שיר תפילה 'הדרך להשקיט לבבכם בפני אלוהים' (מילים לשיר)

שיר תפילה 'הדרך להשקיט לבבכם בפני אלוהים' (מילים לשיר)

דרכים להשקיט לבבכם בפני האל תתחלנה בדרכי תפילה.

היו בעלי דעה אחת,

התפללו בזמן קבוע.

מהותו של המשיח היא ציות לרצון האב שבשמיים
האל בהתגלמותו כבשר ודם נקרא המשיח, והמשיח הוא הבשר שעוטה רוח האל. בשר זה שונה מכל אדם העשוי בשר ודם. הבדל זה נובע מהעובדה שהמשיח הוא לא בשר ודם, אלא התגלמותה של רוח האל. יש בו גם אנושיות רגילה וגם אלוהות מוחלטת. אף בן אדם אינו ניחן באלוהות של המשיח. האנושיות הרגילה שלו מקיימת את כל הפעילויות הרגילות שלו בבשר, בעוד שהאלוהות שלו מבצעת את העבודה של אלוהים עצמו. בין אם זה האנושיות או האלוהות שלו, שתיהן מתמסרות לרצונו של האב שבשמיים. מהותו של המשיח היא הרוח, כלומר, האלוהות. לכן, המהות שלו היא של אלוהים בכבוד ובעצמו. מהות זו לא תפריע לעבודתו, ואין הוא יכול לעשות דבר שיהרוס את עבודתו שלו, והוא גם לעולם לא ישמיע מילים שהן נגד רצונו שלו. לכן, האל בהתגלמותו לעולם לא יעבוד באופן שפוגם בניהול שלו. על כל בני האדם להבין זאת. מהות העבודה של רוח הקודש היא להציל את האדם, והיא למען הניהול של אלוהים עצמו. בדומה לכך, העבודה של המשיח היא להציל את האדם, למען רצון האל. בהתחשב בכך שהאל מתגלם כבשר ודם, הוא מגשים את המהות שלו בתוך בשרו, כך שבשרו מספיק כדי לבצע את עבודתו. לפיכך, כל העבודה של רוח האל מוחלפת בעבודה של המשיח בזמן ההתגלמות כבשר ודם, ובמרכזה של כל העבודה לאורך תקופת ההתגלמות כבשר ודם נמצאת העבודה של המשיח. לא ניתן למזג אותה עם עבודה מכל עידן אחר. ומאחר שהאל מתגלם כבשר ודם, הוא עובד מתוך הזהות של בשרו; מאחר והוא מתגלם כבשר ודם, הוא מסיים בבשר את העבודה שעליו לעשות. בין אם זו רוח האל, ובין אם זה המשיח, שניהם אלוהים בכבודו ובעצמו, והוא עושה את העבודה שעליו לעשות ומבצע את הכהונה שעליו לבצע.

מהותו של אלוהים עצמו מחזיקה בסמכות, אבל הוא מסוגל להתמסר במלואו לסמכות המושפעת ממנו. בין אם זו עבודת הרוח או עבודת הבשר, אלו לעולם לא יעמדו בקונפליקט. רוח האל היא הסמכות על פני כל הבריאה. הבשר עם מהות האל ניחן גם הוא בסמכות, אבל האל המתגלם כבשר ודם יכול לעשות את כל העבודה הנשמעת לרצון האב שבשמיים. בני אדם לא יוכלו לתפוס או להבין זאת. אלוהים בעצמו הוא הסמכות, אבל בשרו יכול להתמסר לסמכותו. זוהי המשמעות הפנימית של המילים: "המשיח נשמע לרצונו של אלוהים האב". אלוהים הוא רוח והוא יכול לבצע את עבודת הגאולה, כפי שאלוהים יכול גם להיות אדם. בכל מקרה, אלוהים בכבודו ובעצמו עושה את עבודתו; הוא לא מפריע ולא מפסיק, ובוודאי שלא מבצע עבודה סותרת, שכן מהות העבודה שנעשית על ידי הרוח ועל ידי הבשר הן זהות. בין אם זו הרוח או הבשר, שניהם עובדים כדי למלא רצון יחיד ולבצע את אותה העבודה. אף על פי שלרוח ולבשר תכונות שונות, המהות שלהם זהה; בשניהם נמצאת מהות האל בכבודו ובעצמו, וזהות האל בכבודו ובעצמו. לאלוהים עצמו אין יסודות של מרדנות; המהות שלו טובה. הוא הביטוי של כל היופי והטוב, כמו גם כל האהבה. גם בבשר, אלוהים לא עושה דבר הממרה את פיו של אלוהים האב. אפילו אם פירוש הדבר הקרבת חייו, הוא יהיה מוכן לעשות זאת בלב שלם והוא לא יבחר באפשרות אחרת. אין באלוהים אלמנטים של צדקנות וחשיבות עצמית, או כאלה של יהירות והתנשאות; אין בו אלמנטים של נוכלות. כל דבר שממרה את פיו של אלוהים בא מהשטן; השטן הוא מקור כל הכיעור והרשע. הסיבה שיש לאדם איכויות הדומות לשטן היא שהשטן השחית את האדם והשפיע עליו. השטן לא השחית את המשיח, ולכן המשיח ניחן רק בתכונות האל ולא בתכונות השטן. לא משנה כמה קשה היא העבודה או חלש הוא הבשר, אלוהים לא יעשה דבר שיפריע לעבודת אלוהים עצמו בעודו שוכן בבשר ודם, ובוודאי שלא יזנח את רצון אלוהים האב במרדנות. הוא מעדיף לסבול את כאב הבשר מאשר ללכת נגד רצונו של אלוהים האב, בדיוק כפי שישוע אמר בתפילה, "אבי, אם אפשר, תן לכוס הזאת לעבור ממני, אך לא כרצוני, כי אם כרצונך." האדם בוחר, אך המשיח לא. אף שיש לו זהותו של אלוהים בכבודו ובעצמו, הוא עדיין מחפש אחר רצונו של אלוהים האב, ומקיים את מה שהוטל עליו על ידי אלוהים האב, מנקודת המבט של הבשר. דבר זה אינו בר השגה על ידי האדם. כל דבר שבא מהשטן לא יכול לקבל את מהות האל, אלא רק את מהותו של מי שממרה את פיו של אלוהים ומתנגד לו. הוא לא יכול להישמע לאלוהים בשלמות, ובוודאי שלא למלא את רצון האל בחפץ לב. כל אדם מלבד המשיח יכול לעשות דברים הנוגדים את אלוהים, ואף אחד לא יכול לקחת על עצמו באופן ישיר את העבודה שאלוהים מטיל; אף אחד לא מסוגל לראות בניהולו של אלוהים חובה המוטלת עליו. התמסרות לרצונו של אלוהים האב היא המהות של המשיח; מרדנות כלפי אלוהים היא מאפיין של השטן. שתי איכויות אלו אינן מתיישבות אחת עם השנייה, וכל מי שיש לו האיכויות של השטן לא יכול להיקרא משיח. הסיבה שהאדם לא יכול לבצע את עבודת האל במקומו נובעת מכך שמהות האל לא שוכנת באדם. האדם עובד עבור אלוהים למען האינטרסים האישיים של האדם ולמען תקוותיו לעתיד, אך המשיח עובד כדי לקיים את רצונו של אלוהים האב.

אנושיותו של המשיח נשלטת על ידי האלוהות שלו. אף שהוא מתגלם כבשר ודם, האנושיות שלו איננה לגמרי כזו של אדם העשוי בשר ודם. יש לו אופי ייחודי משלו, וגם הוא נשלט על ידי האלוהות שלו. האלוהות שלו חסרת חולשה; החולשה של המשיח שייכת לאנושיות שלו. במידה מסוימת, חולשה זו מגבילה את אלוהותו, אלא שמגבלות כאלה הן רק בהיקף וזמן מסוים, ואינן ללא גבול. כשמגיע הזמן לבצע את עבודת האלוהות שלו, הדבר נעשה ללא קשר לאנושיות שלו. אנושיותו של המשיח מונחית כולה על ידי האלוהות שלו. פרט לחיים הרגילים של האנושיות שלו, כל הפעולות האחרות של האנושיות שלו מושפעות ומונחות על ידי האלוהות שלו. על אף שהמשיח הוא בעל אנושיות, הדבר לא פוגם בעבודת האלוהות שלו. דבר זה נובע בהכרח מן העובדה שהאנושיות של המשיח מכוונת על ידי האלוהות שלו; אף על פי שהאנושיות שלו אינה בשלה באשר להתנהלותו עם אחרים, אין זה משפיע על העבודה הרגילה של האלוהות שלו. כשאני אומר שהאנושיות שלו לא נפגמה, אני מתכוון לכך שהאנושיות של המשיח יכולה להיות מודרכת ישירות על ידי האלוהות שלו, וכי הוא ניחן בהיגיון רם יותר מזה של אדם רגיל. האנושיות שלו היא המתאימה ביותר להיות מודרכת על ידי האלוהות בעבודתו; האנושיות שלו היא המוכשרת ביותר על מנת לבטא את עבודת האלוהות, והמוכשרת ביותר להתמסר לעבודה כזו. כשאלוהים עובד בהתגלמותו כבשר ודם, הוא לעולם לא שוכח את החובות שעל אדם בשר ודם למלא; הוא מסוגל לעבוד את אלוהים שבשמיים עם לב נאמן. הוא ניחן במהות האל והזהות שלו היא של אלוהים בכבודו ובעצמו. הוא רק הגיע אל פני האדמה והפך ליציר נברא, עם קליפה חיצונית כשל יציר נברא, וכעת הוא ניחן באנושיות שלא הייתה לו לפני כן; הוא מסוגל לעבוד את אלוהים בשמיים. זו ההוויה של אלוהים עצמו שהאדם לא יכול לחקות. זהותו היא אלוהים בכבודו ובעצמו. הוא עובד את אלוהים מנקודת המבט של הבשר; ולכן, המילים "המשיח עובד את אלוהים שבשמיים" אינן טעות כלל. מה שהוא מבקש מן האדם הוא מה שיש בו בעצמו; הוא כבר השיג את כל מה שהוא מבקש מן האדם לפני שביקש זאת ממנו. הוא לעולם לא יבוא בדרישות כלפי אחרים בעוד שהוא עצמו אינו מחויב להן, שכן הן מהוות את הווייתו. בכל דרך שבה יבצע עבודתו, הוא לעולם לא יפעל באופן שימרה את פיו של אלוהים. לא משנה מה הוא מבקש מן האדם, לא תהיה דרישה שלא ניתנת לקיום על ידי האדם. כל מה שהוא עושה הוא מילוי רצונו של אלוהים ולמען הניהול שלו. אלוהותו של המשיח היא למעלה מכל אדם, ולכן הוא הסמכות העליונה על כל הברואים. סמכות זו היא האלוהות שלו, כלומר, הפנימיות וההוויה של אלוהים בכבודו ובעצמו, שקובעות את זהותו. לכן, לא משנה עד כמה רגילה האנושיות שלו, אין ספק שהוא ניחן בזהותו של אלוהים בכבודו ובעצמו. בלי קשר לנקודת ההשקפה שהוא מדבר ממנה ולאופן שבו הוא נשמע לרצון האל, לא ניתן לומר שהוא לא אלוהים עצמו. בני אדם טיפשים ובורים רואים באנושיות הרגילה של המשיח פגם. גם כשהוא מבטא ומגלה את ההוויה של האלוהות שלו, האדם לא מסוגל להכיר בכך שהוא המשיח. וככל שהמשיח מפגין צייתנות וענווה, כך בני אדם טיפשים מתייחסים אל המשיח בקלות ראש. ישנם אף כאלה שמאמצים כלפיו יחס של הדרה ובוז, ויחד עם זאת מעלים את אותם "אנשים דגולים" בעלי דמות נעלית לדרגת הערצה. ההתנגדות והמרי של האדם כלפי אלוהים נובעים מהעובדה שמהות האל בהתגלמותו כבשר ודם מתמסרת לרצונו של אלוהים, כמו גם מהאנושיות הרגילה של המשיח. בזאת טמון מקור ההתנגדות והמרדנות של האדם כלפי אלוהים. אילו לא היה המשיח תחת מסווה האנושיות שלו ולא היה שואף לקיים את רצון האל האב מנקודת מבט של נברא, אלא במקום זאת היה בעל אנושיות נעלית, הרי שכנראה לא הייתה מרדנות באדם. הסיבה שבגינה האדם מוכן תמיד להאמין באל בלתי נראה בשמיים היא מכיוון שאלוהים בשמיים אינו בעל אנושיות ואין בו אף לא תכונה אחת של נברא. ולכן האדם תמיד מתייחס אליו בהערכה גדולה ביותר, אך מפגין יחס של בוז כלפי המשיח.

