菜單

11.23.2017

אף אדם בשר ודם לא יכול להימלט מיום חרון אפי

הכנסייה, ישוע, שיפוט, האמת, החיים,

הברק ממזרח | אף אדם בשר ודם לא יכול להימלט מיום חרון אפי

אני מוכיח אתכם כך כיום למען הישרדותכם, כדי שעבודתי תתקדם ללא קושי, וכדי שעבודת החניכה שלי בתבל כולה תתבצע באופן הולם ומושלם יותר ותחשוף את דבריי, סמכותי, מלכותיותי ושיפוטי לאנשי כל הארצות והאומות. עבודתי בקרבכם היא ראשית עבודתי בתבל כולה. על אף שכעת כבר אחרית הימים, דעו כי "אחרית הימים" אינו אלא שם של עידן: כמו עידן החוק ועידן החסד, הוא מתייחס לעידן, ומציין על עידן שלם, ולא על השנים או החודשים האחרונים. עם זאת, אחרית הימים לא מאוד דומה לעידן החסד ועידן החוק. עבודת אחרית הימים לא נעשית בעם ישראל, אלא בקרב הגויים – זהו כיבוש כל האומות והעמים שמחוץ לעם ישראל בפני כס המלכות שלי, כדי שכבודי בכל רחבי התבל יוכל למלא את היקום כולו. כך אוכל לזכות לכבוד רב יותר, כדי שכל הבריות על פני האדמה יוכלו להעביר את כבודי לכל אומה, לנצח, לאורך הדורות, וכל הבריות בשמיים ובארץ יוכלו לראות את הכבוד שרכשתי על פני האדמה. העבודה המתבצעת באחרית הימים היא עבודת הכיבוש. היא אינה הכוונת חייהם של כל בני האדם שעל פני האדמה, אלא סיכום חיי הייסורים הבלתי נגמרים של האנושות לאורך אלפי שנים על פני האדמה. כתוצאה מכך, עבודת אחרית הימים לא יכולה להיות דומה לאלפי שנות העבודה בעם ישראל, ולא לעשור הפעולה ביהודה שנמשך לאחר מכן כמה אלפי שנים עד להתגלמותו השנייה של אלוהים. בני האדם של אחרית הימים נתקלים רק בהופעתו מחדש של הגואל כבשר ודם, והם מקבלים את עבודתו האישית ואת דבריו של אלוהים. אחרית הימים לא תימשך אלפיים שנה – היא קצרה, כמו פרק הזמן שבו ביצע ישוע את עבודת עידן החסד ביהודה. זאת משום שאחרית הימים היא סיכומו של התקופה כולה. היא ההשלמה והסיום של תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים של אלוהים, והיא מסכמת את מסע חיי הייסורים של האנושות. היא לא מביאה את האנושות כולה לעידן חדש והיא לא מאפשרת לחיי האנושות להימשך. לא תהיה לכך חשיבות לתוכנית הניהול שלי או לקיומו של האדם. אילו האנושות המשיכה כך, במוקדם או במאוחר השטן היה בולע את כולה, והנשמות השייכות לי היו יורדות בסופו של דבר לטמיון בידיו. עבודתי נמשכת רק ששת אלפים שנה, והבטחתי כי גם שליטתו של המזיק על האנושות כולה לא תימשך יותר מששת אלפים שנה. לפיכך תם הזמן. לא אמשיך ולא אדחה עוד: באחרית הימים, אביס את השטן, אשיב לעצמי את כל כבודי ואת כל הנשמות השייכות לי על פני האדמה, כדי שנשמות אומללות אלו יוכלו להימלט מים הייסורים, וכך תושלם כל עבודתי על פני האדמה. מכאן ואילך, לעולם לא אשוב להיות בשר ודם על פני האדמה, ולעולם לא תעבוד שוב רוחי השולטת בכל על