church), כדי שיוכלו לקבל עזרה מהממשלה הקומוניסטית בסין. הדבר עורר ויכוח סוער. הכומר פעל בעיקשות לקידום האינטרסים הפרטיים שלו ופילג את הכנסייה ללא כל היסוס בהובילו את המאמינים בדרך הלא נכונה. צ'נג הואיז וכמה אחרים נאחזו בדרכו של האל והתנגדו בתוקף להפיכתה של הכנסייה למפעל ולהצטרפות לכנסיית שלוש הישויות. הגם שזקני הכנסייה אמרו כי הם מתנגדים לכך, הם עשו זאת רק כדי להגן על מעמדם ועל פרנסתם. הכומר והזקנים נשאו סודות בליבותיהם והיו לכודים בסכסוכים בלתי פוסקים למען פרסומם וכדי להפיק רווחים, לוחמים זה בזה מתוך קנאה. למרות זאת, כאשר הם הבחינו שרוב הכבשים הטובים והכבשים שהנהיגו את הכנסייה חקרו את הברק ממזרח ועברו לכנסיית האל הכול יכול בזה אחר זה, הם איחדו כוחות עם הממשלה הקומוניסטית הסינית, נלחמו כדי לדכא את הברק ממזרח, מנעו מן המאמינים לבוא וללמוד את הברק ממזרח והפצירו בחסידיהם לדווח על הברק ממזרח למשטרה. הם הציגו דוגמא אישית בכך שדיווחו והביאו למעצרם של האחים והאחיות שנשאו דרשות בדבר בשורת המלכות. צ'נג הואיז ואחרים ראו כי הכומר והזקנים סטו מדרך האלוהים לפני זמן רב, וכי הכנסייה כבר איבדה את עבודתה של רוח הקודש והידרדרה לכדי מקום דתי הדומה לבבל הגדולה, מקום שאלוהים קילל וגינה. בשל כך, הם החליטו לחקור את הברק ממזרח כדי לחפש אחר הופעתו של אלוהים ועבודתו. לאחר דיונים מלאי להט עם המטיפים מכנסיית האל הכול יכול, צ'נג הואיז והאחרים החלו בסופו של דבר להבין בבירור כי מנהיגי העולם הדתי מתנגדים לאלוהים במהותו, וכי הסיבה להידרדרות העולם הדתי מיום ליום, עד כדי התקרבות לחורבנו, היא שהכמרים והזקנים שבעולם הדתי, הגם שהם מסוגלים להסביר את כתבי הקודש ולייחס לכתבי הקודש מעמד רם ונישא, עושים זאת רק למען מעמדם ופרנסתם. הם מבלבלים את צאן מרעיתם ומפילים אותם בפח. הם אינם מלאי הערכה לאלוהים ואינם מעידים עליו – הם אינם מבינים את אלוהים כלל. באחרית הימים, כאשר האל הכול יכול מופיע בהתגלמותו ועושה את עבודתו, הם מתנגדים לו ללא כל נקיפות מצפון; הם מגנים את עבודתו של אלוהים אפילו עד כדי איחוד כוחות עם הממשלה הקומוניסטית הסינית לצורך עצירת מאמינים. די בכך כדי להוכיח כי טבעם הוא שטני, טבע השונא את האמת ואת אלוהים. הם הפרושים של ימינו, המתחזים לבעלי מידות טובות – צוררי משיח המכחישים כי אלוהים התגלם בבשר ודם. העולם הדתי כולו כבר הפך למעוז של צוררי המשיח, אויביו של אלוהים. אין ולו צל של ספק שאלוהים יקלל ויעניש אותם. צ'נג הואיז ואחרים הצליחו בסופו של דבר להבחין במהותם של מנהיגי העולם הדתי – מהות של צוררי משיח. הם סייעו למאמינים להשתחרר מן הבלבול שמשרים הפרושים ומשליטתם, לברוח ללא היסוס מבבל, העיר שתיהפך...