על אף שהמשיח עלי אדמות מסוגל לעבוד מטעם אלוהים בכבודו ובעצמו, הוא לא מגיע עם כוונה להראות את צלמו בבשר לכל בני האדם. הוא לא בא על מנת שכל בני האדם יראו אותו; הוא בא כדי להוביל את האדם, ובכך להיכנס לתקופה החדשה. התפקיד של הבשר של המשיח הוא לשם עבודתו של אלוהים עצמו, כלומר, לשם עבודת האל המתגלם כבשר ודם, ולא כדי לאפשר לאדם להבין את מהות בשרו. לא משנה עד כמה הוא עובד, עבודתו לא תעלה על מה שהבשר יכול להשיג. לא משנה באיזה אופן הוא עובד, הוא עושה זאת בגוף בשר עם אנושיות רגילה ואינו חושף לגמרי לבני האדם את פניו האמיתיים של אלוהים. בנוסף, עבודתו בבשר לעולם איננה על-טבעית או בלתי נתפסת כפי שהאדם מבין זאת. למרות שהמשיח מייצג את אלוהים עצמו בהתגלמותו כבשר ודם ומבצע באופן אישי את העבודה שעל אלוהים עצמו לעשות, הוא לא מתכחש לקיומו של אלוהים שבשמיים ולא מתרברב במעשיו שלו. במקום זאת, הוא נשאר חבוי בתוך בשרו בענווה. מלבד המשיח, אלה הטוענים באופן שקרי שהם עצמם המשיח חסרים את האיכויות שלו. כשהם מוצגים זה לצד זה, עם היהירות והשבח העצמי של משיחי שקר אלה, מיד מתברר איזה בשר הוא המשיח האמיתי. ככל שהם שקריים יותר, כך משיחי שקר אלו יותר מתפארים בעצמם, ויותר מסוגלים להונות את האדם באותות ובמופתים. משיחי השקר לא ניחנים באיכויות של אלוהים. המשיח לא נגוע בכל אלמנט השייך למשיחי השקר. אלוהים הופך לבשר ודם רק כדי להשלים את העבודה כבשר ודם, לא כדי לאפשר לכל בני האדם לראות אותו. במקום זאת, הוא נותן לעבודה להוכיח את זהותו, ומאפשר למה הוא מגלה להעיד על מהותו. מהותו אינה מופרכת; זהותו לא נלקחה באופן שרירותי; היא נקבעת על ידי עבודתו והמהות שלו. על אף שיש בו מהות האל עצמו, והוא מסוגל לעשות את עבודת האל עצמו. אחרי הכל, הוא עדיין בשר ודם ולא רוח הקודש. הוא לא אלוהים עם תכונות הרוח; הוא אלוהים בקליפה של בשר. לכן, לא משנה כמה רגילים וכמה חלשים הוא והאופן שבו הוא שואף לקיים את רצון האל האב, האלוהות שלו אינה מוטלת בספק. באל בהתגלמותו כבשר ודם קיימת לא רק האנושיות הרגילה וחולשותיה; קיימות עוד יותר הנפלאות והאיכות הבלתי נתפסות של האלוהות שלו, כמו גם כל המעשים שלו בבשר. לפיכך, גם האנושיות וגם האלוהות מתקיימות למעשה בתוך המשיח. דבר זה כלל אינו ריק או על-טבעי. הוא מגיע אל העולם במטרה העיקרית של ביצוע עבודה; יש הכרח שיהיה בעל אנושיות רגילה כדי שיוכל לבצע עבודה על בעולם; אחרת, לא משנה עד כמה גדול כוחה של האלוהות שלו, לא ניתן יהיה להשתמש כראוי בייעוד המקורי שלו. למרות שהאנושיות שלו בעלת חשיבות רבה, היא איננה המהות שלו. המהות שלו היא האלוהות; ולכן, הרגע שבו הוא מתחיל לבצע את כהונתו עלי אדמות הוא הרגע שבו הוא מתחיל לבטא את ההוויה של האלוהות שלו. האנושיות שלו נועדה אך ורק כדי לקיים חיים נורמליים של בשרו כך שהאלוהות שלו תוכל להשלים את העבודה כרגיל בהתגלמותו כבשר ודם; זוהי האלוהות שמנתבת את עבודתו באופן מוחלט. כשהוא משלים עבודתו, הוא משלים את כהונתו. מה שעל האדם לדעת הוא מכלול עבודתו, ודרך עבודתו הוא מאפשר לאדם להכיר אותו. במהלך עבודתו, הוא מבטא באופן מלא למדי את הווית האלוהות שלו, שהיא לא טבע הנגוע באנושיות, או במחשבה והתנהגות אנושיות. כשיגיע הזמן שבו כל כהונתו תגיע אל קצה, הוא כבר יבטא לחלוטין ובאופן מלא את הטבע שהיה עליו לבטא. עבודתו איננה נתונה להכוונתו של אף בן אדם; הביטוי של האופי שלו גם הוא די חופשי. הוא לא נשלט על ידי המוח או מעובד על ידי מחשבה, אלא מתגלה באופן טבעי. דבר זה הוא דבר שאף בן אדם לא יכול להשיג. גם אם הסביבה קשה או התנאים אינם מאפשרים זאת, הוא מסוגל להביע את טבעו בזמן המתאים. המשיח מבטא את הווייתו של המשיח, ואילו אלה שאינם המשיח לא ניחנים בטבעו של המשיח. לכן, גם אם יתנגדו לו כולם או שיהיו להם מחשבות שונות לגביו, אף אחד לא יכול להכחיש על בסיס מחשבות האדם שהטבע הבא שמבטא המשיח הוא טבעו של אלוהים. כל מי שמחפש אחר המשיח ולבו טהור, או כמה לאלוהים וכוונתו כנה, יודה שהוא המשיח על פי ביטוי האלוהות שלו. הוא לעולם לא יתכחש למשיח על סמך היבטים שלו שאינם עולים בקנה אחד עם מחשבות האדם. אף על פי שהאדם טיפש מאוד, כולם יודעים בדיוק מה נובע מרצון האדם ומה נובע מאלוהים. העניין הוא שאנשים רבים מתנגדים בכוונה תחילה למשיח בגלל הכוונות שלהם. אלמלא כן, לא הייתה לשום אדם סיבה להכחיש את קיומו של המשיח, מכיוון שהאלוהות שהוא מבטא אכן קיימת, וכל אדם יכול לחזות בעבודתו.