פני האדמה. אעשה רק דבר אחד על פני האדמה: אברא מחדש את האנושות, אנושות שתהיה קדושה, ושתהיה העיר הנאמנה לי על פני האדמה. אך דעו לכם שלא אשמיד את העולם כולו, ולא אשמיד את האנושות כולה. אשאיר את אותו השליש הנותר – השליש שאוהב אותי ושאותו כבשתי לחלוטין, ואגרום לשליש הזה לפרות ולרבות על פני האדמה, בדומה לבני ישראל בעידן החוק, אזין אותם בשפע של צאן ובקר ובכל אוצרות הארץ. האנושות הזו תישאר עמי לנצח, אולם לא תהיה זו האנושות של היום, המזוהמת באופן מצער, אלא אנושות שהיא אוסף של כל מי שנפל בנחלתי. השטן לא יזיק, לא יפריע ולא יארוב לאנושות כזו, והיא תהיה האנושות היחידה שתתקיים על פני האדמה לאחר נצחוני על השטן. זו האנושות שכבר כבשתי עד כה ושזכתה בהבטחתי. לפיכך, האנושות שנכבשה באחרית הימים היא גם האנושות שתינצל ושתקבל את ברכותיי הנצחיות. זו תהיה העדות היחידה לניצחוני על השטן והשלל היחיד מהקרב שלי נגד השטן. הצלתי את שלל המלחמה הזה מתחומו של השטן, ושלל זה הוא ההתממשות היחידה והפרי היחיד של תוכנית הניהול שלי, בת ששת אלפי השנים. הם באים מכל אומה ועדה, ומכל מקום ומדינה בתבל כולה. הם בני גזעים שונים, הם דוברים שפות שונות, הם בעלי מנהגים שונים וצבע עור שונה והם פזורים ברחבי כל ומה ועדה על פני כדור הארץ, ואף בכל פינה בעולם. בסופו של דבר, הם יתאחדו לאנושות שלמה, אוסף של בני אדם שכוחות השטן לא יכולים להגיע אליהם. בני האנוש שאותם לא הושעתי וכבשתי ישקעו בשתיקה למעמקי הים ויישרפו בלהבותיי המכלות לנצח נצחים. אשמיד את האנושות הישנה הזו, המזוהמת עד מאוד, כפי שהשמדתי את בכורי הבנים והבקר במצרים, והותרתי רק את בני ישראל, שאכלו בשר שה, שתו דם שה, וסימנו את משקופי בתיהם בדם שה. האם בני האדם שכבשתי ושהם בני משפחתי אינם גם בני האדם שאוכלים את בשרי, בשר השה, ושותים את דמי, דם השה, שאותם גאלתי ואשר עובדים אותי? האם כבודי לא ליווה את בני האדם האלה מאז ומעולם? האם מי שחסרים את בשרי, בשר השה, אינם שוקעים כבר בשתיקה למעמקי הים? כיום הם מתנגדים לי, וכיום דבריי הם כדברי יהוה לבני ישראל ולבני בניו. אולם הקושי שבמעמקי לבכם צובר את חרון אפי, מביא עוד ייסורים על בשרכם, שיפוט נוסף על חטאיכם וחרון אף נוסף על רשעותכם. מי יוכל להינצל ביום חרון אפי, כשאתם מתייחסים אליי כך כיום? מי יכול להסתיר מפניי את רשעותו שלו ולחמוק מייסורים? חטאיו של מי יכולים לחמוק מידיי, ידי הכל-יכול? התרסתו של מי יכולה לקבל את שיפוטי, שיפוטו של הכל-יכול? אנוכי, יהוה, מדבר כך אליכם, צאצאי משפחת הגויים, ודבריי אליכם גוברים על כל אמירות עידן החוק ועידן החסד, אבל אתם מקשים את לבכם יותר מכל אנשי מצרים. האם אתם לא צוברים את חרון אפי כשאני עובד ברוגע? כיצד תוכלו לחמוק ללא פגע מפני יומי, יומו של הכל-יכול?