עוד

הממתין לשובו של ישוע האדון

כנסיית האל הכול יכול - הבשורה של ממלכת השמים

הברק ממזרח | דבר אלוהים | עבודה והיווכחות (10)

אין תקדים לכך שהאנושות התקדמה כל כך. עבודתו של אלוהים והיווכחותו של האדם מתקדמות כאיש אחד, ולפיכך, גם עבודתו של אלוהים נמצאת במעמד רם שלא היה דומה לו. היווכחותו של האדם עד כה היא פלא שהאדם מעולם לא העלה בדעתו. עבודתו של אלוהים הגיעה לשיאה, וכתוצאה מכך, "היווכחותו" של האדם[א] גם היא הגיעה לנקודה הגבוהה ביותר שלה. אלוהים הנמיך את עצמו ככל האפשר, והוא מעולם לא מחה בפני האנושות או בפני כל הדברים שבתבל. לעומת זאת, האדם ניצב על ראשו של אלוהים ומדכא אותו בדרך לפסגה. הכל הגיע לשיאו – הגיע הרגע שבו יופיע הצדק. מדוע להניח לקדרות לכסות את הארץ ולהניח לחושך להסוות את כל בני האדם? אלוהים משקיף מזה כמה אלפי שנים – אפילו מזה רבבות שנים – וסובלנותו הגיעה זה מכבר לקצה גבול היכולת. הוא השקיף בכל מהלך של האנושות. הוא בחן את השאלה עד מתי תשתולל רשעותו של האדם, אך האדם שחושיו קהו לא מרגיש דבר. ומי אי-פעם הביט במעשיו של אלוהים? מי אי-פעם הרים את מבטו והסתכל למרחקים? מי אי-פעם הקשיב בזהירות? מי היה אי-פעם בידו של האל הכול יכול ? כל בני האדם לוקים בפחדים דמיוניים.[ב] מה הטעם בערימת חציר וקש? הדבר היחיד שהם יכולים לעשות הוא לענות את התגלמותו החיה של אלוהים עד מוות. על אף שהם רק ערימות של חציר וקש, בכל זאת יש דבר אחד שהם עושים "יותר טוב מכולם": לענות את אלוהים למוות בעודו בחיים ואז לבכות שזה "משמח את לבם של בני האדם". איזה אוסף של חיילים חסילונים ואלופים סרטנים! באופן מפתיע, בתוך הזרם הבלתי פוסק של בני האדם, הם מתמקדים באלוהים, וצרים עליו במצור בלתי חדיר. כשקנאותם בוערת בחום הולך וגובר,[ג] הם הקיפו את אלוהים בהמוניהם כך שהוא לא יוכל לזוז כלל. בידיהם הם אוחזים כלי נשק שונים, והם מביטים באלוהים כאילו היה האויב. עיניהם מלאות כעס, והם משתוקקים ל"קרוע את אלוהים לגזרים". כמה מבלבל: מדוע האדם ואלוהים הפכו לאויבים כל כך מנוגדים? האם ייתכן שיש איבה בין אלוהים החביב כל כך לבין האדם? האם ייתכן שמעשיו של אלוהים לא מועילים לאדם כלל? האם הם מזיקים לאדם? האדם לוטש עיניים באלוהים במבט יציב, בפחד עמוק שאלוהים יפרוץ את המחסום של האדם, ישוב לרקיע השלישי וישליך את האדם שוב אל הצינוק. האדם חושש מאלוהים, הוא במתח רב והוא מתפתל על הקרקע במרחק כשבידיו הוא אוחז "מקלע" המכוון אל אלוהים שבקרב בני האדם. נדמה שאם אלוהים יניד עפעף, האדם ימחה את כל כולו – את כל גופו ואת כל בגדיו – ולא ישאיר לו זכר. היחסים בין אלוהים והאדם הרוסים לבלי תיקון. האדם לא מסוגל להעלות את אלוהים על דעתו. הוא עוצם את עיניו במכוון ועושה שטויות ללא כל נכונות לראות את קיומי ולסלוח ל"משפטי". לפיכך, כשהאדם לא מצפה לכך, אני מרחף לי מכאן, ולאחר מכן לא אשווה עוד בין המרומם והשפל באדם. האנושות היא ה"חיה" העלובה ביותר, ואני לא מעוניין להתייחס אליה עוד. זה מכבר השבתי את כל חסדי בחזרה למקום שבו אני שוכן בו בשלווה. מאחר שהאדם כל כך מרדן, מדוע שהוא ייהנה עוד מחסדי רב הערך? אני לא מוכן להעניק עוד מחסדי לשווא לכוחות שעוינים אותי. ארעיף את פירותיי היקרים על עובדי האדמה של כנען שקנאים ומקבלים את שובי בברכה באמת ובתמים. אני רק רוצה שהשמיים יתקיימו לעולמים, ומעבר לכך, אני רוצה שהאדם לעולם לא יזדקן, שהשמיים והאדם יהיו לעולם במנוחה, וש"האורנים והברושים" ירוקי העד האלה תמיד ילוו את אלוהים ותמיד ילוו את השמיים בכניסה לתקופה אידיאלית יחדיו.