העבודה והביטוי של המשיח קובעים את מהותו. הוא מסוגל להשלים בלב שלם את מה שהופקד בידיו. הוא מסוגל לעבוד את אלוהים שבשמיים בלב שלם, ובלב שלם לשאוף לקיים רצונו של אלוהים האב. כל זה נקבע על ידי המהות שלו. וכך גם ההתגלות הטבעית שלו נקבעת על ידי המהות שלו. הסיבה לכך שההתגלות הטבעית שלו נקראת כך היא משום שהביטוי שלו אינו חיקוי, או תוצאה של חינוך על ידי אדם, או תוצאה של שנים רבות של טיפוח על ידי אדם. הוא לא למד זאת או לבש זאת; במקום זאת, הדבר טבוע בתוכו. האדם יוכל אולי להתכחש לעבודתו, לביטוי שלו, לאנושיות שלו, ולכל מהלך החיים של האנושיות הרגילה שלו, אבל אף אחד לא יכול להכחיש שהוא עובד את אלוהים שבשמיים בלב שלם; אף אחד לא יכול להכחיש שהוא הגיע כדי למלא את רצונו של האב שבשמיים, ואף אחד לא יכול להכחיש את הכנות שבה הוא מחפש אחר אלוהים האב. למרות שמראהו לא נעים לחושים, שהדיבור שלו לא משרה אווירה יוצאת דופן ושעבודתו לא מזעזעת את הארץ או מרעידה את השמיים כפי שהאדם מדמיין, הוא אכן המשיח, המגשים את רצון האב שבשמיים בלב שלם ומתמסר לחלוטין אל האב שבשמיים, והוא צייתן עד המוות. הסיבה לכך היא שהמהות שלו היא המהות של המשיח. אמת זו קשה להבנה עבור האדם אך היא אכן קיימת. משכהונתו של המשיח תושלם, יוכל האדם לראות מעבודתו שטבעו והווייתו מייצגים את טבעו והווייתו של אלוהים שבשמיים. בזמן ההוא, הסיכום של כל עבודתו יוכל לאשר שהוא אכן הבשר שבו מתגלם דבר האל, ואינו זהה לבשר ודם של אחד האדם. לכל צעד בעבודתו של המשיח בעולם יש משמעות ייצוגית, אך האדם שחווה את העבודה בפועל של כל שלב אינו מסוגל לתפוס את המשמעות של עבודתו. הדבר נכון במיוחד עבור מספר השלבים של העבודה שבוצעו על ידי האל בהתגלמותו השנייה. לרוב מי שרק שמע או ראה את דבריו של המשיח אך מעולם לא ראה אותו לא יודע דבר בנוגע לעבודתו. אלה שראו את המשיח ושמעו את דברו, כמו גם חוו את עבודתו, מתקשים לקבל את עבודתו. האם לא כך הדבר מכיוון שהמראה והאנושיות הרגילה של המשיח אינם לטעמו של האדם? מי שמקבל את עבודתו אחרי הסתלקות המשיח לא יחווה קשיים כאלה, מכיוון שהוא רק מקבל את העבודה ואינו בא במגע עם האנושיות הרגילה של המשיח. האדם לא מסוגל להרפות ממחשבותיו לגבי אלוהים ובמקום זאת לבחון אותו בקפידה. הסיבה לכך היא העובדה שהאדם מתמקד רק במראה שלו ואינו מסוגל לזהות את המהות שלו על פי עבודתו ודבריו. אם יתעלם האדם ממראהו של המשיח או יימנע מדיון בדבר האנושיות של המשיח, וידבר רק על האלוהות שלו, שאף אדם אינו יכול לתפוס את עבודתה ואת דבריה, הרי שיפחתו מחשבותיו של האדם בחצי, אפילו עד כדי כך שכל הקשיים של האדם יבואו על פתרונם. במהלך העבודה של האל בהתגלמותו כבשר ודם, האדם לא יכול לסבול אותו והוא מלא במחשבות רבות בנוגע אליו, ומקרים של התנגדות ומרי נפוצים. האדם לא יכול לסבול את קיומו של אלוהים, להפגין יד רכה כלפי הענווה וההסתר של המשיח, או לסלוח למהותו של המשיח שנשמעת לאב שבשמיים. לכן, הוא לא יכול להישאר עם האדם לנצח לאחר סיום עבודתו, מכיוון שהאדם מסרב לאפשר לו לחיות לצדו. אם האדם לא מסוגל להפגין יד רכה כלפיו במהלך תקופת העבודה שלו, כיצד יוכלו בני האדם לסבול אותו חי לצדם אחרי השלמת כהונתו, כשהוא צופה בהם חווים את דבריו בהדרגה? האם לא ייפלו רבים מהם בגללו? האדם מאפשר לו רק לעבוד בעולם. זו היד הרכה שמסוגל האדם להפגין. אלמלא עבודתו, האדם היה כבר מזמן מגרש אותו מהעולם. אם כן, כמה רכה תהיה ידו של האדם לאחר שעבודתו הושלמה? האם האדם לא יהרוג אותו אז ויענה אותו למוות? אם הוא לא היה נקרא משיח, הוא לא יכול היה לעבוד בקרב בני האדם; אם הוא לא היה עובד בזהות אלוהים עצמו, ובמקום זאת היה עובד רק כאדם רגיל, לא היה האדם סובל ולו משפט אחד מפיו, ובוודאי שלא היה סובל אף מקצת מעבודתו. לכן הוא יכול לעבוד רק בזהות הזו. כך עבודתו יותר חזקה מאשר היא הייתה אם הוא לא היה עושה כך, מכיוון שבני האדם מוכנים כולם להישמע למעמד רם וזהות דגולה. אם הוא לא היה עובד בזהות של אלוהים עצמו, או מופיע כאלוהים עצמו, הוא לא היה מספיק לעשות את העבודה כלל. למרות העובדה שהוא ניחן במהות האל ובהוויה של המשיח, האדם לא היה מרפה ממנו ולא היה מאפשר לו לבצע את העבודה בקלות בקרב בני האדם. הוא עובד בזהות של אלוהים עצמו. על אף שעבודה שכזו עוצמתית פי עשרות מונים מעבודה המתבצעת ללא זהות כזו, האדם עדיין אינו נשמע לו לחלוטין, משום שהאדם מתמסר רק למעמדו ולא למהות שלו. אם כן, כשיום אחד אולי יפרוש המשיח מתפקידו, הייתכן שהאדם יאפשר לו להישאר בחיים אפילו ליום אחד? אלוהים מוכן לחיות בעולם עם האדם, כדי שהוא יוכל לראות את פירות עבודתו בשנים הבאות. עם זאת, האדם לא מסוגל לסבול את שהותו אפילו יום אחד, כך שלא נותר לו אלא להרים ידיים. רק מתוך כל רכות ידו וחסדו של האדם, הוא מאפשר לאלוהים לבצע בקרבו את העבודה שעליו לעשות כדי למלא את כהונתו. על אף שאלה שכבר כבש באופן אישי מעניקים לו חסד כזה, הם עדיין מרשים לו להישאר רק עד שעבודתו תסתיים ולא רגע אחד יותר. אם כך הדבר, מה בדבר אלה שהוא לא כבש? האם הסיבה שהאדם מתייחס כך לאל בהתגלמותו כבשר ודם היא שהוא המשיח בקליפה של אדם רגיל? אם הייתה לו רק האלוהות ולא אנושיות נורמלית, האם לא היו קשיי האדם באים על פתרונם בקלות רבה? האדם מודה בחוסר רצון באלוהות שלו ולא מראה שום עניין בקליפתו כאדם רגיל, למרות העובדה שהמהות שלו היא בדיוק זו של המשיח שמתמסר לרצון האב שבשמיים. לכן הוא יכול רק לבטל את עבודתו בקרב בני האדם כדי לחלוק עמם שמחות וצער גם יחד, מכיוון שהאדם לא יכול לסבול עוד את קיומו.

מזמור דברי אלוהים | 'כֵּיוָן שֶׁאלוהים מציל את האדם, הוא יציל אותו בשלמות'

מזמור דברי אלוהים | 'כֵּיוָן שֶׁאלוהים מציל את האדם, הוא יציל אותו בשלמות'

מכיוון שאלוהים ברא את האדם, הוא יוביל אותו,

מכיוון שהוא מציל את האדם, הוא יציל אותו ויזכה בו לחלוטין,

מכיוון שהוא מוביל את האדם, הוא יביא אותו ליעד הנכון.

מזמור דברי אלוהים | 'אהבת האל ומהותו הן חסרות אנוכיות'

אלוהים נותן את מיטבו, את צידו הכי טוב הוא נותן.

את הדברים הטובים, הכי הכי טובים הוא נותן, נותן את מיטבו.

מזמור דברי אלוהים | 'אלוהים נמצא בשמיים וגם בארץ'

מזמור דברי אלוהים | 'אלוהים נמצא בשמיים וגם בארץ'

האל נמצא מעלה בשמיים

ושוכן בארץ

הוא נמצא בין כל הברואים

בקרב המוני בני האדם

בני האדם יכולים לגעת באל מדי יום.

בני האדם יכולים לראותו מדי יום.

מזמור דברי אלוהים | חיי האדם אינם אפשריים ללא ריבונות האל

מזמור דברי אלוהים |  'חיי האדם אינם אפשריים ללא ריבונות האל'

שום דבר ושום אדם לא יתקיימו

בלי ריבונותו של אלוהים.

חיי אדם, חיי בשר ודם, יִכְלוּ⁠

בלי אספקת האל ושלטונו.

לכן חשוב שהאל מייסד

סביבות שהאדם ישרוד בָּן.

שבח והלל | 'שבח ותודות לאלוהים לנצח'

שבח והלל | 'שבח ותודות לאלוהים לנצח'

האל הכול יכול, המשיח של אחרית הימים, 

מביע את האמת כדי לנקות את האנושות.

אנו נישאים אל אלוהים. איזו שמחה זו, ליהנות מדבריו.

דברי חיים | אלוהים עצמו, הייחודי ד' קדושתו של אלוהים (א') חלק 3

האל הכול יכול אומר, "יהיו אשר יהיו התנאים שהציב אלוהים, לאורך כול עבודתו השפעתם תהיה חיובית על האדם, והם שסוללים את הדרך. 

מזמור דברי אלוהים | 'אלוהים מברך את הישרים'

מזמור דברי אלוהים | 'אלוהים מברך את הישרים'

כשאתם נותנים ליבכם לאל, ואותו לא מרמים,

כשאינכם מטעים את הבריות,

שמעליכם או תחתיכם,

כשאתם פתוחים עם אלוהים בכל דבר,

כשאינכם רק פועלים כדי לזכות בטובת האל,

זו משמעות היושר.

שיר קודש 'האל מתייחס לאדם כאל היקר לו מכל' (מילים לשיר)

שיר קודש 'האל מתייחס לאדם כאל היקר לו מכל' (מילים לשיר)

האל ברא האדם,

בין אם האדם מושחת הוא

או הולך אחריו,

האל נוצר האדם, כיקיר ליבו,

ואפשר לומר, כקרוב יקר.

אין האדם משחק עבורו.

דברי חיים | אלוהים עצמו, הייחודי ו' קדושתו של אלוהים (ג') חלק 4

דברי חיים | אלוהים עצמו, הייחודי ו' קדושתו של אלוהים (ג') חלק 4

האל הכול יכול אומר, "מכיוון שמהות האל קדושה, פירוש הדבר הוא שרק באמצעות אלוהים תוכלו ללכת בדרך הנכונה והמוארת בחיים. רק באמצעות אלוהים תוכלו לדעת מהי משמעות החיים, רק באמצעות אלוהים תוכלו להביא לידי ביטוי חיים אמיתיים, להחזיק באמת ולדעת את האמת, ורק באמצעות אלוהים תוכלו לזכות בחיים מהאמת.

 רק אלוהים עצמו יכול לעזור לכם לסור מרע ולהושיע אתכם מהפגיעה והשליטה של השטן. מלבד אלוהים, אף אחד ושום דבר לא יכולים להושיע אתכם מים הייסורים כדי שלא תסבלו עוד: מהות האל היא שקובעת זאת. רק אלוהים עצמו מושיע אתכם בחוסר אנוכיות כזו, רק אלוהים אחראי לעתידכם, לגורלכם ולחייכם והוא מסדיר את הכל למענכם. זהו דבר שאף יציר נברא או ישות שלא נבראה יכולים להשיג. מכיוון שאף יציר נברא או ישות שלא נבראה לא יכולים להיות בעלי מהות אלוהית כזו, לאף אחד ולשום דבר אין היכולת להושיע אתכם או להוביל אתכם. זו החשיבות של מהות האל עבור האדם."

מזמור דברי אלוהים | האל בהתגלמותו הוא האהוב ביותר

מזמור דברי אלוהים | האל בהתגלמותו הוא האהוב ביותר

אחרי שאלוהים התגלם בבשר, חי את חייו בקרב האנושות,

הוא ראה את שחיתות בני האדם, המצב של חייהם.

אמירותיו של המשיח של אחרית הימים | 'אמירותיו של אלוהים לתבל כולה האמירה הארבע עשרה'

z

אמירותיו של המשיח של אחרית הימים | 'אמירותיו של אלוהים לתבל כולה האמירה הארבע 

עשרה'

אמירותיו של המשיח של אחרית הימים | 'הופעתו של אלוהים הביאה לעידן חדש' (מובאה)

אמירותיו של המשיח של אחרית הימים | 'הופעתו של אלוהים הביאה לעידן חדש' (מובאה)

'הופעתו של אלוהים הביאה לעידן חדש': https://youtu.be/bBch3r0WQ4s

הברק ממזרח, כנסיית האל הכול יכול נוסדה בעקבות הופעתו ועבודתו של האל הכול יכול, הביאה השנייה של ישוע אדוננו, המשיח של אחרית הימים. החברים בכנסייה הם אלה המקבלים את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים, והנכבשים וניצלים באמצעות דבריו. האל הכול יכול ייסד את הכנסייה לבדו והוא שמנהיג אותה כרועה. היא במפורש לא נוסדה על ידי אדם. המשיח הוא האמת, הדרך והחיים. צאנו של אלוהים שומעות בקולו של אלוהים. כל עוד תקראו את דברי האל הכול יכול, תבינו שאלוהים אכן הופיע.