11.22.2017

כיצד פטרוס הכיר את ישוע

הכנסייה, ישוע, אהבה,  רוח הקודש, אמונה

הברק ממזרח | כיצד פטרוס הכיר את ישוע


במהלך הזמן שפטרוס העביר במחיצתו של ישוע, הוא ראה תכונות נעימות רבות בישוע, היבטים רבים הראויים לחיקוי והיבטים רבים שהעניקו לו כוח. אף שפטרוס ראה בישוע את ישותו של אלוהים במובנים רבים, וראה סגולות אהובות רבות, בתחילה הוא לא הכיר את ישוע. פטרוס החל להיות חסיד של ישוע בגיל 20 והמשיך להיות חסיד שלו במשך שש שנים. במהלך הזמן הזה, הוא כלל לא הכיר את ישוע, אך היה נכון להיות חסיד שלו רק מעצם הערצתו אליו. כשישוע קרא לו לראשונה על חופי ים כינרת, הוא שאל: "שמעון בר-יונה, האם תהיה חסיד שלי?" פטרוס אמר: "חייב אני להיות חסיד של שליחו של האב שבשמים. חייב אני להכיר באדם שרוח הקודש בחרה בו. אהיה חסיד שלך." בזמנו שמע פטרוס על אדם בשם ישוע, גדול הנביאים, בנו האהוב של אלוהים, ופטרוס ייחל תמיד למצוא אותו וקיווה להזדמנות לפגוש בו (משום שכך רוח הקודש הובילה אותו). אף שמעולם לא ראה אותו ורק שמע עליו שמועות, אט-אט התפתחה כמיהה והערצה לישוע בלבו, ולא פעם ייחל שיום אחד יראה את זיו פניו של ישוע. ומדוע ישוע בא לפגוש בפטרוס? גם הוא שמע על אדם בשם פטרוס, ולא הייתה זו רוח הקודש שהנחתה אותו: "לך אל ים כינרת, שם יש איש אחד ששמו שמעון בר-יונה." ישוע שמע מישהו אומר שיש איש אחד בשם שמעון בר-יונה וכי אנשים שמעו את דרשתו, שגם הוא הטיף את בשורת מלכות השמים, וכי כל מי ששמע אותו התרגש עד בכי. למשמע הדברים האלה, בא ישוע בעקבות האדם הזה ונסע אל ים כינרת. אז פטרוס קיבל את קריאתו של ישוע להיות חסיד שלו.