הברק ממזרח | דבר אלוהים | עבודה והיווכחות (9)

זה מכבר, "מסורות תרבותיות" ו"השקפות מנטליות" מבוססות מטילות צל על רוחו הטהורה והתמימה של האדם. הן תקפו את נפשו של האדם ללא "אנושיות" כהוא זה, כאילו הן נטולות כל רגש או תפיסה של "עצמי". השיטות של השדים האלה אכזריות במיוחד, ונדמה ש"חינוך" ו"טיפוח" הפכו לשיטות המסורתיות ששר השדים משתמש בהן לשחוט את האדם. באמצעות "התורה העמוקה" שלו, הוא מכסה את נפשו המכוערת לגמרי, ולובש עור של כבש כדי לזכות באמונו של האדם ואז לנצל זאת בשנתו של האדם, כדי לטרוף אותו כליל. האנושות המסכנה – איך בני האדם היו יכולים לדעת שהארץ שבה הם גדלו היא ארצו של השטן, ושזה שגידל אותם הוא למעשה אויב שפוגע בהם? אולם האדם לא מתעורר כלל. לאחר שהוא סיפק את רעבו וצימאונו, הוא מתכונן להשיב להוריו על "האדיבות" שהם הפגינו כלפיו בילדותו. כזה הוא האדם. כיום, הוא עדיין לא יודע שה"שר" שגידל אותו הוא אויבו. העולם מכוסה בעצמות המתים. השטן חוגג בשיגעון בלי הפסקה וממשיך לטרוף את בשרו ודמו של האדם ב"שאול". הוא חולק קבר עם שלדי אדם ומנסה לשווא לבלוע את שאריות הגוף המרופט של האדם. אולם האדם עדיין לא מודע לכך, והוא מעולם להתייחס אל השטן כאל אויבו, אלא שהוא משרת אותו בלב שלם. בני אדם מסואבים כאלה פשוט לא מסוגלים להכיר את אלוהים. האם קל לאלוהים להתגלם כבשר ודם ולבוא אל קרב בני האדם, כדי לבצע את כל עבודת הישועה שלו? איך ייתכן שהאדם, שכבר צלל למעמקי השאול, יוכל לעמוד בדרישותיו של אלוהים? אלוהים הדיר שינה מעיניו לילות רבים כדי לבצע את העבודה של האנושות. מלמעלה ועד למעמקים, הוא ירד אל הגיהינום שבו האדם חי כדי להעביר את ימיו עם האדם. הוא מעולם לא התלונן על מצב המחיה העלוב בקרב בני האדם ולא הוכיח את האדם על מרדנותו, אלא שהוא סובל השפלה מאין כמוה בעת שהוא מבצע את עבודתו באופן אישי. איך ייתכן שמקומו של אלוהים יהיה בגיהינום? איך ייתכן שהוא יעביר את חייו בגיהינום? אולם למען כל האנושות, וכדי שהאנושות כולה תוכל למצוא מנוח כמה שיותר מהר, אלוהים סבל השפלות ועוולות כדי לרדת ארצה, ונכנס באופן אישי ל"גיהינום" ול"שאול", אל גוב האריות, כדי להושיע את האדם. איך ייתכן שהאדם כשיר להתנגד לאלוהים? איזו סיבה יש לו להתלונן שוב על אלוהים? איך ייתכן שתהיה לו שוב עזות המצח להביט באלוהים? אלוהים משמיים ירד אל ארץ החטא הזו, המזוהמת מאין כמותה, והוא מעולם לא התמרמר או התלונן על האדם, אלא שהוא מקבל בשקט את ההרס[א] והדיכוי של האדם. הוא מעולם לא השיב לאדם על הדרישות בלתי סבירות שלו, מעולם לא דרש דרישות מוגזמות מהאדם, ומעולם לא דרש דרישות בלתי סבירות מהאדם. הוא בסך הכל עושה את כל העבודה שהאדם דורש מבלי להתלונן: הוראה, הארה, הוכחה, זיכוך במילים, הזכרה, שכנוע, ייעוץ, שיפוט וגילוי. איזה משלביו לא היה למען חייו של האדם? על אף שהוא הסיר את הסיכויים העתידיים של האדם ואת גורלו, איזה מהשלבים שאלוהים