הודעה מיוחדת: הפקת סרט זו הופקה שלא למטרת רווח על ידי כנסיית האל הכול יכול. אין להפיץ סרט זה למטרת רווח לשום צד שלישי, ואנו מקווים שכולם ישתפו אותו ויפיצו אותו בגלוי. בהפיצכם סרט זה, אנא ציין את מקורו. ללא הסכמתה של כנסיית האל הכול יכול, אסור בהחלט לשום ארגון, קבוצה חברתית או אדם לערוך שינויים בתוכנו של סרט זה או להציג אותו באופן מסולף.

שיר קודש 'הוא האמת, הדרך והחיים'

שיר קודש 'הוא האמת, הדרך והחיים'

I

איש מלבדו לא יכול לדעת את כל מחשבותינו,

לתפוס כך את אופיינו ומהותנו,

לשפוט את מרדנותה ושחיתותה של האנושות,

לעבוד ולדבר בקרבנו בשם האל שבשמיים.

דרך החיים | המושיע כבר חזר על "ענן לבן" (מובאה)

דרך החיים | המושיע כבר חזר על "ענן לבן" (מובאה)

האל הכול יכול אומר, "מאז שישוע עזב, התלמידים שהיו חסידיו וכל הקדושים שזכו לישועה הודות לשמו נכספו אליו נואשות וחיכו לו.

מערכון – לצאת מגבולות כתבי הקודש

אמירותיו של המשיח של אחרית הימים | 'רק מי שחווה את עבודתו של אלוהים מאמין באלוהים באמת' (מובאה)

הברק ממזרח, כנסיית האל הכול יכול נוסדה בעקבות הופעתו ועבודתו של האל הכול יכול,
הביאה השנייה של ישוע א דוננו, המשיח של אחרית הימים. החברים בכנסייה הם

אמירותיו של המשיח של אחרית הימים | אלוהים הוא מקור חיי האדם (מובאה)

מבוא
אם יש לכם שאלות, אנו צרו קשר: https://pse.is/KUG8L

אמירותיו של המשיח של אחרית הימים | אלוהים הוא מקור חיי האדם (מובאה)

אלוהים הוא מקור חיי האדם: https://he.kingdomsalvation.org/videos/word-god-is-the-source-of-mans-life.html

הברק ממזרח, כנסיית האל הכול יכול נוסדה בעקבות הופעתו ועבודתו של האל הכול יכול, הביאה השנייה של ישוע אדוננו, המשיח של אחרית הימים. החברים בכנסייה הם אלה המקבלים את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים, והנכבשים וניצלים באמצעות דבריו. האל הכול יכול ייסד את הכנסייה לבדו והוא שמנהיג אותה כרועה. היא במפורש לא נוסדה על ידי אדם. המשיח הוא האמת, הדרך והחיים. צאנו של אלוהים שומעות בקולו של אלוהים. כל עוד תקראו את דברי האל הכול יכול, תבינו שאלוהים אכן הופיע.

הודעה מיוחדת: הפקת סרט זו הופקה שלא למטרת רווח על ידי כנסיית האל הכול יכול. אין להפיץ סרט זה למטרת רווח לשום צד שלישי, ואנו מקווים שכולם ישתפו אותו ויפיצו אותו בגלוי. בהפיצכם סרט זה, אנא ציין את מקורו. ללא הסכמתה של כנסיית האל הכול יכול, אסור בהחלט לשום ארגון, קבוצה חברתית או אדם לערוך שינויים בתוכנו של סרט זה או להציג אותו באופן מסולף.

החומרים לקוחים בחלקם מתוך:

https://www.youtube.com/watch?v=V_wCaoN5Ma0

https://www.youtube.com/watch?v=F1XCsQ3IybI

שיר קודש 'חיי אנוש כפופים לגמרי לריבונות האל' (מילים לשיר)

כשאדם מאמין רק בגורל

אך אינו יכול לדעת,

כשאדם מאמין רק בגורל

אך אינו יכול לזהות,

כשאדם מאמין רק בגורל

שיר קודש 'אהבה טהורה ללא פגם' (מילים לשיר)

שיר קודש 'אהבה טהורה ללא פגם' (מילים לשיר)

אהבה היא רגש טהור, טהור ללא פגם.

" דברי חיים | 'אלוהים והאדם ייווכחו יחד במנוחה' חלק 2"

האל הכול יכול אומר, "אלוהים ברא את האנושות, מיקם אותה על פני האדמה והוביל אותה עד היום הזה. אחר כך הושיע את האנושות ושימש כקורבן חטאת למען האנושות. לבסוף עדיין עליו לכבוש את האנושות, להושיע אותה לחלוטין ולשקם את דמותה המקורית. זוהי העבודה שבה עסק מן ההתחלה עד הסוף – שיקום דמותו המקורית וצלמו המקורי של האדם. 

שבח והלל 'ישנו אושר רב בחיי הכנסייה' (שיר בספרדית)

שבח והלל 'ישנו אושר רב בחיי הכנסייה' (שיר בספרדית)

אחים ואחיות, באנו אל אלוהים.

אכלו ושתו את דבריו, זה כה משמח.

לאלוהים לא חשוב עומק הבנתנו,

הוא מרוצה מדברי האמת שלנו.

שיר קודש 'אלה שמקבלים על עצמם את עבודת האל החדשה מבורכים' (מילים לשיר)

שיר קודש 'אלה שמקבלים על עצמם את עבודת האל החדשה מבורכים' (מילים לשיר)

כל שיכולים לשמוע לחידושיה של רוח הקודש מבורכים.

כל שיכולים לשמוע לחידושיה של רוח הקודש מבורכים.

מצבם בעבר אינו חשוב,

גם כיצד פעלה היא בהם פעם אינו חשוב.

כל שזכו בעבודת האל החדשה הם המבורכים ביותר.

כל שזכו בעבודת האל החדשה הם המבורכים ביותר.

ואלה אשר אינם יכולים ללכת בדרך החדשה יעלמו.

אמירותיו של המשיח של אחרית הימים | 'אלוהים עצמו, הייחודי ג'' (מובאה)

אמירותיו של המשיח של אחרית הימים | 'אלוהים עצמו, הייחודי ג'' (מובאה)

האל הכול יכול אומר, "סמכותו של אלוהים מתקיימת ללא קשר לנסיבות. בכול המצבים, אלוהים מכתיב ומסדר כול גורל אנושי ואת כול הדברים, בהתאם למחשבותיו ולרצונותיו. הדבר לא ישתנה מפני שבני האדם משתנים, ואינו תלוי ברצונו של האדם, אינו ניתן לשינוי על ידי שינויים כלשהם בזמן, במרחב ובגיאוגרפיה, כי סמכותו של אלוהים היא עצם מהותו. השאלה אם האדם מסוגל להכיר ולקבל את ריבונותו של אלוהים ואם הוא מסוגל להישמע לה, אינה משנה ולו במעט את עובדת ריבונותו של אלוהים על הגורל האנושי.

אמירותיו של המשיח של אחרית הימים | 'האדם יכול לזכות בישועה רק תחת ניהולו של אלוהים' (מובאה)

אמירותיו של המשיח של אחרית הימים | 'האדם יכול לזכות בישועה רק תחת ניהולו של אלוהים' (מובאה)

האל הכול יכול אומר, "כמה יצורים חיים ומתרבים במרחבים העצומים של התבל, מצייתים שוב ושוב לחוק החיים ודבקים בכלל אחד קבוע. כל מי שמת לוקח איתו את הסיפורים של כל מי שחיי, וכל מי שחיי חוזר על אותה היסטוריה טרגית של כל מי שמת. על כן, חזקה על האנושות לשאול את עצמה: מדוע אנו חיים? ומדוע אנו צריכים למות?

90. אוצרות החיים

וואנג ג'ון, מחוז שנדונג

במרוצת השנים, מאז שקיבלתי את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים, אשתי ואני עברנו את זה ביחד תחת הדיכוי מצד התנין הגדול האדום כאש. בתקופה הזאת, למרות שהיו לי רגעי חולשה, כאב ודמעות, אני חש שקיבלתי הרבה מאוד דרך הדיכוי שחוויתי. לא רק שאותן חוויות מרות גרמו לי לראות בבירור את אופיו הריאקציונרי והמרושע של התנין הגדול האדום כאש ואת פניו המכוערות, אני גם זיהיתי את מהותי המושחתת. אותן חוויות גם אפשרו לי לחוות את כול-יכולתו וחוכמתו של אלוהים. אני באמת חוויתי והכרתי את המשמעות האמיתית שמאחורי השימוש שעושה אלוהים בתנין הגדול האדום כאש–כמכשול שחישל יותר ויותר את בטחוני כמאמין באלוהים.

89. מקדישה את חיי לעבודת האל

ז'או סואן | מחוז שנדונג

ב-3 באפריל 2003 הלכתי עם אחת האחיות לבקר אצל מאמין חדש. המאמין החדש לא היה בטוח לגבי עבודתו של אלוהים באחרית הימים, ובסופו של דבר הוא דיווח עלינו. כתוצאה מכך, ארבעה שוטרים מרושעים בבגדים אזרחיים באו, הכניסו את שתינו בכוח לרכבם ולקחו אותנו לתחנת המשטרה. בדרך הייתי עצבנית מאוד, מכיוון שנשאתי עליי איתורית, רשימה חלקית של שמות חברי הכנסייה ופנקס. חששתי שהשוטרים המרושעים יגלו את הפריטים האלה, וחששתי אף יותר שאחיי ואחיותיי יתקשרו אליי לאיתורית, ולכן לא חדלתי מלשאת תפילה בהולה לאלוהים בלבי: "אלוהים, מה אני אמורה לעשות? אני מבקשת שתיתן לי דרך מוצא, ושלא תאפשר לפריטים האלה ליפול לידי המשטרה המרושעת". אחר כך הוצאתי את הפריטים מהתיק, הכנסתי אותם בשקט לאיזור המותניים ואמרתי שיש לי כאב בטן ואני צריכה ללכת לשירותים. השוטר המרושע קילל אותי ואמר: "איזה שטויות את מדברת!" ולאחר שביקשתי שוב ושוב, הם הציבו שוטרת לשמור עליי כשהלכתי לשירותים. כשהסרתי את החגורה, האיתורית נפלה ממנה. הרמתי אותה וזרקתי אותה לצינור הביוב. חששתי שהשוטרת תגלה את התיק שנשאתי על מותניי, ולכן לא זרקתי אותו לביוב, אלא הנחתי אותו בפח האשפה; חשבתי שבלילה אגש שוב לשירותים, ואז אזרוק את התיק לשירותים. בסופו של דבר לא חזרתי לשירותים. התברר שהשוטרים המרושעים מצאו את התיק שזרקתי לפח האשפה.

88. לידה מחדש

יאנג זנג, מחוז חיילונגג'יאנג

נולדתי למשפחה כפרית ענייה עם צורת מחשבה פרימיטיבית. מגיל צעיר הייתי יהיר, ותשוקתי למעמד היתה חזקה מאד. עם חלוף הזמן, בהשפעת החברה והחינוך המסורתי, אימצתי ללבי כל מיני חוקי הישרדות של השטן. כל מיני תפיסות שגויות הזינו את תשוקתי למוניטין ולמעמד, כגון בניית מולדת יפה בשתי ידייך, התהילה תעשה אותך בן אלמוות, אנשים זקוקים לכבוד כמו שעצים זקוקים לקליפתם, להתקדם ולהיות בראש, מוניטין משפחתי וכו'.