11.21.2017

קול של אלוהים | ההצלחה או הכישלון תלויים בדרך שבה האדם צועד

 הכנסייה, ישוע, רוח הקודש, שמיים,  החיים

 הברק ממזרח| ההצלחה או הכישלון תלויים בדרך שבה האדם צועד

רוב בני האדם מאמינים באלוהים למען הייעוד העתידי שלהם או למען הנאה זמנית. בקרב בני אדם שלא עברו אף טיפול, האמונה באלוהים היא למען הכניסה לשמיים, כלומר למען זכייה בגמול. היא לא למען ההפיכה למושלם, או מילוי חובתו של ברוא אל. כלומר רוב בני האדם לא מאמינים באלוהים כדי למלא את אחריותם, או כדי להשלים את חובתם. נדירים המקרים שבהם בני אדם מאמינים באלוהים כדי לחיות חיים בעלי משמעות, ואין בני אדם שמאמינים שמכיוון שהאדם חי, עליו לאהוב את אלוהים לפי דין שמיים ועקרון הארץ, ושזה ייעודו הטבעי של האדם. לכן, על אף שכל אדם עוסק בחיפוש היעדים הייחודיים לו, יש דמיון בין המטרה והמניע של עיסוקם של כל בני האדם. יתרה מזאת, רוב בני האדם עובדים את אותם דברים. במהלך אלפי השנים האחרונות, מאמינים רבים מתו, ורבים מתו ונולדו מחדש. לא רק אדם אחד או שניים מחפשים את אלוהים, ואפילו לא אלף או אלפיים, אך רוב בני האדם האלה עוסקים בחיפוש למען הסיכויים העתידיים שלהם או למען התקוות המפוארות שלהם. נדירים בני האדם שמסורים למשיח. הרבה מאמינים אדוקים מתו בנפילה ברשתות שלהם עצמם. מעבר לכך, מספר בני האדם שהצליחו הוא קטן להחריד. עד היום, איש לא יודע את הסיבות לכישלונם של בני אדם מסוימים, או את סוד ההצלחה של האחרים. בני האדם שמחפשים את המשיח באופן כפייתי עדיין לא זכו בתובנה פתאומית. הם עדיין לא הצליחו לפרש את התעלומות האלה משום שהם פשוט לא יודעים. אף על פי שהם השקיעו מאמצים אדירים בעיסוקם בחיפוש, הדרך שבה הם צועדים היא לא דרך ההצלחה אלא דרך הכישלון שבה צעדו קודמיהם בעבר. לכן, ללא קשר לאופן שבו הם מחפשים, הם צועדים בדרך המובילה לחושך, הלא כן? הדברים שהם זוכים בהם הם פירות מרים, הלא כן? אומנם קשה לחזות אם בני אדם המתחקים אחר אלה שהצליחו בעבר יצליחו או ייכשלו, אך קשה עוד יותר לבני אדם המחפשים בהתחקות אחר אלה שנכשלו. יש להם סיכוי גדול אף יותר להיכשל, הלא כן? איזה ערך יש לדרך שהם צועדים בה? הם מבזבזים זמן, הלא כן? גם כשבני האדם מצליחים בעיסוקם בחיפוש וגם כשהם נכשלים, יש סיבה לכך. גורלם להצליח או להיכשל לא נקבע על פי העובדה שהם מחפשים כאוות נפשם.

11.19.2017

מזמורי דברי האלוהים | האמת היא האמרה הנשגבת ביותר של החיים



הברק ממזרח | מזמורי דברי האלוהים | האמת היא האמרה הנשגבת ביותר של החיים

I
"אמת" היא האמרה האמיתית ביותר של החיים,
והנשגבת מכולן בקרב האנושות כולה.
היא נקראת "אמרת החיים", בשל היותה, בשל היותה...
בשל היותה בקשת האל מהאדם,
ועבודתו הנעשית על ידו ישירות.
זו לא אמרה שמסכמת משהו אחר,
גם לא ציטוט ממילותיו של מישהו גדול.
היא אמירה לאנושות
של אדון עולם, שליט האדמה והשמיים.