ביצע לא נועד לגורלו של האדם? איזה מהם לא היה למען להישרדותו של האדם? איזה מהם לא נועד לשחרור האדם מהסבל והדיכוי של כוחות החושך האפלים כמו הלילה? איזה מהם לא הה למען האדם? מי יכול להבין את לבו של אלוהים, שהוא כלבה של אם אוהבת? מי יכול לתפוס את לבו הנלהב של אלוהים? לבו הלהוט של אלוהים וציפיותיו המשולהבות נענו בלב קר, בעיניים אדישות וחסרות רגש, בנזיפות ועלבונות חוזרים ונשנים מצד האדם, בהערות פוגעות ובעוקצנות וזלזול. הם נענו בלעגו של האדם, בדריסתו ודחייתו, בחוסר תפיסתו, באנחתו, בהתנכרותו ובהתרחקותו, ואך ורק בהונאה, מתקפות ומרירות. מילים חמות נענו בעזות מצח ובהתרסה של אלף אצבעות מנוענעות לשלילה. אלוהים לא יכול לעשות דבר אלא לשאת זאת בראש מורכן ולשרת את בני האדם כשור מסור.[ב] כל כך הרבה פעמים, אלוהים ראה את השמש והירח; כל כך הרבה פעמים, הוא הביט בכוכבים; כל כך הרבה פעמים, הוא יצא עם שחר וחזר בשעת דמדומים, והתהפך על משכבו לנוכח ייסורים האדירים פי אלף מהכאב של עזיבתו את אביו, ולנוכח התקפות האדם ו"שבירתו" את האדם, ולנוכח "טיפולו" באדם ו"גיזומו" את האדם. ענוותו וחביונו של אלוהים נענו באמונות התפלות[ג] של האדם, בהשקפות הלא הוגנות של האדם וביחסו. האלמוניות, ההבלגה והסובלנות שלו נענו במבטו תאב הבצע של האדם. האדם מנסה להלום באלוהים ולהרוג אותו ללא נקיפות מצפות, והוא מנסה לרמוס את אלוהים. יחסו של האדם ביחסו לאלוהים הוא כזה של "פיקחות נדירה", ואלוהים, שהאדם מתעמר בו ובז לו, נרמס תחת רגליהם של רבבות בני אדם בעוד האדם עצמו עומד זקוף, כאילו הוא "מלך הארמון", כאילו הוא רוצה "לזכות לכוח אבסולוטי",[ד]"להיות במרכז העניינים מאחורי הפרגוד", להפוך את אלוהים ל"במאי מאחורי הקלעים", המצפוני והצייתן, שלא רשאי להתנגד או לגרום לבעיות. אלוהים חייב לגלם את התפקיד של "הקיסר האחרון", עליו להיות "בובה על חוט"[ה] ללא כל חירות. מעשיו של האדם בל יתוארו, ולכן איך ייתכן שהוא כשיר לבוא בדרישות כאלה ואחרות לאלוהים? איך ייתכן שהוא כשיר להציע הצעות לאלוהים? איך ייתכן שהוא כשיר לדרוש שאלוהים יאהוד את חולשתו? איך ייתכן שהוא ראוי לרחמיו של אלוהים? איך ייתכן שהוא ראוי לרוחב הלב של אלוהים פעם אחר פעם? איך ייתכן שהוא ראוי למחילתו של אלוהים פעם אחר פעם? איפה מצפונו? הוא שבר את לבו של אלוהים לפני זמן רב. הוא הותיר את לבו של אלוהים שבור לחתיכות זה מכבר. אלוהים בא אל קרב בני האדם בהתלהבות ובהתחשבות, בתקווה שהאדם ינהג בו באדיבות, ושהאדם ינהג בו ולו במעט חום. עם זאת, האדם מנחם את לבו של אלוהים לאט מאוד. כל מה שהוא קיבל הוא מתקפות מתגלגלות וגדלות ככדור שלג[ו] וייסורים. לבו של האדם יותר מדי תאב בצע; רצונו של האדם גדול מדי, הוא לעולם לא יודע שובע; האדם תמיד שובב ופזיז; הוא לעולם לא נותן לאלוהים חירות או חופש ביטוי, והוא לא מותיר לאלוהים ברירה אלא לנחול השפלה ולאפשר לאדם לתמרן אותו כאוות נפשו.