 אלו הפכה בהדרגה לחיי וגרמו לי באמת להאמין שכל עוד אנו חיים בעולם זה, עלינו לעבוד כדי שאנשים יחשבו עלינו טובות. לא חשוב בחברת מי אנו נמצאים, חייב שיהיה לנו מעמד ושנהיה המוצלחים ביותר. לחיות כך זו הדרך היחידה לזכות ביושר ובכבוד עצמי. דרך החיים הזו היא היחידה שיש לה ערך. כדי להגשים את החלום שלי, למדתי בשקדנות רבה בבית הספר היסודי; אם בסופה ואם במחלה, אף פעם לא הפסדתי שיעור. יום אחר יום, הגעתי לבסוף לחטיבת הביניים. כשראיתי שאני מתקרב יותר ויותר לחלום שלי לא העזתי לזלזל בלימודים. לעיתים קרובות אמרתי לעצמי שאני חייב להתמיד, שעליי להיראות טוב בפני המורים שלי וחבריי לכיתה. אולם, בדיוק אז קרה משהו לא צפוי. היה סקנדל שעורר מהומה ובו היו מעורבים המורה הראשית שלנו והמנהל של בית הספר. כל המורים והתלמידים ידעו על זה. יום אחד, המורה הזאת שאלה אותנו אם שמענו על זה וכל התלמידים האחרים אמרו "לא". אני היחיד שעניתי בכנות "שמעתי על זה." מאותו הרגע המורה הזאת ראתה אותי כמטרד ולעיתים קרובות היתה מוצאת תירוצים להקשות עליי, להפעיל עליי לחץ. חבריי לכיתה התחילו לשמור מרחק ממני ולהחרים אותי. הם צחקו עליי והשפילו אותי. לבסוף, לא יכולתי לסבול יותר את היחס הזה ופרשתי מבית הספר. כך, התרסק החלום שלי להתקדם בחיים ולהיות בראש. במחשבה על העתיד כשפניי היו על הארץ וגבי אל השמיים, חשתי עצב ודיכאון בלתי ניתנים לתיאור. חשבתי: האם ייתכן שחיי יעברו בחוסר משמעות כזה? ללא מעמד, ללא מוניטין, ללא עתיד. מה הטעם בלחיות כך? לא הייתי מוכן להודות באמת בעובדה זו באותו הזמן, אבל לא הייתי מסוגל לשנות את הנסיבות שלי. בדיוק כשחייתי בכאב ובחוסר אונים שלא יכולתי לחלץ את עצמי מהם, הושיע אותי האל הכול יכול והצית מחדש את התקווה שכבתה בלבי. מאותו הרגע, התחלתי לחיות חיים חדשים.

היה זה במרץ 1999, ובהזדמנות ממוזלת שמעתי את בשורת אחרית הימים של האל הכול יכול. למדתי שהאל בהתגלמותו כבשר ודם הגיע אל פני האדמה והוא עצמו דיבר אל האנושות, כדי להוביל ולהושיע אותנו מתחומו של השטן, וכך לאפשר לנו להתנער מחיי הכאב, חיי הנפל, כדי לחיות בשמים ובארץ חדשים. ומתוך השיתוף הסבלני והדקדקני מאחיי ואחיותיי, שמעתי אמיתות רבות שאף פעם לא שמעתי לפני כן, כמו תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים של אלוהים, מסתורין האל שמתגשם כבשר ודם, שאנשים מושחתים זקוקים להושעתו של אלוהים כבשר ודם, איזה סוג של היגיון צריך להיות לברואים, כיצד לסגוד לאל כל הבריאה, כיצד לחיות את אנושיותך הרגילה, מה הם באמת חיים אנושיים… נמשכתי עמוקות לאמיתות אלו והן גרמו לי להאמין באמת שזו היתה עבודתו של האל האמיתי. באותו היום האחים והאחיות שלי גם שרו שיר של חוויית חיים, “במחשבה על העבר המר ועל המתיקות של ההווה, אני אוהב עוד יותר את אלוהים": “האל הכול יכול! אני מתחנן בפנייך להאזין לי. אני בוכה כשאני חושב על העבר; לבי היה חשוך וללא אור; חיי היו חסרי תקווה, לא יכולתי לדבר על הסבל בחיי, יכולתי רק להעביר את הימים בחוסר אונים. כיצד זה לא יעיק על לבי? האל הכול יכול! הקשב לי, במחשבה על העבר, לבי דואב. היה זה השד השטן שפגע בי, שגרם לי להיות מושחת ונפול. דבריך האירו אותי והובילו אותי אל מחוץ לחשיכה. או האל האמיתי! אני אוהב אותך מתוך לבי.” דברים אלה האירו את נשמתי שהיתה זמן רב באפלה, כמו קרן אור, ולא יכולתי שלא לפרוץ בבכי. שנים רבות של דיכוי, חוסר צדק ועצבות השתחררו לפתע. חשתי הקלה רבה בלבי. לצד התלהבות זו, הודיתי לאלוהים עוד יותר על כך שבחר בי ממיליוני אנשים, ואפשר לנשמתי העייפה והעצובה למצוא מקלט חם. מאותו הרגע חיי השתנו באופן קיצוני – יותר לא הרגשתי מיואש וחסר תקווה, אלא הקדשתי את כל תשומת לבי לקריאת דברי האל, הגעתי למפגשים ושיתפתי על האמת. כל יום היה מלא ומאושר. מאוחר יותר התחלתי לבצע את חובת הטפת הבשורה. בגלל שהייתי נלהב וחיובי למדי וגם בגלל שהיתה לי איכות מסוימת, אחרי כמה זמן עבודתי באמת החלה לשאת פירות. זכיתי בשבחים של מנהיג הצוות האוונגלי שלי, ואחיי ואחיותיי בכנסייה גם העריצו אותי. הם תמיד היו באים לשאול על דברים שבהם לא הבינו ועל הטפת הבשורה. בלי ששמתי לב, התחלתי להיעשות קצת יהיר וחשבתי שבכנסייה זכיתי במהירה במוניטין ובמעמד שלהם קיוויתי כל כך הרבה שנים בעולם. היבט ה"גיבור" שבי סוף סוף מצא את מקומו! כשראיתי את הישגי הרגשתי הגשמה רבה, ועבדתי אפילו יותר קשה כדי למלא את חובתי. עד כמה שהקושי היה גדול, הייתי עושה את מיטב יכולתי כדי להתגבר עליו. לא משנה איזו משימה היתה הכנסייה מארגנת עבורי, הייתי נשמע ברצון ועושה את הטוב ביותר שלי כדי לבצע אותה. לעיתים מנהיג הכנסייה היה מטפל בי וגוזם היבטים בי, בגלל שלא מילאתי את חובתי היטב. לא משנה עד כמה זה הפריע לי, על פני השטח לא הייתי מנסה להצדיק את עצמי. למרות שסבלתי לא מעט במשך תקופה זו, כל עוד היה לי מעמד בקרב אחיי ואחיותיי והם העריצו אותי, הרגשתי שזה היה שווה את המחיר ששילמתי. אבל אלוהים יכול לראות בתוך כל הצדדים של האדם. כדי לשנות את השקפותיי השגויות על חיי אנוש ואת ערכיי, כדי לנקות את הטומאות שבאמונתי באלוהים ובביצוע חובתי, אלוהים ביצע עליי שיפוט וייסורים כמו גם ניסיונות וזיכוכים.