הברק ממזרח | קול של אלוהים | כיצד להכיר את המציאות

 החיים, הכנסייה, ישוע, האמת,  רוח הקודש

הברק ממזרח | כיצד להכיר את המציאות

אלוהים הוא האל המעשי: כל עבודתו היא מעשית, כל הדברים שהוא אומר הם מעשיים, וכל האמיתות שהוא מביע הן מעשיות. כל מה שהוא לא דבריו הוא ריקני, חסר קיום ובלתי יציב. כיום, רוח הקודש עתידה לכוון את בני האדם אל דברי האל. אם בני האדם רוצים לעסוק בהיווכחות במציאות, עליהם לחפש את המציאות ולהכיר את המציאות, ואחר כך עליהם לחוות את המציאות ולהביא את המציאות לביטוי בחייהם. ככל שבני אדם מכירים יותר את המציאות, כך הם יותר מסוגלים להבחין אם דברי הזולת אמיתיים; ככל שבני אדם מכירים יותר את המציאות, כך יש להם פחות תפיסות; ככל שבני אדם חווים יותר את המציאות, וככל שהם מכירים יותר את מעשיו של אלוהים שבמציאות, כך קל להם יותר לנטוש את טבעם השטני המושחת; ככל שיש לבני אדם מציאות רבה יותר, כך הם מכירים את אלוהים יותר טוב, וכך הם מתעבים יותר את הבשר והדם ואוהבים יותר את האמת; וככל שיש לבני אדם מציאות רבה יותר, כך הם מתקרבים יותר לרף דרישותיו של אלוהים. בני האדם שנופלים בנחלת האל הם אלה שניחנים במציאות ומכירים את המציאות; בני האדם שנופלים בנחלת האל מכירים את מעשיו האמיתיים של אלוהים באמצעות חוויית המציאות. ככל שתשתפו פעולה עם אלוהים בפועל ותטילו משמעת על גופכם, כך תזכו יותר בעבודתה של רוח הקודש, כך תזכו יותר במציאות וכך תקבלו יותר נאורות מאלוהים – וכך תגדל הכרתכם את מעשיו האמיתיים של אלוהים. אם אתם מסוגלים לחיות לאורה הקיים של רוח הקודש, הנתיב הקיים לנוהג יתבהר לכם יותר ותהיו יותר מסוגלים להפריד את עצמכם מהתפיסות הדתיות והנוהג של העבר. היום המוקד הוא במציאות: ככל שיש לבני אדם מציאות רבה יותר, כך הכרתם את האמת ברורה יותר והבנתם את רצון האל רבה יותר. המציאות יכולה להתגבר על כל המכתבים והדוקטרינות, היא יכולה להתגבר על כל התיאוריות וההתמחויות, וככל שבני אדם מתמקדים במציאות רבה יותר, כך הם יותר אוהבים את אלוהים ויותר רעבים וצמאים לדבריו. אם תתמקדו תמיד במציאות, פילוסופיית החיים שלכם, תפיסותיכם הדתיות והאופי הטבעי שלכם יימחקו מאליהם בעקבות עבודתו של אלוהים. מי שלא עוסק בחיפוש המציאות ולא מכיר את המציאות סביר להניח שיעסוק בחיפוש דברים על-טבעיים והוא יולך שולל בקלות. רוח הקודש לא יכולה לעבוד בבני אדם כאלה, ולכן הם מרגישים ריקנות ושאין טעם לחייהם.