הברק ממזרח | דבר אלוהים | עבודה והיווכחות (8)

עבודה והיווכחות (8)

אמרתי כל כך הרבה פעמים שעבודתו של אלוהים באחרית הימים נועדה לשנות את רוחו של כל אדם ואדם – לשנות את נפשו של כל אדם ואדם – כך שישוקם לבו, שסבל טראומה קשה. כך תשוחרר נפשו, שרוע פגע בה באופן כה עמוק. הדבר נועד לעורר את רוחם של בני האדם, להפשיר את לבם הקפוא ולאפשר להם להשיב לעצמם את הנעורים. זה רצונו הגדול ביותר של אלוהים. הניחו בצד דיבורים על המידה שבה חייו וחוויותיו של האדם נשגבים ועמוקים. כשלבם של בני האדם יתעורר, כשהם יתעוררו מחלומם ויבינו היטב את הנזק שגרם התנין הגדול האדום כאש, עבודת כהונתו של אלוהים תושלם. היום שבו עבודתו של אלוהים תושלם הוא גם היום שבו האדם יתחיל באופן רשמי לצעוד בנתיב של אמונה נכונה באלוהים. במקביל לכך, כהונתו של אלוהים תגיע לסופה: עבודתו של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם תיגמר לגמרי, והאדם יתחיל באופן רשמי למלא את החובה שעליו לבצע – הוא ימלא את כהונתו. אלה שלבי עבודתו של אלוהים. לפיכך, עליכם לגשש בחיפוש אחר נתיב ההיווכחות שלכם על בסיס ידיעת כל הדברים האלה. זה כל מה שעליכם להבין. היווכחותו של אלוהים תשתפר רק כשיהיו שינויים במעמקי לבו, מכיוון שעבודתו של אלוהים היא ישועתו המלאה של האדם ממקום ההתקהלות הזה לשדים – האדם שנגאל, שעדיין חי תחת כוחות החושך, ואשר מעולם לא הצליח להתעורר.