היה זה בשנת 2003, כשקודמתי לפעול כמנהיג הצוות האוונגלי שלנו. יחד עם העלאת מעמדי, היקף עבודתי גדל גם כן והרגשתי עוד יותר מרוצה מעצמי; הזהב קורן בכל מקום. גמרתי בדעתי לעשות את עבודתי היטב ולטפס בעקביות, כך שאחי ואחיותיי יקנאו בי ויעריצו אותי עוד יותר. זה יהיה כל כך נפלא! כשהגעתי למקום שבו הייתי צריך לבצע את חובתי, המנהיג לקח בחשבון שאני רק התחלתי בסוג עבודה זה ולא היה לי ניסיון או שיטות עבודה, לכן הוא קיבץ כמה מנהיגי צוות אוונגליים אחרים מאזורים קרובים, כדי שנוכל ללמוד אחד מהשני. אבל לאורך השיתוף, ראיתי שהם כולם היו מבוגרים ממני ובאיכות נמוכה משלי. כאשר בשיתוף על דברי האל הם גם לא תקשרו בבהירות רבה כמוני, לא יכולתי שלא להיות יהיר והתייחסתי אליהם בזלזול מוחלט. הרגשתי שבטוח אוכל לעשות עבודה טובה בהסתמכות על כוחותיי שלי עצמי. אחרי שנפגשנו, מיד פניתי לכל צוות כדי להבין את עבודתו. כשגיליתי טעויות והשמטות בעבודתם, ושאחים ואחיות לא יכלו להטיף את הבשורה ולשאת עדות לאלוהים, הייתי חרד ועצבני. לא יכולתי שלא לנזוף באחיי ואחיותיי: “האם על ידי מילוי חובתכם כך תוכלו להתאים באמת לרצונו של אלוהים? אתם לא רוצים לשלם את המחיר אבל אתם רוצים שאלוהים יושיע אתכם. האם לבן אדם שחושב כך יש היגיון?...” ולפעמים בעת שיתוף הייתי משוויץ ואומר לכולם כיצד השתתפתי בעבודה אוונגלית, ועל התוצאות שהשגתי. כשראיתי קנאה בפניהם של אחיי ואחיותיי, הייתי מלא מאד בעצמי והרגשתי שאני אחראי יותר מהאחרים. ככל שהזמן עבר, אחיי ואחיותיי היו תמיד דנים איתי בבעיות ולא התמקדו יותר בתפילה לאלוהים ובהסתמכות עליו. לא רק שלא פחדתי מכך, אלא גם נהניתי מזה. לבסוף, איבדתי אחיזה בעבודת רוח הקודש ובאמת לא יכולתי לעבוד יותר. בתחילת 2004 הכנסייה הסירה אותי מחובותיי והחזירה אותי הביתה להתבוננות רוחנית. למול תוצאה זו, הרגשתי כאילו נפלתי במהירות לבור ללא תחתית. כל גופי נעשה רפוי וחלש מתחושת תסכול בוערת, ולא יכולתי שלא לחשוב: זה היה כל כך נפלא כשהתחלתי למלא את חובתי לראשונה. וכעת אני חוזר בבושה כזאת, איך אוכל להראות את פניי בפני משפחתי והאחים והאחיות בעיר הולדתי? מה הם יחשבו עליי? האם הם יצחקו עליי, יתנשאו עליי? ברגע שחשבתי על אובדן תדמיתי ומעמדי בעיניהם של אחרים, הרגשתי שאני הולך להתפרק. חייתי בשליליות שממנה לא יכולתי לחלץ את עצמי, ולא יכולתי אפילו להמשיך לקרוא את דברי האל. בלב ייסורים אלו, לא יכולתי שלא להתפלל לאלוהים: “או אלוהים! נעשיתי חלש כל כך עכשיו ורוחי באפלה, בגלל שאני לא מסוגל לקבל את העובדה שהחליפו אותי. אני גם לא מוכן להישמע לסידורי הכנסייה, אבל אני יודע שכל דבר שאתה עושה הוא טוב ומכיל את רצונך הנדיב. אני מוכן להפוך לנאור בידיך ולהבין את רצונך." אחרי שהתפללתי, דברי האל הבאים הביאו לי נאורות: "בחיפושכם, יש לכם יותר מדי תפיסות, תקוות ועתידים אישיים. העבודה הנוכחית נועדה לטפל ברצונכם במעמד וברצונכם הראוותניים. התקוות, הרצון במעמד[א] והתפיסות הם כולם ביטויים קלאסיים של טבע שטני. ...אף על פי שהגעתם לשלב הזה כיום, עדיין לא הרפיתם מהמעמד, אלא שאתם תמיד נאבקים "לחקור לגביו" ואתם מביטים בו מדי יום, בפחד עמוק שיום אחד מעמדכם יאבד ושמכם ייהרס. ...אתם חסידי אל כעת, ואתם מבינים במידת מה את שלב העבודה הזה. עם זאת, אתם עדיין לא מניחים בצד את רצונכם במעמד. כשמעמדכם רם, אתם מחפשים היטב, אך כשמעמדכם נמוך, אתם כבר לא מחפשים. ברכות המעמד תמיד מעסיקות את דעתכם. מדוע רוב בני האדם לא מסוגלים להיפטר מהשליליות? הסיבה לכך היא תמיד סיכויים עתידיים 'קודרים', הלא כן?" ('מדוע אתם לא מוכנים להיות ניגוד?' ב'הדבר מופיע בבשר'). השיפוט שהתגלה בדברי האל הלם על פניי וגרם לי להבין שעבודתו של אלוהים באותו הזמן היתה לטפל בתשוקה שלי למעמד, ולגרום לי לצעוד בנתיב החיים הנכון. במחשבה לאחור על הזמן שעבר מאז שהתחלתי למלא את חובתי, ראיתי שהייתי חיובי כל עוד היה לי מעמד. הייתי מאד בטוח בעצמי ולא פחדתי מסבל או מקשיים. כשהתמודדתי עם מישהו שטיפל בי או שגזם חלקים בי, לא התנגדתי. אבל אז, אחרי שהוסרתי מתפקידי והיה עליי לחזור הביתה, לא יכולתי לטפס אל מחוץ לשליליות. ראיתי שמבחוץ זה היה נראה שמילאתי את חובתי, אבל למעשה הנפתי את דגל מילוי חובתי בעוד שניהלתי דברים בעצמי. לגמרי השתמשתי באלוהים כדי לספק את תשוקותיי שנותרו סמויות במשך הרבה שנים – להתקדם ושיתייחסו אליי בכבוד. לא היה זה בשביל חיפוש האמת, ועוד פחות מכך בשביל מילוי חובתי כברוא כדי לספק את אלוהים. כשמילאתי את חובתי וראיתי את הפגמים באחיי ואחיותיי, לא רק שלא עזרתי להם מתוך אהבה, אלא שהסתמכתי על המעמד שלי כדי לנזוף בהם. בכוונה רוממתי את עצמי, נשאתי עדות לעצמי, ודאגתי שכולם יעריצו ויאהבו אותי. מההתחלה ועד הסוף, היתה רק מטרה אחת במחשבותיי ובפעולותיי – האין זו התנגדות בוטה לאלוהים? האנושות נבראה על ידי אלוהים, אז אנו צריכים לסגוד לו ולהעריץ אותו. לבבותינו צריכים להכיל רק את מעמדו של אלוהים, אבל אני הייתי מלוכלך ומושחת, אדם שפל שרצה לתפוס מקום בלבבותיהם של אחרים. האין זה יהיר לגמרי? האין זה מזעזע ומנוגד לאלוהים? האם התנהגות זו אינה פגיעה חמורה בטבעו של אלוהים? כשחשבתי על זה, לא יכולתי שלא לרעוד מפחד בגלל אופיי היהיר. התברר שכבר הייתי במצב המסוכן של להיות נתון לעונשו של אלוהים! טבעו של אלוהים הוא צודק וקדוש, והוא אינו סובל את פגיעתם של בני האדם. כיצד הוא יכול לאפשר לי, ילד מרדני שכזה, לחבל ולהפריע באופן זדוני לעבודתו? רק אז הבנתי שהעובדה שהסירו אותי מתפקידי היתה ביטוי לסבלנותו הרבה ולאהבתו הרבה של אלוהים. אחרת, הייתי גורם לרוע רב עוד יותר, עד לנקודה שבה הוא לא היה יכול לסלוח לי. אז זה היה כבר מאוחר מדי. ככל שחשבתי על זה, כך פחדתי יותר והרגשתי יותר עד כמה אני חייב לאלוהים. לא יכולתי שלא להשתחוות בפניו ולהתפלל: “או אלוהים! האופי שלי הוא יהיר מדי, שטחי מדי. לא עסקתי בחיפוש האמת בעת מילוי חובתי ולא חשבתי על לגמול לך על אהבתך. הייתי עסוק בהתרוצצות לשם מוניטין ומעמד והייתי נחוש בלבי להתקדם בכנסייה, אז איך לא אמעד ואפול במהלך מילוי חובתי עם סוג זה של כוונה? אלמלא השיפוט והייסורים שלך, כמו גם הטיפול והגיזום שלך, היו מופעלים עליי בזמן, בטח הייתי ממשיך לאורך נתיב האויב של המשיח. בסופו של דבר הייתי הורס את סיכויי לישועה. או אלוהים! אני מודה לך על חמלתך ועל הושעתך אותי. מעתה והלאה, אני מוכן להניח לתשוקות השאפתניות שלי ולחפש את האמת, לקבל יותר משיפוטך ומייסוריך, ולהשיג במהרה שינוי בטבעי המושחת.” הנאורות וההכוונה של אלוהים הובילו אותי אל מחוץ לשליליות, ואפשרו לי להכיר במידה מסוימת באופיי היהיר ובמהותי המתנגדת לאלוהים, והרגשתי הקלה גדולה בלבי. הייתי גם מוכן להמשיך לחפש את האמת בכל סביבה שאלוהים יארגן עבורי ולהבין לעומק רב יותר את רצונו.

בחיפושים שלי לאחר מכן, ראיתי דברים מאלוהים שאמרו: "אני קובע את ייעודו של כל בן אדם לא על סמך גילו, בכירותו, מידת סבלו, ולא כל שכן על סמך המידה שבה הוא מעורר רחמים, אלא על פי החזקתו באמת. אין ברירה אחרת. עליכם להבין שכל אלה שלא ינהגו לפי רצונו של אלוהים, יבואו על עונשם. זוהי עובדה נצחית" ('עליכם להכין מספיק מעשים טובים למען ייעודכם' ב'הדבר מופיע בבשר'). "כברוא אל, על האדם לשאוף למלא את חובתו של ברוא אל, ולשאוף לאהוב את אלוהים מבלי לבצע בחירות אחרות, משום שאלוהים ראוי לאהבתו של האדם. על בני האדם ששואפים לאהוב את אלוהים שלא לחפש אף הטבות אישיות או את הדברים שהם משתוקקים אליהם. זה האופן הנכון ביותר לעיסוק בחיפוש" ('ההצלחה או הכישלון תלויים בדרך שבה האדם צועד' ב'הדבר מופיע בבשר'). דבריו של אלוהים כבר אמרו לאנשים בצורה ברורה ומובנת לחלוטין, מהו רצונו ומהן דרישותיו כדי שהאנושות תוכל להבין מהי דרך חיפוש נכונה ומהו הנתיב הלא נכון. באותו הזמן הצבתי את המוניטין והמעמד מעל הכול, אבל למעשה אלוהים לא התייחס לכמה גבוה מעמדו של אדם, או הוותק שלו, או כמה הוא סבל באמונתו באלוהים. הוא בחן אם האדם חיפש את האמת ואם היתה לו הבנה אמיתית של אלוהים. בעלי האמת שאין להם מעמד גבוה גם יכולים לזכות בשבחו, אבל אלוהים שונא ומתעב את חסרי האמת שיש להם מעמד גבוה. זהו טבעו הצודק והקדוש של אלוהים. המעמד אינו קובע את גורלו של האדם, וגם אין הוא סמל לישועתו של האדם באמונתם באלוהים. והוא בטוח לא סימן של מישהו שהובא לשלמות בידי אלוהים. אבל אני תמיד השתמשתי במעמד כדי למדוד את ערכי, והעונג הגדול ביותר שלי היה להיות נערץ ונאהב על ידי הבריות. האין זה בניגוד מוחלט לדרישותיו של אלוהים? האין אמונה כזאת באלוהים היא חסרת תועלת? לא רק שלא הייתי יכול להיוושע בידי אלוהים, אלא שלבסוף גם הייתי סובל את עונשו של אלוהים בשל דרכיי המרושעות. באותו הזמן, מה שאלוהים הפקיד בידיי היה לאפשר לי להיווכח באמת, לעסוק בחיפוש אחר שינוי בטבעי, לחפש ציות ואהבה לאלוהים ובסופו של דבר להיוושע ולבוא לידי שלמות בידיו. רק זה היה הנתיב הנכון. אחרי שהבנתי את כל זה, לבי נמלא בהכרת תודה לאלוהים. תודה לשיפוטו ולייסוריו שחילצו אותי מהנתיב הלא נכון, שהפכו אותי לנאור כדי שאוכל להבין את רצונו ושאפשרו לי לבסוף לראות בבהירות את הסכנה וההשלכות שברדיפה אחר מוניטין ומעמד. רק אז יכולתי להתעורר ולסגת בזמן. באמצעות חוויה זו, רכשתי ידע מסוים בנוגע להשקפותיי השגויות בדבר העיסוק, הבנתי אמיתות מסוימות כמו גם את כוונותיו הטובות של אלוהים, ומצבי הנפשי השתקם. הקדשתי את עצמי שוב למילוי חובתי.