11.18.2017

רק אהבת האל היא אמונת אמת באלוהים

החיים, הכנסייה, ישוע, עדות, אלוהים

הברק ממזרח |  רק אהבת האל היא אמונת אמת באלוהים 


כיום, כשאתם רוצים לאהוב את אלוהים ולהכיר אותו, מצד אחד, עליכם לעבור מצוקה וזיכוך, ומצד שני, עליכם לשלם מחיר. אף לקח לא מעמיק כמו הלקח של אהבת האל, ואפשר לומר שהלקח שבני האדם לומדים מחיים שלמים של אמונה הוא איך לאהוב את אלוהים. כלומר, אם אתם מאמינים באלוהים, עליכם לאהוב את אלוהים. אם אתם רק מאמינים באלוהים אך אתם לא אוהבים אותו, ולא הכרתם את אלוהים, ומעולם לא אהבתם את אלוהים אהבת אמת בכל לבכם, הרי שאמונתכם באלוהים חסרת כל תועלת. אם באמונתכם באלוהים, אתם לא אוהבים את אלוהים, הרי שחייכם הם לשווא וכל חייכם הם החיים העלובים ביותר בעולם. אם במשך כל ימי חייכם מעולם לא אהבתם את אלוהים או ריציתם אותו, מה הטעם שאתם חיים? ומה הטעם שאתם מאמינים באלוהים? האין זה מאמץ מבוזבז? כלומר, אם בני האדם אמורים להאמין באלוהים ולאהוב אותו, הרי שעליהם לשלם מחיר. במקום לנסות לנהוג באופן מסוים כלפי חוץ, עליהם לחפש תובנה אמיתית בעומק לבם. אם אתם מתלהבים משירים וריקודים, אבל לא מסוגלים להנהיג את האמת, האם אפשר לומר שאתם אוהבים את אלוהים? אהבת האל דורשת חיפוש של רצון האל בכל. היא דורשת מכם לגשש בעומק לבכם כשמשהו קורה לכם, בניסיון לתפוס את רצון האל, ולהבין מהו רצון האל בנוגע לעניין הזה, מה הוא רוצה שתשיגו וכיצד עליכם להיות מודעים לרצונו. לדוגמה: קורה משהו שמאלץ אתכם לחוות מצוקה. בשלב הזה, עליכם להבין את רצון האל ולהבין כיצד עליכם להיות מודעים לרצונו. אסור לכם לְרַצות את עצמכם. קודם כל, שימו את עצמכם בצד. אין דבר נתעב יותר מהבשר והדם. עליכם לשאוף לְרַצות את אלוהים ועליכם למלא את חובתכם. עם מחשבות כאלה בראשכם, אלוהים יעניק לכם נאורות מיוחדת בנוגע לעניין הזה וגם לבכם ימצא מנוח. כשקורה לכם משהו, בין שהוא גדול או קטן, עליכם לשים את עצמכם בצד ולהתייחס לרצונות הבשר והדם כאלוהים העלובים ביותר. ככל שתְּרַצו יותר את הבשר והדם, כך הם ירשו לעצמם יותר – אם תְּרַצו אותם הפעם, בפעם הבאה הם יבקשו עוד, וככל שהמצב הזה יימשך, כך תאהבו יותר את הבשר והדם. לבשר והדם יש תמיד רצונות ראוותניים, הם תמיד דורשים שתְּרַצו אותם ותשביעו את רצונם בלבכם, בין שבמזון שאתם אוכלים, בבגדים שאתם לובשים, בזעם מתפרץ, בכניעה לחולשותיכם ולעצלותכם... ככל שאתם מְרַצים יותר את הבשר והדם, כך יגדלו רצונותיהם וכך הם יתהוללו יותר, עד למצב שבו הבשר והדם האנושיים מפתחים תפיסות עמוקות עוד יותר וממרים את פיו של אלוהים, מרוממים את עצמם ומטילים ספק בעבודתו של אלוהים. ככל שאתם מְרַצים יותר את הבשר והדם, כך גדלות חולשות הבשר והדם – תמיד תרגישו שאיש לא מזדהה עם חולשותיכם, תמיד תאמינו שאלוהים הרחיק לכת, ותאמרו: "איך יכול אלוהים להיות נוקשה כל כך? למה שלא יקל קצת על בני האדם?" כאשר בני אדם מספקים את בשרם ודמם ומוקירים אותם יותר מדי, הם מוותרים על עצמם. אם אתם אוהבים את אלוהים באמת, ולא מְרַצים את הבשר והדם, אתם תבינו שכל מה שאלוהים עושה הוא נכון כל כך וטוב כל כך, ושהאופן שבו הוא מקלל את מרדנותכם ושופט את היותכם חוטאים הוא מוצדק. יהיו זמנים שבהם אלוהים ייסר אתכם ויטיל עליכם משמעת, ויקים סביבה שתמתן אתכם ותאלץ אתכם לבוא בפניו – ותמיד תרגישו שמעשיו של אלוהים הם נפלאים. לכן תרגישו כאילו אין כאב רב ושאלוהים נהדר כל