דבר אלוהים | עבודה והיווכחות (7)

האדם מבין רק כיום שמה שחסר לו אינו רק אספקה של חיי רוח וחוויה של הכרת האל, אלא מעל לכך, שינויים בטבעו. משום בורותו המוחלטת של האדם בנוגע להיסטוריה והתרבות העתיקות של האנושות, הוא לא מכיר כהוא זה את עבודתו של אלוהים. האדם מקווה שבעומק לבו, האדם יכול להתקשר לאלוהים, אך משום השחיתות הרבה של הבשר והדם האנושיים, וכן משום קהות החושים והאטימות של האדם, הוא מגיע למצב שבו הוא לא מכיר את אלוהים כהוא זה. אלוהים בא אל האדם כיום כדי לחולל שינוי במחשבותיו וברוחו של האדם, וכן בצלם האל שבלבו של האדם, שמצוי בו מזה אלפי שנים. באמצעות ההזדמנות הזו, הוא יהפוך את האדם למושלם. כלומר באמצעות הידע של האדם, אלוהים ישנה את האופן שבו האדם מכיר אותו ואת גישתו של האדם כלפיו, כך שהאופן שבו הוא מכיר את אלוהים יוכל להתחיל מדף חדש, ולבו יתחדש וישתנה בעקבות זאת. טיפול ומשמעת הם האמצעים, ואילו כיבוש וחידוש הם היעדים. כוונתו של אלוהים תמיד הייתה להפריך את האמונות התפלות של האדם לגבי האל המעורפל, ולאחרונה זה הפך לעניין בהול עבורו. אני מקווה שכל בני האדם יקדישו לכך מחשבה. שנו את אופן חווייתו של כל אדם כדי שכוונתו הבהולה של האדם תוכל להתממש בקרוב וכדי שהשלב האחרון של עבודתו של אלוהים על פני האדמה יוכל לבוא על סוף פורה. הפגינו את נאמנותכם כפי שאתם צריכים, ונחמו את לבו של אלוהים בפעם אחת האחרונה. אני מקווה שאף אחד מהאחים והאחיות לא ישתמט מהאחריות הזו או יצא ידי חובה. אלוהים מתגלם כבשר ודם הפעם בהזמנה ולאור מצבו של האדם. כלומר הוא בא כדי לספק לאדם את מה שהוא צריך. הוא יאפשר לכל אדם, בכל איכות ומכל מוצא, לראות את דבר האל ומדבר האל, לראות את קיומו והתגלמותו של אלוהים ולקבל את הפיכתו למושלם בידי אלוהים. דבר האל ישנה את המחשבות והתפיסות של האדם כדי שארשת פניו האמיתית של אלוהים תכה שורש במעמקי לבו של האדם. זה רצונו היחיד של אלוהים על פני האדמה. אלוהים לא מתייחס כלל לשאלות כמה דגול אופיו של האדם, כמה עלובה מהותו של האדם, ואיך האדם התנהג בעבר. הוא רק מקווה שהאדם יחדש לגמרי את צלם האל שיש לו בלבו ויכיר את מהותה של האנושות, ובכך הוא מקווה שהשקפתו האידאולוגית של האדם תשתנה. הוא מקווה שהאדם יהיה מסוגל להשתוקק לאלוהים מעומק נפשו ולהתקשר אל אלוהים לנצח נצחים. זה כל מה שאלוהים דורש מהאדם.