ביולי 2004, נסעתי לאזור נידח בהרים ושיתפתי פעולה עם אח שפעל שם בעבודת הבשורה. כשהתחלתי את העבודה הזו, זכרתי את כישלונותיי הקודמים כשיעורים. לעתים קרובות הזכרתי לעצמי לא לרדוף אחר מוניטין או מעמד, אלא למלא בכנות את חובתי כברוא. כך, שכשהיו בעיות או כשלא הבנתי משהו או משהו לא היה ברור, הייתי שם את עצמי בצד ומחפש באופן פעיל את אחי כדי לשתף, לדון ולפתור את העניין. אבל ככל שעבודתי נשאה יותר ויותר פירות, אופיי היהיר הרים שוב את ראשו והתחלתי להתמקד בתדמית ובמעמד שלי. פעם אחת, במהלך פגישה, חבר בצוות האוונגלי המקומי אמר לי בשמחה: “הודות להגעתך לכאן החזרנו בתשובה יותר מאמינים...” הפה שלי אמר שזו היתה תוצאה של עבודת רוח הקודש, אבל בלבי הייתי מאד מרוצה מעצמי. אחרי שהפגישה הסתיימה וחזרתי לבית המשפחה המארחת שלי, ישבתי על מיטתי ושחזרתי בראשי שוב ושוב כל סצנה בעבודתי במהלך זמן זה. לא יכולתי שלא להחמיא לעצמי במחשבה: נראה שיש לי יכולת אמיתית בעבודה זו. כל עוד אמשיך לעבוד קשה, בוודאי אוכל להיות מקודם שוב. ראיתי את עצמי אז לגמרי כגיבור, ומעמדו של אלוהים כבר נעלם מלבי. כשביצעתי את חובתי לאחר מכן, התחלתי להתחרות על מעמד ולהשוות עמדות עם עמיתיי. התחלתי להשוויץ באופן בוטה בפני אחיי ואחיותיי, כאילו כל תוצאות העבודה שלנו היו בזכות מאמציי. בדיוק כששקעתי חזרה לתהום צעד אחר צעד, אלוהים שוב הושיט לי את יד הישועה. ערב אחד לפתע נפלה עליי שפעת רצינית. החום שלי הגיע ל - 39 מעלות, ואפילו אחרי שלקחתי תרופות במשך כמה ימים זה לא השתפר. הלכתי לבית החולים לקבל עירוי נוזלים, אבל המצב שלי לא השתפר אלא נעשה חמור יותר. הקאתי כל דבר שהכנסתי לפה, אפילו מים. לבסוף, הייתי מרותק למיטה והרגשתי שאני על גבול המוות. תחת העינוי של המחלה, יותר לא חשבתי על איזה מעמד יהיה לי ביום למחרת. כרעתי ברך במהירות והתפללתי לאלוהים: “או אלוהים! המחלה הזו שנפלה עליי היא הרצון הנדיב שלך כמו גם טבעך הצדיק. אני לא רוצה להבין אותך לא נכון או להאשים אותך; אני רק מתחנן אליך להאיר אותי ולהפוך אותי לנאור שוב, לאפשר לי להבין את רצונך כך שאוכל להבין לעומק רב יותר את שחיתותי.” אחרי שהתפללתי, הייתי הרבה יותר שלו בלבי. בדיוק אז, דבריו של אלוהים לפתע שטפו אותי: "האופי היהיר והשחצן שלכם גורם לכם לבגוד במצפון שלכם, למרוד במשיח ולהתנגד לו, ולחשוף את הכיעור שלכם ובכך לגלות את כוונותיכם, תפיסותיכם, תשוקותיכם המוגזמות ועיניכם החמדניות" ('האם אתם מאמינים באלוהים באמת?' ב'הדבר מופיע בבשר'). כל אחד מדברים אלו של אלוהים חדר ללבי כמו חרב והכה בי בחומרה. כל סוגי היהירות המגעילה שחשפתי עלו במוחי בבהירות רבה. לבי כאב, הייתי נבוך והתביישתי כל כך. היה זה אז שראיתי בבהירות שאופיי היהיר הוא זה שגרם למצפון שלי לאבד את תפקודו המקורי, כך שלא תמיד יכולתי להישמע ולסגוד לאלוהים באופן כנה. זה גרם לי תמיד לשמור על השאפתנות והתשוקה, וברגע שהייתי מקבל הזדמנות כלשהי הייתי מתחרה על מעמד ורציתי להשוויץ ולדכא אחרים. לא יכולתי פשוט להיות אדם שמתנהג כמו שצריך. זה היה ברור שכל פירות עבודתי היו תלויים בעבודת רוח הקודש, שהם היו ברכת האל. יחד עם זאת, גנבתי ללא בושה את תהילתו של אלוהים, ניצלתי את ההזדמנות כדי לרומם את עצמי, ונהניתי מהכבוד וההערצה שהעניקו לי האחים והאחיות; הפכתי ליהיר עד כדי כך שאיבדתי את ההיגיון שלי. רק אז הבנתי שאופיי היהיר היה בדיוק שורש התנגדותי לאלוהים. אם לא אפתור אותו, לעולם לא אוכל לפתח ציות לאלוהים או מסירות למילוי חובתי.

בהכוונת האל, שוב חשבתי על דבריו: "כשאדם מבין מהו טבעו האמיתי – עד כמה הוא מכוער, בזוי ומעורר רחמים – הוא אינו כה גאה בעצמו, אינו כה מלא ביהירות פראית, ואינו כה שבע רצון מעצמו כפי שהיה קודם לכן. הוא חש כך: 'עליי לנהוג לפי משהו מדברי האל באופן כנה ומעשי. אחרת, לא אעמוד בתקן הנדרש להיות אנושי, ואתבייש לחיות בנוכחותו של אלוהים.' הוא באמת רואה עצמו כזניח, כחסר משמעות לגמרי. כעת קל לו ליישם את האמת, ונראה שיש לו יותר מצלם האנוש" ("הכרת עצמך היא בעיקרה הכרת האופי האנושי" מתוך "תיעוד נאומיו של המשיח"). דברי האל הצביעו עבורי על הנתיב שיש להנהיג ושבו יש להיווכח, ושאם אני רוצה לעזוב לחלוטין את כל המחשבות שלי על מוניטין ומעמד, עליי להתאמץ בכדי להכיר את אופיי. כשבאמת אוכל לראות עד כמה שפל וחסר ערך אני, אז אוכל להפוך לאדם נמוך קומה ויותר לא אהיה יהיר. אז, אוכל לעסוק בחיפוש האמת עם שתי רגליים על הקרקע. למעשה, אלוהים מפעיל את השיפוט והייסורים האלו, המכה והמשמעת, כדי שאוכל להבין באמת את מהותי, ואת זהותי ומעמדי הפנימיים. היה זה כדי לאפשר לי להכיר את עצמי למול אלוהים, להכיר בעוני רוחי, בכך שאני כלום. זה היה כדי לאפשר לי לדעת שמה שאני צריך זה האמת, ישועת האל, שמתוכה אני יכול להשתטח ארצה בפני אלוהים ולהיות אדם הנוהג כהלכה. זה היה כדי שאוכל למלא את חובתי לספק את אלוהים ויותר לא לרדוף אחר מעמד, או לפגוע בלבו. תחת הנחיית דבריו מצאתי דרך להתקדם כמו גם את הביטחון העצמי לעסוק בחיפוש האמת. אף כי הושחתי עמוקות על ידי השטן ואופיי היהיר היה מושרש בי עמוק, כל עוד יכולתי לקבל את שיפוטו וייסוריו של אלוהים, את משפטו וזיכוכו, להישמע להם, להכיר את אופיי ומהותי ואז לחפש ללא לאות את האמת, אוכל כך בוודאי להשליך ממני את השלשלאות ואת סבל המוניטין והמעמד, לעלות על נתיב הישועה ולבוא לידי שלמות. אחרי שחזרתי לאלוהים, התאוששתי מהמחלה תוך יומיים. זה עוד יותר גרם לי להבין שהוא השתמש במחלה כדרך להטיל בי משמעת. הכוונה לא היתה לגרום לי לסבול, וגם לא היה בזה עונש – זה היה כדי להעיר את לבי הרדום, כדי לגרום לי לזנוח את מרדפיי השגויים במהירות האפשרית ולצעוד בנתיב הנכון של האמונה באלוהים. אהבתו של אלוהים ריגשה אותי עמוקות ונתנה לי אנרגיה. נתתי את תודתי ואת שבחיי הכנים לאלוהים.