כך. אם תיכנעו לחולשות הבשר והדם ותאמרו שאלוהים מגזים, תמיד תרגישו כאב ותמיד תהיו מדוכאים. אתם לא תבינו את עבודתו של אלוהים, ויהיה לכם נדמה שאלוהים כלל לא מבין את חולשתו של האדם ולא מודע למצוקת האדם. על כן תרגישו אומללים ובודדים, כאילו נעשתה לכם עוולה גדולה, ובשלב הזה תתחילו להתלונן. ככל שתיכנעו כך לחולשות הבשר והדם, כך תחשבו יותר שאלוהים מגזים, עד שתיקלעו למצב כל כך קשה שתתכחשו לעבודתו של אלוהים ותתחילו להתנגד לאלוהים ולהתמלא במרדנות. לכן עליכם להתמרד בבשר, ולא להיכנע לו: בעלכם, רעייתכם, ילדיכם, עתידכם, נישואיכם, משפחתכם – אף אחד מהם לא חשובים! עליכם לגמור בדעתכם כך: "רק אלוהים נמצא בלבי ועליי לעשות הכל לְרַצות את אלוהים ולא לְרַצות את הבשר והדם". אם תמיד תחזיקו במחשבה הזו בדעתכם, כשתנהיגו את האמת ותשימו את עצמכם בצד, תוכלו לעשות זאת ואף בקלות. מסופר על חקלאי שראה פעם נחש על הדרך שהיה נוקשה מרוב קור. החקלאי הרים אותו והצמיד אותו לחזהו, וכשהנחש חזר לעצמו, הוא הכיש והרג את החקלאי. הבשר והדם האנושיים הוא כמו הנחש: מהות הבשר והדם היא לפגוע בחיי האדם, וכשהבשר והדם משליטים את רצונם, אתם מוותרים על חייכם. הבשר והדם שייכים לשטן. יש בהם רצונות ראוותניים, הם חושבים רק על עצמם, הם רוצים רק ליהנות מנוחות ולהתענג במנוחה – הם מתבוססים בעצלות ובבטלה ואם תְּרַצו אותם מעבר לגבול מסוים, הם ישתלטט עליכם. כלומר, אם תְּרַצו אותם הפעם, בפעם הבאה הם יבקשו עוד. תמיד יש להם רצונות ראוותניים ודרישות חדשות, והם מנצלים את כניעתכם לבשרכם ודמכם כדי לגרום לכם להוקיר אותם אף יותר וליהנות ממה שיש להם להציע – ואם לא תתגברו עליהם, בסופו של דבר תוותרו על עצמכם. השאלות אם תוכלו לזכות בחיים בפני אלוהים ומה תהיה אחריתכם תלויות במרד שלכם בבשר. אלוהים הושיע אתכם ובחר בכם והועיד אתכם, אך אם אתם לא מוכנים לְרַצות אותו כיום, לא מוכנים להנהיג את האמת; לא מוכנים למרוד בבשר בלב האוהב את אלוהים באמת, הרי שבסופו של דבר תהרסו את עצמכם ותסבלו כאב עז. אם תמיד תיכנעו לבשר והדם, עם הזמן השטן יכרסם אתכם מבפנים ויותיר אתכם ללא חיים וללא מגע עם רוח האל, עד שיבוא יום שבו תהיו מלאים בחושך. כשתחיו בחושך, כבר תהיו שבויים בידי השטן, אלוהים כבר לא יהיה בידיכם, ובשלב הזה תתכחשו לקיומו של אלוהים ותנטשו אותו. על כן, אם אתם רוצים לאהוב את אלוהים, עליכם לשלם את המחיר בכאב ולסבול מצוקה. אין צורך בלהט ומצוקה חיצוניים, בקריאה נוספת ובהתרוצצות נוספת. במקום זאת, עליכם לשים בצד את הדברים שבתוככם: את המחשבות הראוותניות והאינטרסים האישיים ואת שיקוליכם, תפיסותיכם ומניעיכם. זה רצון האל.

11.17.2017

להסיר את הכישוף | ‘האם ציות לכמרים ולבכירים זהה לציות לאלוהים?’


הברק ממזרח | להסיר את הכישוף | ‘האם ציות לכמרים ולבכירים זהה לציות לאלוהים?’


אלוהים מעיד באופן אישי על כל אדם שהוא ממנה או עושה בו שימוש. לכל הפחות, הם מקבלים את אישור עבודתה של רוח הקודש, מציגים את פירות עבודתה של רוח הקודש, ויכולים לסייע לאנשים שנבחרו על ידי אלוהים לקבל את אמצעי החיים והדרכה אמיתית. מכיוון שאלוהים צודק וקדוש, כל מי שהוא ממנה או עושה בו שימוש חייב לנהוג בהתאם לרצון האל. לכל הכמרים והבכירים מהעולם הדתי חסרים דבריו של אלוהים כעדות, וכמו כן חסר להם האישור של עבודתה של רוח הקודש. אם כן, כיצד ייתכן שכמרים ובכירים בעולם הדתי מונו באופן אישי על ידי אלוהים?