דבר אלוהים | עבודה והיווכחות (6)

עבודה והיווכחות הן מעשיות מטבען והן מתייחסות לעבודה של אלוהים ולהיווכחות של האדם. העובדה שהאדם כלל לא מבין את פניו האמיתיים של אלוהים ואת עבודתו של אלוהים גרמה לקשיים רבים בהיווכחותו. עד עצם היום הזה, בני אדם רבים עדיין לא מכירים את העבודה שאלוהים מבצע באחרית הימים ואת הסיבה לכך שאלוהים סובל השפלה רבה כדי להתגלם כבשר ודם ולהתייצב לצד האדם בעתות שגשוג ויגון. האדם לא מכיר כלל את מטרת עבודתו של אלוהים, ולא את התכלית של תוכניתו של אלוהים לאחרית הימים. מסיבות שונות, בני האדם תמיד פושרים ומעורפלים[א] בנוגע להיווכחות שאלוהים דורש, מה שהסב קשיים רבים לעבודתו של אלוהים כבשר ודם. נדמה שכל בני האדם הפכו למכשולים, ועד עצם היום הזה, הם עדיין לא מבינים את הדברים בבירור. לפיכך, אדבר על העבודה שאלוהים עושה על האדם ועל כוונתו הדחופה של אלוהים, כדי שכולכם תהפכו למשרתים נאמנים של אלוהים שכמו איוב, מעדיפים למות ולא לדחות את אלוהים, אשר יסבלו כל השפלה, ואשר כמו פטרוס, יעלו את כל הווייתם לאלוהים כקורבן מנחה ויהפכו לידידים הקרובים שאלוהים יזכה בהם באחרית הימים. הלוואי שכל האחים והאחיות יעשו את כל שביכולתם כדי להעלות את כל הווייתם כקורבן מנחה לרצונו השמימי של אלוהים, יהפכו למשרתים קדושים בבית האל וייהנו מאינסוף ההבטחות שאלוהים מעניק, כדי שלבו של אלוהים האב יוכל ליהנות ממנוחה שלווה. "מימוש רצונו של אלוהים האב" צריך להיות הסיסמה של כל מי שאוהב את אלוהים. המילים האלה צריכות לשמש לאדם כמדריך להיווכחות וכמצפן שיכוון את מעשיו. זו הנחישות שצריכה להיות לאדם. לסיים באופן יסודי את עבודתו של אלוהים על פני האדמה ולשתף פעולה עם עבודתו של אלוהים כבשר ודם – זו חובתו של האדם. יום יבוא שבו עבודתו של אלוהים תסתיים, והאדם ייפרד ממנו לשלום בחזרתו המהירה לאב שבשמיים. זו החובה שעל האדם למלא, הלא כן?

דבר אלוהים | עבודה והיווכחות (5)