אחרי שהתאוששתי ממחלתי, שוב הקדשתי את עצמי לעבודתי. גמרתי בלבי בשקט שכשאתקל במשהו שקשור למוניטין או למעמד, בוודאי אשא עדות לאלוהים. כמה חודשים לאחר מכן, גיליתי שצוות אוונגלי אחר השיג תוצאות טובות מאד וחווה כמה פעולות פלאיות של אלוהים, וסיכם כמה מהחוויות המוצלחות שלהם ומנתיב ההנהגה שלהם. מנגד, העבודה שבה אני השתתפתי היתה בירידה. כשראיתי את האכזבה בפניהם של אחיי ואחיותיי, במיוחד כששמעתי אחות אומרת: "אנו נהנים כעת מישועה גדולה כזו מאלוהים אבל אנו לא מסוגלים לשאת עדות לעבודתו. אנו באמת חייבים לו," וכולם לא יכלו לעצור את עצמם מלבכות, לבי כאב מאד. לא ידעתי כיצד לצאת מהמצב הנורא הזה, והתפללתי שוב ושוב לאלוהים: “או אלוהים! כולנו חלשים כשאנו מתמודדים עם קשיים מעשיים, אבל אני יודע שזה אתה הבוחן את הביטחון שלנו, הבוחן את המסירות שלנו. אבל שיעור הקומה שלי קטן מדי ואני לא יכול לשאת את המשקל הזה. אני מתחנן בפניך שתתן לי נאורות כדי שאוכל להבין את רצונך. אני מוכן לפעול בהתאם להנחייתך.” אחרי שהתפללתי, עלתה בראשי לפתע מחשבה: כדאי שאבקש מהעמית שם לבוא לפגוש אותנו בשיתוף כך שנוכל להסתמך על כמה מהחוזקות והניסיונות שלו. בדרך זו, האחים והאחיות יוכלו ליהנות מהנאורות וההכוונה של רוח הקודש ולדעת כיצד לעשות את עבודת הבשורה. ידעתי שרעיון זה הגיע בהנחיית רוח הקודש, אבל עדיין היו חששות בלבי. חשבתי לעצמי: פעם היתה לי יכולת רבה יותר מהאח הזה בכל תחום, וכשהיינו במפגשים יחד הייתי מזלזל בו, אבל כעת ביצועיו טובים משלי. כשהוא יראה אותי כעת מיואש ונבוך, האם הוא יצחק עליי? האם האחים והאחיות יזלזלו בי? מה עם הצלת כבודי? … חשבתי וחשבתי ועדיין לא יכולתי לשחרר את הרעיון של הכבוד והמעמד שלי, אבל ברגע שחשבתי על רצונו הדחוף של אלוהים להציל את האנושות ושלאחיי ואחיותיי לא היתה הנחייה והנהגה מרוח הקודש, נזפתי בעצמי בלבי. בדיוק כשהיססתי, דברי האל אלו האירו אותי: "רוח הקודש לא פועלת רק בבני אדם מסוימים שאלוהים משתמש בהם – היא עושה אפילו מעבר לכך בכנסייה. היא יכולה לעבוד בתוך כל אדם. ייתכן שהיא עובדת בתוככם ברגע זה, ולאחר שתרגישו בזאת, היא עשויה לעבוד בתוך אדם אחר. מהרו ודבקו בה. ככל שתדבקו יותר באור הקיים, כך יוכלו חייכם להבשיל ולצמוח יותר. בלי קשר לטיב האדם, כל עוד רוח הקודש עובדת בו, הקפידו ללכת בדרכו. חוו את החוויה הזו דרך חווייתכם ותזכו אף בדברים גבוהים יותר. בכך תראו צמיחה מהירה יותר. זה הנתיב לשלמות האדם והדרך שבה החיים צומחים. הנתיב לשלמות מושג באמצעות ציותכם לעבודתה של רוח הקודש. אתם לא יודעים באיזה אדם אלוהים ישתמש כדי להפוך אתכם למושלמים, ולא באמצעות איזה אדם, איזו התרחשות או איזה דבר הוא יאפשר לכם לזכות ברכוש ובתובנות" ('מי ששומע לאלוהים בלב טהור ייפול לבטח בנחלתו' ב'הדבר מופיע בבשר'). תחת ההנחיה שבדברי האל, הבנתי את רצונו וזכיתי בהבנה מסוימת על הובלת האנשים והבאתם לידי שלמות במסגרת עבודת רוח הקודש. הבנתי שעבודתו של אלוהים וחוכמתו הן מדהימות ומסתוריות. אני לא יודע איזה סוג של אדם או דבר הוא יהפוך לנאור, אחד שינחה אותי להבין את רצון האל, ואני גם לא יודע באיזה סוג של סביבה הוא יטפל בטבעי המושחת. עליי ללמוד להישמע לעבודת רוח הקודש. לא משנה אם מעמדו של מישהו הוא גבוה או נמוך, מהו גילו, או כמה זמן הוא האמין באלוהים – כל עוד השיתוף שלו תואם לאמת, זה רצונו הנוכחי של האל והוא יכול להצביע עבורי על הנתיב המעשי שמגיע מעבודת רוח והקודש ומנאורותה. עליי לקבל, להישמע ולהנהיג – זה ההיגיון האנושי שחייב להיות לי. אם איני מוכן להישמע לרוח הקודש, אז אני מוכן לסכן את עבודתי כדי לשמר את היוהרה שלי. זה אומר שאני מוכן לאפשר לאחיי ולאחיותיי לחיות באפלה כדי לשמור על התדמית והמעמד שלי. במקרה זה, אני באמת משרת הרוע וצורר המשיח! כשהבנתי את זה, לא יכולתי שלא לפחד ולא העזתי שוב להיות עקשן וללכת נגד נאורות רוח הקודש והכוונתה. אני מוכן לזנוח את אופיי השטני ולנחם את לבו של אלוהים בפעולות מעשיות. לכן, התקשרתי מיד לעמית הזה וביקשתי ממנו לבוא לשתף איתנו. מה שגרם לי להתבייש היה שאחרי שנפגשנו פנים אל פנים, האח הזה בכלל לא התנשא עליי או צחק עליי. הוא שיתף בכנות רבה כיצד הם עבדו יחד בעוד שרוח הקודש עבדה ביניהם, וכיצד הם הסתמכו על אלוהים והתפללו לאלוהים כשהם נתקלו בקשיים ובכישלונות. הוא סיפר אילו פעולות אלוהים הראה להם אחרי זה, באילו סוגי הבנה אמיתית של אלוהים הם זכו ועוד. כשראיתי את הופעתו הרגועה והשמחה של אחי, וכשראיתי את אחיי ואחיותיי מקשיבים לו בתשומת לב ובהנאה ואת החיוכים המופיעים בהדרגה על פניהם, חשתי כאב חד כמו שברון לב. אולם, הפעם זה לא היה בשביל סיפוק כבודי או מעמדי, אלא בגלל שננזפתי בלבי בעקבות חובתי לאלוהים. בעקבות זאת, חוויתי בכנות את האחריות ואת החובה שמנהיג טוב נושא על כתפיו. אם הדרך שאקח באופן אישי איננה נכונה, זה יזיק ויפגע בכל כך הרבה אנשים. זה יביא סבל רוחני לכל כך הרבה אנשים. במקרה הזה, האם לא הייתי האשם המרכזי בהתנגדות לאלוהים? כשעבודתו של אלוהים תושלם, כיצד אוכל להסביר לו את זה? היה זה באותו הרגע שסוף סוף שנאתי את עצמי בכל לבי. תיעבתי את העובדה שבעבר, תוך ביצוע חובתי, לא עסקתי בכנות בעבודתי אלא חשבתי על רדיפת מוניטין ומעמד והתענגות בברכות המעמד. לא רק שזה הפריע להיווכחותם של אחיי ואחיותיי בחיים, אלא שזה גם עוד יותר הפריע לביצוע רצונו של אלוהים. לעיתים קרובות גם הייתי מאבד אחיזה בעבודת רוח הקודש ונופל לחשכה. ראיתי שחיפוש אחר מוניטין ומעמד עשו יותר נזק מטוב. אבל בעוד שהרגשתי אשמה וחרטה, הרגשתי גם מידה מסוימת של הקלה: היה זה בגלל שתחת הכוונתו של אלוהים, זנחתי סוף סוף את הגמול האישי לטובת הנהגת האמת בפעם זו. עשיתי משהו שהיה מועיל לעבודה, עבור אחיי ואחיותיי וגם עבור עצמי. ביישתי את השטן בפעולות מעשיות והפעם נשאתי עדות לאלוהים.

מתוך חוויתי בעבודתו של אלוהים, ובגלל רדיפתי אחר מוניטין ומעמד, עברתי קשיים וכישלונות רבים. סטיתי ממסלולי פעמים רבות ולכן טופלתי וזוככתי. בהדרגה למדתי לראות מעמד כדבר הרבה פחות חשוב, והפכתי על פיה את ההשקפה השגויה שבה האמנתי קודם לכן – שללא מעמד אין עתיד ואף אחד לא יעריץ אותך. אני הולך בדרכו של אלוהים כבר 15 שנים. בכל פעם שאני חושב על העבודה שעשה עליי אלוהים, אני מתמלא בתחושה מתוקה. לעולם לא אוכל לשכוח את אהבתו של אלוהים אליי ואת הושעתו אותי. לולא אלוהים היה מתכנן את הסביבה שלי ומטפל בתשוקותיי לתהילה, לרווח ולמעמד בשלבים המוקדמים של חיי, איך הייתי משחרר את האמונה שעל פיה חייתי שנים רבות ושהפכה להיות חיי? לולא ישועתו של אלוהים היתה מגיעה אליי בזמן, הייתי עדיין חי על פי רעלני השטן, ומבזבז את חיי לשם חלום שלעולם לא יכולתי להגשים. ולולא התגלויותיו וזיכוכיו החוזרים של אלוהים, עדיין הייתי שועט קדימה בנתיב השגוי ואף פעם לא הייתי נהייה מודע למידת חומרתה של יהירותי ולעוצמת תשוקתי למעמד. ובטוח לא הייתי מבין שאני אויבו של אלוהים. היתה זו עבודתו המדהימה של אלוהים שאפשרה לי לראות מבעד לעיקר המהות והנזק שבחתירה לתהילה, לרווח ולמעמד. זה אפשר להשקפות החיים השגויות שלי ולערכיי השגויים לעבור שינוי מהותי; זה אפשר לי להבין שרק העיסוק בחיפוש האמת ומילוי חובתי כברוא הם חיי אנוש אמיתיים; ושרק דרך השלכת השפעתו האפלה של השטן וניהול חיים על פי דברי האל, אפשר לחיות עם משמעות וערך. ההבנות שיש לי היום והשינויים שעברתי הם לגמרי התוצאה של השיפוט והייסורים בידי אלוהים. למרות שהשיפוט והייסורים בידי אלוהים דרשו ממני לעבור את כאב הזיכוך, זכיתי בהבנה מסוימת על עבודתו המעשית של אלוהים, על מהותו הנדיבה ועל טבעו הצדיק והקדוש. כעת אני מסוגל לראות בבהירות את רעלני השטן שהזיקו לי שנים רבות, לתעב ולהשליך אותם, ואני מסוגל לחיות חיי אנוש אמיתיים. לא סבלתי את כל זה לשווא. זה היה הדבר המשמעותי ביותר, בעל הערך הרב ביותר. מהיום והלאה, אני מוכן לקבל יותר את השיפוט והייסורים, את הניסיונות והזיכוכים המגיעים מאלוהים, כך שכל היבט של טבעי המושחת יטוהר בהקדם ושאוכל להפוך לאדם הפועל לפי רצון האל.

הערות שוליים:

א. הטקסט המקורי משמיט את המילים "הרצון ב-."

מקור בשורת מלכות השמיים

87. שיפוט הוא אור

זאו שיה, מחוז שאנדונג

שמי הוא זאו שיה. נולדתי למשפחה רגילה. בהשפעת פתגמים כמו "טוב שם טוב משמן טוב" ו"עץ חי עם קליפתו; אדם חי עם כבודו", מוניטין ושם טוב הפכו להיות חשובים מאד עבורי. כל מה שעשיתי היה במטרה לזכות בשבחם, מחמאותיהם והערצתם של אחרים. אחרי שהתחתנתי, המטרות שהצבתי לעצמי היו להיות עשירה יותר מאחרים, לא לאפשר לאף אחד להגיד דברים רעים על האופן שבו אני מתייחסת לזקנים או על ההתנהגות וההתנהלות שלי, ולהבטיח שבתי תיכנס לאוניברסיטה מפורסמת ושיהיו לה סיכויים טובים להצלחה, כדי להבריק עוד יותר את שמי הטוב. משום כך, אף פעם לא התווכחתי עם חמיי.

86. רק עכשיו התחלתי לצעוד בדרך הנכונה של החיים

שי האן מחוז חביי

נולדתי למשפחת איכרים ענייה. עוד מילדותי הייתי נבונה, משום שאף פעם לא רבתי עם ילדים אחרים ותמיד צייתי להוריי, ולכן נתפסתי כ"ילדה טובה" טיפוסית בעיני המבוגרים. הורים אחרים קינאו מאוד בהורים שלי ואמרו שיש להוריי הרבה מזל בגלל שיש להם בת כזאת טובה. וכך גדלתי כשאני מקשיבה כל יום למחמאות מהאנשים סביבי. כשהייתי בבית ספר יסודי, הישגי בלימודים היו טובים במיוחד, ותמיד קיבלתי את הציון הכי גבוה במבחנים. פעם אחת הצטיינתי בתחרות כתיבת מאמרים שהתקיימה בעיירה שלי והבאתי כבוד לבית הספר שלי. לא רק שהמנהל נתן לי פרס ותעודה, אלא גם החמיא לי בפני כל בית הספר וקרא לתלמידים ללמוד ממני. הפכתי פתאום להיות "סלבריטי" בבית הספר, וחבריי לכיתה אף כינו אותי "הגנרל שתמיד מנצח". המחמאות ממוריי, קנאת חבריי לכיתה והפינוק שקיבלתי מהוריי יצרו בתוכי תחושת עליונות, ומאוד נהניתי מההרגשה שכולם מעריצים אותי. בהתאם לכך, האמנתי שההנאה הגדולה ביותר בחיים היא לזכות בהערצתם של אנשים ושתחושת האושר מגיעה משבחם של אחרים. אמרתי לעצמי בלב: לא משנה עד כמה זה יהיה קשה ומעייף, אני חייבת להיות מישהי עם תהילה ומעמד, ושאף פעם לא יתנשאו עליי. מאותו הרגע, ביטויים כמו "טוב שם משמן טוב" ו"כשאתה חי, היה אדם בין בני אדם; כשאתה מת, היה נשמה בין נשמות", הפכו להיות המוטו של חיי.