כיום, כולכם יודעים שאלוהים מוביל את בני האדם אל דרך הישר של החיים, שהוא מוביל את האדם לקחת עוד צעד אל תוך עידן חדש, שהוא מוביל את האדם להתעלות על התקופה החשוכה הישנה הזו, לצאת מהבשר הזה, להתרחק מהדיכוי של כוחות החושך ומהשפעתו של השטן , כדי שכל אדם ואדם יחיה בעולם של חירות. למען עתיד יפהפה, וכדי שבני האדם יוכלו להיות אמיצים יותר בצעדיהם מחר, רוח האל מתכננת הכל למען האדם, ועל מנת שהאדם יוכל לזכות בהנאה רבה יותר, אלוהים מקדיש את כל מאמציו כבשר ודם להכנת הנתיב של האדם לעתיד, מה שמזרז את בואו של היום שהאדם מצפה לו. הלוואי שכולכם הייתם מוקירים את הרגע היפהפה הז ה. לא קל להתאחד עם אלוהים. על אף שמועלם לא הכרתם את אלוהים, הוא נמצא איתכם זה מכבר. הלוואי שכולם היו יכולים לזכור את הימים היפהפיים ובני החלוף האלה לנצח, ​​ולהפוך אותם לרכוש האהוב שלהם על פני האדמה. עבודתו של אלוהים התגלתה לאדם זה מכבר – אך משום שלבם של בני האדם מורכב מדי, ומשום שמעולם לא היה להם עניין בכך, עבודתו של אלוהים נשארה כפי שהייתה על התשתית המקורית שלה. נדמה שהמחשבות, התפיסות וההשקפה המנטלית של בני האדם נותרו עד כדי כך מיושנות, שההשקפה המנטלית של רבים מהם דומה לזו של בני האדם הקדמונים מימי קדם, ולא השתנתה כהוא זה. כתוצאה מכך, בני האדם עדיין מבולבלים ולא מבינים את העבודה שאלוהים עושה. הם אפילו יותר לא מבינים את מה שהם עושים ואת מה שעליכם להיווכח בו. הדברים האלה מהווים קשיים עצומים בעבודתו של אלוהים, והם מונעים מחייהם של בני האדם להתקדם אי- פעם. משום מהותו של האדם והסיבה היסודית לאיכותו הירודה, הוא לא מסוגל באופ יסודי לתפוס את הדברים האלה, והוא לעולם לא מייחס אליהם חשיבות. אם אתם רוצים להתקדם בחייכם, עליכם להתחיל לשים לב לפרטים של קיומכם, לתפוס כל אחד ואחד מהם על מנת לשלוט בהיווכחותכם בחיים, לחולל שינוי מהותי בלבו של כל אחד מכם ולפתור את בעיות של הריקנות בלבכם והקיום העבש והקודר שאתם לוקים בהן, כדי שכל אחד מכם יתחדש מבפנים וייהנה באמת מחיים נשגבים, מרוממים וחופשיים. המטרה היא שכל אחד מכם יהיה מסוגל להתעורר לחיים, שרוחו של כל אחד מכם תוכל להתאושש ושיהיה לכם צלם של יצור חי. מתוך כל האחים והאחיות שאתם באים איתם במגע, נדיר שהם מלאי חיים ורעננים. הם כמו קופי אדם עתיקים, רפי שכל וטיפשים, ונדמה שאין להם שום סיכוי להתפתח. גרוע מכך – האחים והאחיות שבאתי איתם במגע היו חסרי תרבות ובלתי מתורבתים כמו פראים מההרים. הם בקושי יודעים דבר על נימוסים, וקל וחומר שהם לא מבינים את חוקי ההתנהגות הבסיסיים ביותר. אחיות צעירות רבות אומנם נראות נבונות ויפות מראה, ואו נם נהיו יפות כמו פרחים, אך הן עדיין חובבות אופנה "אלטרנטיבית". שיערה של אחות אחת[א] מכסה את כל פניה, כך שלא ניתן לראות כלל את עיניה. על אף שתווי פניה נקיים וסבירים, התסרוקת שלה דוחה, ועושה רושם משונה, כאילו היא הפושעת הגרועה ביותר בבית סוהר לבני נוער. עיניה השלוות והבהירות הן כמו אבני ברקת במים, ועומדות בניגוד ללבושה ושיערה, מה שגורם להן להיראות כמו זוג פנסים המופיעים לפתע בלילה שחור משחור ומהבהבים בבהירות מסנוורת שמבעית את לבם שני בני האדם, אך נדמה גם כאילו היא מסתתרת בכוונה תחילה מאדם מסוים. כשאני פוגש בה , היא תמיד רוקמת תוכניות להימלט מה"זירה", כמו שרוצח שזה עתה הרג מישהו ומפחד שיתפסו אותו מתחמק ללא-הרף. היא גם כמו האפריקאים השחורים[ב] שהיו עבדים דור אחר דור, ולעולם לא יכולים להרים את ראשיהם בפני הזולת. יידרשו כמה וכמה חודשי עבודה כדי לשפר את קשת ההתנהגויות האלה, המונות את האופן שבו בני האדם מת בשים ומטפחים את עצמם.